אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן לד

סימן לג

על קורקבן היה נפוח גדול. ונראה שהיה מחמת חולי ומכה כי היה מלא מוגלא ופרש. והמוגלא הגיעה עד חלל הקורקבן. ובאמצע הנפוח היה באיזה מקומות כעין נגלד והקרום היה דק ומשונה במראיתו. וכשלקחוהו למשמש ביד נקרע תיכף. ונראה שבשביל הנפוח אין בו שום חשש. אם הקרום שעל הנפוח שלם ויפה. ואף שנתגדל הקורקבן ונתרחב מאוד. ידוע שכן הדרך במכה מחמת ריבוי המוגלא מתרחב ומתפשט הקרום. וכן הוא כל בועות שבאברים. ורק על המקומות שהקרום דק ונשתנה יש לדון שנתמסמס הקרום כיון שנשתנה מראיתו וגם נקרע במשמוש וכדאיתא בי"ד סי' נ' ס"ג בכה"ג וע"ש באחרונים. או דהוי קרום מחמת מכה. ואף לשיטת הרא"ה ושאר ראשונים דס"ל דקרום מחמת מכה אינו אסור רק בוושט דאכלא ופעיא בו וכן בריאה שמחמת שמתנפחת תמיד יקרע הקרום. בכ"ז בנ"ד כיון דחזינן שהמקום הזה הולך ומתנפח מחמת שהמוגלא והפסולת דוחקים את הקרום. והמאכל שאוכלת מוסיף לדחוק את המוגלא למעלה. יש לחוש ג"כ שיסתר הקרום מחמת מכה ובפרט שיותר נראה שהוא קרום הקורקבן ונתמסמס. ואף הסוברים שם דבשינוי מראה לחוד לא הוי נתמסמס. מ"מ עם לקותא כ"ע מודו. עפמ"ג סי' מ"ג במשבצות סק"ה באורך בזה. וכ"כ הנו"ב מ"ק חי"ד סי' י"ג י"ד ששינוי מראה על האבעבוע יש לחוש לנתמסמס יעו"ש. ואף כי בדבריו יש לדון דבאמת באבעבוע ע"פ רוב משתנה מראה הבשר מחמת חולי שמשתנה שם מראה הדם כידוע. ובפרט במקום שיש מוגלא המראה משתנה מחמת המוגלא. וכדקיי"ל בי"ד סי' ל"ח גבי ריאה שאם יש שם מוגלא אין להטריף מחמת שינוי מראה. בכ"ז בנ"ד כיון שהקרום נתפשט ונתרחב כ"כ ובמקום זה הוא דק מאוד ולקוי וגם נקרע במשמוש היד. בזה בוודאי י"ל דהוי נתמסמס והטרפתיו:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה