אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן יז · ג

ב

ולכאורה י"ל שזה תלוי בפלוגתא דרבי ורשב"ג בפסחים דף י' באבד קבר בשדה ואח"כ נמצא שם קבר דרבי ס"ל שהוא הקבר שאבד ורשב"ג ס"ל תבדק כל השדה. וה"נ בנ"ד לרבי נימא דהיינו הסירכא שנאבדה. ואף לרשב"ג י"ל דרק שם לחומרא חייש אבל לקולא וודאי מודה דלא אמרינן הכי. וענו"ב מ"ק חאה"ע סי' מ"ו מ"ש בענין זה אי הלכה כרשב"ג או כרבי. ולנ"ד אין נ"מ דגם רשב"ג י"ל דמודה. ועוד דהא כתבו התוס' בפסחים י' ע"ב ד"ה מפני דכיון שרגלים לדבר שהפירורים הם מן הככר גם רשב"ג מודה ע"ש. וא"כ ה"נ בנ"ד הוי רגלים לדבר שזוהי הסירכא שנאבדה. כיון שבכל השטח ההוא אין שום רושם מסירכא כלל. לזה יותר קרוב לומר שזו היא הסירכא:

אכן נראה דבאמת רשב"ג הוא מחמיר מספק. ומפורש בבכורות כ"ה ע"ב הטעם משום דשכיח שיקברו שם עוד מתים. לזה חוששים שזה שמצאו הוא קבר אחר. וע' בנו"ב חאה"ע סי' מ"ו מ"ש בזה. וא"כ גם בנ"ד יש להסתפק שמא כאן היתה סירכא תלויה. והסירכא דבוקה היתה על החוד. ומש"ל דהוי רגלים לדבר יש לדחות דשפיר מצוי שסירכא קלה כשתעבור ע"י הוצאת הריאה וכדומה לא ישאר ממנה שום שורש ואינה מבצבצת כלל. וגם דהא בככר דעת הטור באו"ח סי' ת"ל דרק כשביטל אמרינן דזהו שאבד זהו שנמצא. אבל בלא ביטל חיישינן לאחר כרשב"ג. וא"כ מבואר דאף ברגלים לדבר הוי ספק לרשב"ג. ורק בדרבנן מקילים כרבי. עכ"פ בריאה ששכיח סרכות תלויות. שפיר י"ל שכאן היתה ס"ת. ובפרט שנמצאה סמוך למקום זה ס"ת. הרי מוכח שיש באונא זו ס"ת. ולכאורה יש לדמות זה להניח מנה של מע"ש ומצא מאתים בפסחים דף יוד. ובביצה ד"י דקיי"ל שכולם חולין. וה"נ כיון שנמצאו ב' סרכות. נימא דלאו היינו הסרכא שהניח. וההיא כבר הוסרה. אבל ז"א דשם עיקר הסברא כמ"ש התוס' בביצה שם שאין דרך להניח חולין אצל מע"ש. וע"כ תלינן שנטל המע"ש והניח חולין. אבל בנ"ד אין שייך זה. ואין הוכחה מהס"ת שנמצאת לסרכא השנית. אבל כיון דחזינן שבריאה זו נמצאים סרכות תלויות. שפיר יש להסתפק גם בזאת שהוסרה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה