שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן יח · ג
ודאמרינן בחולין נ"ו גבי קרום של מוח רב שיזבי בדיק בשימשא. אנן לא קיי"ל הכי לדידן דקיי"ל שאין אנו בקיאים בבדיקה. ועוד דשם משמע שלא היה מוציא המוח מתוך הקרום ורק גבי בדיק במיא פירש"י שהוציא המוח ע"ש. ולזה שפיר היה ניכר אף נקב משהו ובפרט דשם המוח לבן וניכר יותר בקרום שעליו נקב משהו שנראה הלבנונית של מוח. ולזה גבי בהמה קיי"ל שבקיאין בבדיקה ע"י ראיית עינינו וכמ"ש התו"ח בחולין שם ובתב"ש סי' ל'. ויש מקום לומר דבקרום לחוד אפשר לבדוק בראיית עין עוד יותר מכפי שהוא על הריאה. לפי שאפשר להסתכל נגד השמש ויראה אף נקב משהו. והיינו בדיק בשימשא. וע' חולין י"ח ע"ב לענין פגימת סכין דאיכא ג"כ דבדיק בשימשא. ואני מסתפק בזה תמיד היכא שיש לנו ספק בריאה אם יש כאן נקב. כגון שיש ספק בצבוץ או שנחלקו הבודקים אם בצבץ או לא. וכן היכא שא"א לבדוק בפושרין כגון על צמקה או טינרי וכדומה. וכן היכא שיוצא זיעה ואנו מסופקים אם הוא מצד שניקבה הריאה או שהוא מעורקים שבין קרום לקרום. או שמזעת הריאה במקום זה מחולשת המקום בלי שום נקב וכמו אדם שמזיע אף שלא ניקב הקרום והובאו באחרונים ספיקות הללו. ונימא שנברר כל זה ע"י שנסיר הקרום מעל הריאה ונראה לנגד השמש אם יש נקב משהו. ובפרט בזמנינו שיש זכוכיות המגדילות לעין האדם את כל דבר כמה פעמים מכפי שהוא. וודאי שאפשר לברר עי"ז. ואף שלחומרא אין ראיה מבדיקה זו. שאפשר שנעשה הנקב ע"י קליפת הקרום. אבל לקולא היכי שלא ימצאו שם שום נקב נכשירנו. ופרט זה דורש אריכות ואכמ"ל בזה. ובמקום שיש צדדים להקל נלענ"ד שיש לצרף סברא זו לבדוק באופן הנ"ל ע"י זכוכית מגדלת: