אור ברסלב
שות דברי יששכר יו"ד › סימן קא

שות דברי יששכר· רבי ישכר בעריש גרויברט

יו"ד · סימן קא

סימן ק

כבוד יד"נ הרבני המופלג ותיק וחסיד כש"ת מ' ישראל נ"י:

בשאלת ידידי נ"י בענין הילד שמשונה צורת הגיד שלו ואין לו נקב והנה הילד הראשון יש לו גיד בצורת גיד ועטרה אלא שנראה כנולד מהול ואינו מטיל מים במקום הזכרות. פשוט הדבר שהוא אנדרוגינוס שזה סימן האנדרוגינוס שיש לו נקבות וזכרות וכמ"ש הרמב"ם בפיהמ"ש בכורים פ"א מ"ה ורשב"ם ב"ב (דף קכ"ז) ושאר דוכתי ומטיל מים מאן דכר שמה: ואדרבה לענין בכור בהמה בבכורות (דף מ"ב ע"ב) דחלקו בטומטום בין מטיל מים במקום הזכרות או מטיל מים במקום הנקבות אמרו שם מפורש דלענין אדם אין שום נ"מ כיון דזכרותו ונקבותו במקום א' לעולם ס' הוי פי' אף דגם באדם אינו במקום א' ממש מ"מ כיון דאין מרחק רב ביניהם שכיח הוא שישתנה בבריות כאלה ולכו"ע אמרי' בזה כיון דאישתני אישתני. אבל בבהמה כיון דמרחק רב בין מקום הזכרות למקום הנקבות ע"כ הסימן אם מטיל מים במקום הזכרות הוא זכר ואם במקום הנקבות נקבה:

וגם בבהמה לדעת הרמב"ם אפי' מטיל מים במקום הזכרות ס' הוי ואף דבש"ע שט"ו פסק לחומרא כדעת הרא"ש דמטיל מים במקום הזכרות זכר הוא וחייב בבכורה מ"מ לקולא לא סמכינן ע"ז כגון מטיל מים במקום הנקבות עדיין: ס' הוי. וכ"ז בבהמה אבל באדם אין שום הו"א לסמוך על הטלת מים. וגם בבהמה לא שמענו אלא בטומטום שאין אבריו גלויים. אבל באנדרוגינוס לא עלתה ע"ד שום אדם שבעולם לומר דמטיל מים יהי' סימן כיון דאבריו גלויים ורואים אנו שיש לו סימן זכרות ונקבות אין הטלת מים מכחיש דבר הנגלה ועדיין הוא עומד בספקו:

וגם יש סברא בטומטום כיון דלפעמים נקרע ונודע שהוא זכר או נקבה א"כ י"ל דמה שהוא מטיל מים מוכח שבאותו מקום יתקרע ויהי' איגלאי מילחא למפרע והוי זה כהתחלת הבירור אבל לא באנדרוגינוס:

ומעתה האומר לפטור אנדרוגינוס ממילה משום שמטיל מים במקום הנקבות טועה שלש טעותים. דבאנדרוגינוס לא שמענו. והב' דאפי' בטומטום לא שמענו אלא בבהמה ולא באדם. והג' אפי' בבהמה לא שמענו אלא להחמיר ולא להקל. והכא אנו רוצים לפטרו ממצוה שיש בה כרת ונכרתו עלי' י"ג בריתות ואות היא. ובתוס' יבמות (דף ע"ב ע"ב) ד"ה התם כ' דטומטום כיון דא"א למולו לא מאיס משמע דזהו החילוק בין טומטום לאנדרוגינוס דזה אפשר למולו וזה א"א למולו:

ומעתה מ"ש הגאון בעל שאילת יעב"ץ ח"א קע"א כל דבריו שם תמוהים במה שהשיג על הגאון בעל כנסת יחזקאל בלי שום טעם וראי'. אמת בזה הדין עמו לענין ברכה דקיי"ל כהרמב"ם ז"ל דאין מברכין על מילתו כמו בכל הספקות. אבל לענין גוף המצוה אין לנו שום טעם שלא למולו:

וכן מ"ש שלא להלבישו בגדי איש. הדבר פשוט כמ"ש בברייתא דבכורים פ"ד מתעטף ומסתפר כאנשים וממילא ראוי לקרותו בשם איש. ותימה עליו ז"ל שכ' ראוי לקרותו ולא יוסיף כיון דהוא בכל המצות ככל ישראל הכשרים למה נקלל אותו. והגם שבס' מנ"ח מצוה כ' שאינו חייב בלימוד התורה כבר כ' (לעיל ת' צ"ו) בתשו' ובחידושי על הרמב"ם דנ' דחייבים:

ולדעתי הי' ראוי לקרותו בשם שיש ממנו לזכר ולנקבה כגון שמחה וכדומה וזה אני אומר רק לענין השם שלא מצאתי מפורש. אבל לענין ההלבשה ודאי דמלבישין אותו כזכר. שוב מצאתי בתפארת ישראל פי"ט משבת ג"כ עובדא כזה ופשוט בעיניו ג"כ שמלין אותו, ומ"ש ידידי נ"י שנולד מהול הגם שידוע לידידי נ"י שמעולם אמרנו שנולד מהול כדינו הוא לעתים רחוקים שכמעט לא ראינו עוד נולד מהול. אבל הלא לא נכחיש דברי רז"ל שבודאי יש בעולם נולד מהול לגמרי ואי איתרמי איתרמי ואין אלא להטיף ממנו דם ברית:

גם בדבר הזה תמוהים דברי שאילת יעב"ץ ז"ל במ"ש שאינו לא אנדרוגינוס ולא טומטום ואינו כלל מזה הסוג שדברו חכז"ל דבריו תמוהים לצדיק שכמותו אין ס' שחכז"ל ברוח קדשם לא הניחו דבר קטן וגדול בעולם שלא דברו ממנו ודבר זה אחת משתי אלה או שנכנס לגדר אנדרוגינוס או לגדר טומטום וכיון שהוא ז"ל מודה שאינו טומטום הוא בודאי אנדרוגינוס ומלין אותו. וגם מהרב תפארת ישראל נ' שנעלמו ממנו דברי התוס' הנ"ל שכ' דטומטום א"א למולו:

אך זה השני שכתבתם שאין לו עטרה אולי הוא טומטום. בזה עיניכם הרואות אם אין לו זכרות ודאי פטור: אבל אם יש לו זכרות פשוט שהוא חייב במילה אף שאינו מטיל מים במקום הזה: דברי הדו"ש באה"נ:

תוכן העניינים

שות דברי יששכר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה