שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן י · כג
וידעתי שיש לדון בזה להקל מצד ס"ס דשמא נעשית החלודה אחר כל השחיטות. ואף אם היתה החלודה מקודם שמא לא היתה נרגשת עד עתה וכמש"ל לצדד שהחלודה אינה מורגשת בתחילה. ואף שבארנו שע"פ רוב חלודה נעשית מכבר. מ"מ הא דעת התוס' בכתובות דף ט' דאמרינן ס"ס במקום רוב. וכ"כ התוס' ביתר ביאור בנדה דף י"ח ועמ"ש בזה לקמן בסי' נ"ו אות י"ד. וגם דבנ"ד לעומת זה יש רוב שרוב השוחטים מרגישים החלודה בבדיקתם אם רק יש היא מורגשת. ויש להאריך בזה ולצדד עוד צדדים להקל.. אבל העיקר לענ"ד להחמיר כמש"ל באשר הנסיון מורה כן וכנ"ל. וכמו בדין אמרו חז"ל שצריך לעמול לדון דין אמת לאמיתו. והיינו לחדור לאמיתת הענין ולא כפי חיצוניות טענות הבע"ד וכמ"ש התוס' בשבת דף י' לאפוקי דין מרומה. כן בהוראת או"ה מוטל על כל מורה שיהא נוכח האמת דרכו. וכן משני בכמה תשובות מהראשונים כעין זה: