אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן יח · ב

א

עכ"פ בנ"ד יש להחמיר כנ"ל. ומה שאח"כ עברה הסירכא מעל הקרום שנתלש. י"ל דהיינו משום שמחזיק הקרום בידו אחת והסירכא בידו אחת לזה נקלפה הסירכא. ואף קרום הריאה בעצמה יכול להפריד באופן כזה לשנים וכידוע לבקיאים שקרום העליון לפעמים מתחלק בעוביו לשנים. אבל בעוד הקרום על הריאה היה נקלט עם הסירכא ביחד וכמו שראינו. וגם בחיים היה סופו להתפרק כן. ואף דבעובדא דהג"ש כתב להקל ולא חשש לסברא זו. היינו משום דכיון דחזינן שנפרדה הסירכא מקרום הריאה. וחזינן שאינו מחמת נקב ורק הוי קרום נוסף. אין לנו להחזיק ריעותא ולומר שבעודו דבוק לריאה היה קולט את הקרום. משא"כ בנ"ד שראינו שקלטה הקרום. ובלא"ה כבר פקפק הלבו"ש על הג"ש דאפשר שבהיות הקרום בלא בשר נקל יותר להעביר הסירכא. וכשהקרום דבוק לבשר אזי הסירכא מתחזקת יותר. ורק מכל מקום הרבה אחרונים מקילים כהג"ש משום שאין לנו להחזיק ריעותא כיון דמ"מ חזינן שעברה הסירכא. אבל בנ"ד דחזינן שמתחילה לא עברה וודאי שיש לחוש דלהכי עברה כעת מפני שאינו דבוק לריאה. וגוף ההעברה מן הקרום אחר שנתלש הקרום מהריאה. אף בעובדא דהג"ש. ג"כ צריך עיון טובא ובקיאות אם עברה הסרכא ולא קלטה מהקרום אף משהו. כי כשדבוק על הריאה אף בלא בדיקת פושרין אפשר לבחון היטב במראית עין. אבל בקרום לחוד קשה להעמיד על מראית העין בדבר כזה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה