שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן י · כד
והנה על קושיא שהקשיתי באות ט' על הר"ן פ"ק דביצה. תירץ משכיל אחד דהא הר"ן כתב שם דכיון דספנא מארעא בלילה אפשר דילדה בלילה. ומ"מ על הרוב אינה יולדת אלא ביום כי היכי על הרוב לא ספנא מארעא אלא ביום. וא"כ אינימא שילדה בלילה יהא ההכרח לומר דספנא מארעא לביצה זו בלילה. וזה ג"כ רק מיעוט כמ"ש הר"ן. ולזה אינימא דילדה בלילה ויצאה רובה וחזרה שוו אהדדי. הוי תלינן טפי שיצתה רובה דטפי עדיף לומר שיצתה עכשיו מן הרוב משנאמר שיצתה איזה ימים מקודם מן הרוב. ואוקמא אחזקתה שלא יצתה מן הרוב עד יום שעבר. וכל כמה שאפשר לתלות באיחור הזמן תלינן. והנה אף כי לכאורה אמר דבר חכמה. אבל באמת שגה בכוונת הר"ן כי אין כוונת הר"ן כלל שאם ספנא מארעא בלילה יולדת הביצה בלילה. דמנ"ל להר"ן זה. וגם למה לו לחדש זה. ועוד דא"כ הו"ל להר"ן לומר כיון דספנא מארעא בלילה ילדה בליליא. ולמה אמר אפשר דילדה בליליא. וכן אח"כ כתב שרובן יולדות ביום כי היכי שרובן ספנא מארעא ביום. והול"ל משום ולא כי היכי. אבל כוונת הר"ן פשוטה דבש"ס שם איתא שכל שתשמיתו ביום נולד ביום ושתשמישו בלילה נולד בלילה. כל שתשמישו בין ביום בין בלילה נולד בין ביום בין בלילה. ומפרש הש"ס תשמישו ביום זו תרנגולת. ואח"כ מסיק הש"ס דספנא מארעא יולדת בלילה. וקשה דא"כ היכי כייל דברייתא דכל שתשמישו ביום נולד ביום הא תרנגולת תשמישה ביום. ומ"מ יולדת בלילה אי ספנא מארעא. ולזה כתב הר"ן וכ"כ המאירי דספנא מארעא גם בלילה ולזה יולדת בלילה. וכוונת הברייתא שהביצה שנולדת מתשמיש זכר אינו אלא ביום משום שתשמישו ביום. אבל ביצה שנולדת מספנא מארעא שפיר נולדת גם בלילה משום דספנא מארעא גם בלילה. והויא התרנגולת בפרט זה בדספנא מארעא כמו כל שתשמישו ביום ובלילה שיולדת בין ביום ובין בלילה. ומפרש הש"ס אדם וכל דדמי ליה. ופשוט שאין הכוונה שמתשמיש של לילה נולד בלילה ומיום נולד ביום. שהחוש מעיד ההיפוך. ורק הכוונה שכמו שהטבע בהם לשמש ביום ובלילה כן טבעם לילד ביום ובלילה. וכ"כ המאירי שם להדיא שאף ששימש בלילה. מ"מ כיון שטבע מינו לשמש בין ביום בין בלילה יולד ג"כ ביום ובלילה. וא"כ ה"ה בדספנא מארעא אף אם ספנא ביום. מ"מ אפשר שתלד בלילה. כיון שטבע התרנגולת דספנא בין ביום בין בלילה. ורק הוקשה להר"ן דא"כ למה אמרינן דאף בספנא מארעא יולדות רובן ביום כדמוכח מהש"ס דנקט דווקא בדק. ולזה כתב שרובן סופנות ביום ולזה רובן יולדות ביום. דהא חזינן שטבע הלידה אזיל בתר טבע התשמיש. אבל ודאי אף דספנא ביום מ"מ אפשר שתלד בלילה. ועפ"ז מדוקדק לשון הר"ן. וזה ברור. וא"כ הדרא קושייתי לדוכתה: