אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן י · יב

יא

ולכאורה לפ"ז יש לצדד להלכה דלא אמרינן בנ"ד אימר לא בדק הסכין יפה. דהנה לפמש"ל דלרבנן דר"מ לא ס"ל סברא דתלינן שלא בדק יפה. יש לישב מה שלא הביאו הרי"ף והרמב"ם הא דפסחים דף ז' בפת מעופש שנמצא בפסח. והיינו משום דס"ל שעיקר הרבותא הוא מצד שבדק שם מחמץ. ולזה ס"ל דזה אתיא רק אליבא דר"מ דס"ל האי סברא. אבל רבנן דר"מ דלא ס"ל האי סברא. לא חיישינן לזה. ולדידהו על כרחינו נאמר שהוא מצה ונתעפשה בפסח מאיזה סיבה אף דלא שכיח ואזלינן בתר בתרא וכדאיתא התם בסוגיא וכבר כתב המג"א ס"ס תמ"ו מהתו' דנדה דף נ"ו דאף בגומא אמרינן שמצא בבדיקתו. ובפרט דהכא הוי הבדיקה לשם מצוה וגם ידע שמשתמשים בבית בחמץ ובודאי בדק יפה. ולזה ס"ל להרי"ף ורמב"ם דלרבנן לא ס"ל האי דינא דפסחים דף ז' אם בדק. ואם לא בדק פשוט שאסור דהא חמץ היה מצוי שם ולא שייך למיזל בתר בתרא. ולזה לא הביאו דין זה כלל. ולזה לא הביא הרמב"ם ג"כ הא דרחב"א דבכורות דף כ"ה שהזכרנו משום דס"ל כרב אסי שם דלרבנן לא אמרינן שלא בדק יפה. ודרב אסי לא הוצרך להביא דהא ע"כ איירי שבדק כולם ומצאן תמימים דהא כל בהמה לקרבן צריכה ביקור. וא"כ אין כאן רבותא כלל. דרבי ורשב"ג דפליגי שם גבי קבר שאבד. היינו רק אי צריך לבדוק כל השדה. והכא שנבדקי כולם אין מה לחוש. ואף דאיתא שם דדרכן ליפול בהם מום משום דמנגחי. מ"מ הא הקרבן צריך ביקור קודם ההקרבה ממש. ולפ"ז יהיה זה תלוי אי כל קרבנות בעי ביקור או רק פסח. וע' פסחים צ"ו וערכין דף י"ג ופ"ג דתמיד וברמב"ם פ"א מה' תו"מ ה"ט ויש להאריך בזה ואכ"מ. וגם הא דנמצא קבר לא הביא הרמב"ם ועמש"ל סי' י"ז בזה. וגם הא דבדק בקינה של תרנגולין לא הביא הרמב"ם. ואפשר לומר דס"ל שבזה דאמרינן שאינה יולדת בלילה נשתנו הטבעים ואפשר שיקרה שתלד בלילה. וא"כ הוי ספק אי יצתה רובה או נולדה בלילה. דהא אימור לא בדק יפה לא ס"ל הרמב"ם כנ"ל והו"ל ספק בדשיל"מ. ולפ"ז בנ"ד לא נימא אימר לא בדק יפה. כיון דקיי"ל כרב אסי אר"י אליבא דרבנן וכנ"ל:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה