אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן י · יג

יב

אבל באמת ז"א דעיקר סברא דרבנן היא משום שי"ל שעורב או עכבר נטל הטומאה כדאיתא בנדה דף ס"א ובבכורות כ"ה. וס"ל להרמב"ם דלרחב"א בבכורות שם באמת ת"ק אתי אף כרבנן דר"מ. ומ"מ אסורים כולם משום שאין במה לתלות. ור' יוסי ס"ל דאמרינן אימור היה מום עובר. והרמב"ם פסק באמת כת"ק דר' יוסי בפ"ג מהא"מ הי"ב שאסורים כולם ומשמע להדיא דלא מהני בדיקה מדלא פירש זה. וממילא בעלמא היכא שאין במה לתלות לא אמרינן אימר לא בדק יפה. ודאמרינן בביצה אימר לא בדק יפה. היינו רק אם אפשר לומר שלא בדק יפה אבל אם ברי לו שבדק יפה לא אמרינן הכי. ולזה מסיק ואפילו בדק יפה אימור יצתה רובה. ודלא קאמר תיכף סברא דיצתה רובה. היינו משום דהוי מילתא דלא שכיחא ולזה עדיף למימר שמא לא בדק יפה כשאפשר לומר כן:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה