אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן ב · ח

ז

רק מה שיש לדון בזה דכ"ז שייך אם השו"ב מהכפר האחר בא מעצמו לשחוט בז'. אבל אם אנשי ז' דורשים אותו לכאורה ליכא משום מהפך בחררה. דאף בשכירות קרקע לשיטת הסוברים דאיכא בשכירות דדב"מ: מ"מ אם המשכיר אינו רוצה בו ליכא דדב"מ כמבואר בסי' קע"ה. וכן במלמד שבביתו שפיר יכול הבעה"ב לשכור מלמד אחר כמבואר בתוס' ובש"ע סי' רל"ז. וגם במוכר קרקע נראה שאם המוכר בעצמו חזר בו ולא רצה למכור להראשון שפיר מותר אחר לקנות ממנו. ורק בדינא דבר מצרא תקנו חז"ל שאף שהמוכר אינו רוצה למכרה להמצרן. מ"מ הוי הלוקח כשליח של המצרן כדאיתא בב"מ ק"ח ובסי' קע"ה. אבל במהפך בחררה כתבו כל הפוסקים שאין מוציאין מידו. וכן מפורש בש"ס בקידושין נ"ט שאם עשה עשוי לדעת הרמב"ם דבכה"ג הוי ג"כ רשע כמש"ל. א"כ מבואר שבזה לא עשאוהו חז"ל כשליח ורק הראשון איסורא עבד. ועל המוכר גם בבר מצרא אין שום חיוב כמבואר בפוסקים. וא"כ שפיר במהפך אם המוכר אינו רוצה שרי לקנות. ובפרט שכל עיקר טעם מהפך הוא מפני שפסק דמיו ומוכן לקחתו אבל כשחזר שוב לא הוי פסיקה. וכ"כ היש"ש פ' האומר שם שאם העירונים שלחו אחריו ואמרו שרוצים דווקא בו מותר ע"ש. והוא כדברינו. וא"כ הכא אם יאמרו אנשי ז' שחפצים יותר בשו"ב מהכפר האחר. לא יהא בו איסור דמהפך בחררה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה