אור ברסלב
שות דברי יששכר יו"ד › סימן ס

שות דברי יששכר· רבי ישכר בעריש גרויברט

יו"ד · סימן ס

סימן נט

כבוד ידידי ה"ה הרב המאוה"ג חריף ובקי החסיד וכו' מ' משה ארי' נ"י האבד"ק קאדני:

ע"ד הקרום השלישי שהוא על הנגלד ונסתפק כ"ת אם לחשבו לתל"ר וגם משום דצריך בדיקה משום נגלד וא"א לבדקו:

דעת התב"ש נ' שמסופק בזה וכ' דבמקום שמחמירין במינה ובה אוסרין גם בזה ובלבושי שרד ל"ט סקצ"ט התיר בזה. וס"ס משמע דהוי כסרכא תלוי' ולא קיל מינה וא"כ בסרכא תלוי' ע"ג נגלד פורתא כ' גם בלבושי שרד סי' ל"ו סקי"ח דמטריפין דהוי תרתי לריעותא:

אך במהר"ץ והגהותיו משמע דקרום שלישי קיל מסרכא תלוי' דמכשירין קרום שלישי ע"ג בועא וכן בס' טוטו"ד להג' מהרש"ק מה"ת קא מכשיר קרום שלישי ע"ג נגלד דכ' קרומין הללו גרועים מס"ת וכ"ד רוב האחרונים: ומ"ש דלא אפשר לבדקו התב"ש כמעט יחיד הוא בדבר זה דעיקר הבדיקה הוא רק משום דאפשר לברורי מבררינן אבל אם אי אפשר בבדיקה ודאי דמותר גמור הוא כיון דמן הגמ' והראשונים אין שום מקום לבדיקה זו ע"כ אפי' על הנגלד אם אפשר קצת לתלות במשמוש יד הבודק המקיל בהפ"מ לא הפסיד [ועיין דרכי תשובה סי' ל"ט ס"ק תרל"ט]:

ויעיין בלב"ש ל"ו סקט"ו מ"ש בשם תשו' גבעת שאול ת' מ"א דבנגלד קרום א' לחוד הוי ריעותא וה"ה נקב וממילא בנמצא במקום הגלד בועא הוי תרתי לריעותא. והלב"ש דחה ראיותיו:

לפענ"ד יש ראי' מפשטות ל' הגמ' דאמרו שם קרמא עילאה וכו' ואמרו פשיטא אינקב עילאי תתאה מגין והדבר תימה איך אמרו פשיטא על דבר שהוא מחלוקה תחילה. אך ע"כ הגמ' פרושי קא מפרש דמה שאמרו טרפה:

מ"מ תתאה מגין וכמ"ש רש"י גבי סרכא כסדרן דהיינו רביתייהו ומגין וממילא ס"ס הוי טרפות וצריך לראות אי מגין תתאה ואם נאבדה טרפה כיון דלא בדקו תתאה. וא"כ שיטתו של הגבעת שאול יש לה ראי' מל' הגמ': ואף דהלב"ש העיר עלה מדיש מטריפים בש"ס ע"כ הוי ריעותא ודחי לה. אך לדעת גם מאן דאומר מגין ג"כ אינו חולק על מ"ד קמא אלא דיש הגנה וצריך לראותו ואם לא ראוהו טרפה:

מ"ש כ"ת על התנצלות השו"ב ע"פ דברי הב"י בשם הגהמי"י שא"צ לידע כל חלוקי דיני שהיי' וכו' וכשיסתפק יחמיר וכו'. ודאי דגוף דין זה תמוה דס"ס יהי' מזיק לרבים ויפסיד ממון ישראל מפני שלא למד. וכי שבקינן לי' להזיק לרבים וכי גרע משאר היזק ברה"ר דאמרי' לי' סלק היזקך ע"כ נ' דפירושו וכשיסתפק בהם יחמיר מפני שהאמת כן בחלדה או בדרסה כשיארע בהם ס' ע"כ ברור לנו דגם הוא יחמיר וכן הוא הלשון בהג"א שכ' כשיארע לו ס' יודע כל אדם להטריף דסדא"ו לחומרא. ולא כמו שטועה זה שאומר שאם יטריף שלא כדין אינו בכך:

ועי' בבאה"ט שם סקי"ב שכ' בשם תשו' בית יעקב דודאי כשאומר על מותר אסור ג"כ יש להעבירו. אבל בהא דבריו תמוהים במ"ש הטעם דמביא לידי קלקול לענין קידושי אשה וכן מ"ש המשבצות שם דנ"מ לענין ב' קדירות והלא פשוט הטעם דמזיק ממון ישראל שלא כדין:

ואולי כוונתם היכי דשוחט לעצמו ומוכר לאחרים דאין כאן אלא הטעמים שכ' בזה. אבל בנידון דידן דשוחט בשל אחרים ודאי דיש להעבירו משום דהוא מזיק:

וכן יש לפרש ג"כ דברי הגהמי"י הנ"ל בשוחט לעצמו דשפיר י"ל כשיסתפק יחמיר אבל לא כששוחט בשל אחרים ודאי דמחויב הוא ללמוד יפה ולא יזיק: ומפורש בירושלמי ספ"א דחגיגה אמר ר"א כשם שאסור לטהר את הטמא כך אסור לטמא את הטהור. ול"ק מה שציין שם על הגליון מהך דפ"ב דע"ז ה"ט שאמר לא ביש לי דאמרת על טהור טמא אלא סופך לומר על טמא טהור, דהתם ג"כ אינו מזיק לרבים אלא שלכתחילה אינו רוצה לקנותו ובודאי מן הדין הוא כן כשהוא מסופק. אבל ס"ס אין זה התנצלות שהוא מחמיר מספק מחמת חסרון ידיעתו שאילו למד לא הי' אוסר:

דברי הדוש"ת:

תוכן העניינים

שות דברי יששכר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה