אור ברסלב
שות דברי יששכר יו"ד › סימן עח

שות דברי יששכר· רבי ישכר בעריש גרויברט

יו"ד · סימן עח

סימן עו

כבוד יד"נ הרב הגאון המובהק נ"י פ"ה וכו' כש"ת מ' יואב יהושע נ"י הגאבד"ק קינסק:

בקושיתו דמר על מ"ש הרמב"ם בפ"ח מה' תמידין ומוספין הט"ו אם אבדו הכבשים יאבדו הלחם ויביאו לחם אחר דמשמע דאופין אותו ביו"ט. והק' דהא אין אפיית שתי הלחם דוחה יו"ט. ומביא דברי רש"י יומא (דף כ"א) ד"ה ולא נמצא שכ' דאם הי' נמצא פסול לא יאפו אחרת ביו"ט:

נלפע"ד עפ"י קו' הכ"פ ק"ח סק"ז שהקשה למה אין אפיית שתי הלחם דוחה יו"ט הא מצי לאפותו עם שאר פח כדאמר רשב"א ממלאה אשה תנור פת. והכ"פ תי' דיאסרו משום דהוי דשיל"מ. וא"כ כיון דמדאו' שריא דדשיל"מ לא הוי אלא דרבנן א"כ אה"נ לעולם אין אופין אותם ביו"ט. אבל אם אבדו כיון דאין עצה אחרת אה"נ דאופין אותם עם שאר לחמים ועשה דרבים דחי דשיל"מ דרבנן:

ואי דעדיין יקשה אה"נ מ"ט דרש"י ז"ל דאוסר. נ' דאפשר לומר עפ"י מ"ש הטעם המלך פ"ג מה' יו"ט בשם המל"מ פ"ב מה"ש דמש"ה לא יכלו לאפותם עם שאר לחמים משום דאסור להכניס חולין לעזרה ע"כ לא יכלו לאפות לחם חול בתנור של קדש:

וא"כ י"ל שפיר עפ"י מ"ש המל"מ שם דדעת רש"י דאסור מדאו' להכניס כל חולין בעזרה ע"כ כ' שפיר דאין עצה. אבל הרמב"ם ס"ל דהכנסת חולין בעלמא לא הוי אלא דרבנן נהי דלעולם אסור אבל היכי דנאבד הלחם אה"נ דעברו על הדרבנן כדי לקיים מצוה דרבים וניחא מר לשיטתו ומר לשיטתו: ומה שתי' שם הטעה"מ משום דהלישה אסורה. לא אמר כלום דהמעיין בשיטה מקובצת ביצה שם ובמאירי יראה שכ' דכל הפלוגתא דרבנן ורשב"א בפח הוא משום הלישה והעריכה משמע דלמאי דקיי"ל כרשב"א מותרת אפי' הלישה והעריכה:

יד"נ דוש"ת:

תוכן העניינים

שות דברי יששכר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה