שות דברי יששכר· רבי ישכר בעריש גרויברט
או"ח · הקדמה
חכז"ל רועי ישראל. אדירי התורה. שרי קודש. זקני הדעת והתבונה. אשר אמונה אזור חלציהם. והענוה לבושם וכסותם. הודם ותפארתם. מה מתקו מדבש מדברותיהם ממדבר מתנה. ודבריהם כפטיש יפוצץ סלע. כמאמרם ז"ל (סנהדרין דף ל"ד) מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות אף מקרא א' מתחלק לכמה טעמים. וכמאמרם (חגיגה דף ג') כמסמרות נטועים מה נטיעה זו פרה ורבה אף דברי תורה פרין ורבים ודבריהם יורדים עמוק עמוק ובכל אשר יפנו. נוגה כאור תהי'. להאיר על הארץ ולא להאפיל. להחיות ולא להמית. לקרב ולא לרחק. להטיב ולא להרע אשר ע"כ אמרו בברכות (דכ"ח) ביציאתו [מבהמ"ד] הוא אומר מודה אני וכו' ששמת חלקי מיושבי בהמ"ד ולא שמת חלקי מיושבי קרנות שאני משכים והם משכימים אני משכים לד"ת והם משכימים לדברים בטלים. אני עמל ומקבל שכר. והם עמלים ואינם מקבלים שכר הלא ישאל השואל מה הוסיפו עתה במאמר השני "אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקברים שכר" הלא כבר אמר שהם משכימים לדברים בטלים וכל אדם יבין אשר העוסק בדברים בטלים אינו מקבל שכר והדיבור הזה נראה כפול. ומפי מאורינו לא יצא דיבור כפול אם לא ירמז לכונה חדשה: אך לדעתי מלות האלו 'יושבי קרנות' תרתי משמע. ושיחם ושיגם של רבותינו יבין רק איש אשר ישים על לבו להבין דבריהם:
יש יושבי קרנות כמשמעם וכמ"ש רש"י ז"ל במקומו שם. ועליהם אמר שמשכימים לדברים בטלים. אבל [יש גם יושבי בהמ"ד] שאינם משכימים לדברים בטלים אך גם המה נקראים יושבי קרנות שלהם קרנים לנגח ולהזיק לבלע כל חלקה טובה. כמ"ש רז"ל שהשטן מרקד בין קרניו. שנבראו לצער את הבריות ונקראים לפעמים בל' נקבה כמ"ש (זכרי' ב') אלו הקרנות אשר זרו את יהודה. ותורתן של אלו אינה תורת חסד. עליהם הוא אומר הם עמלים ואינם מקבלים שכר:
והאות ע"ז שמסיים הם רצים לבאר שחת יגיד עליו רעו במשנה דאבות פ"ה ומקרא הנלוה לו נזכר בסנהדרין (דף ס"ט) על ת"ח שלא היתה תורתם תורת חסד] כן אני אומר בהוציאי את ספרי זה לאור. הנני נותן הודאה לד' ית' ששם חלקי מיושבי ד"א של הלכה. ולא שם חלקי מיושבי קרנות לא מן הראשונים ולא מן השניים:
נולדתי בעיר שרענצק ודירתי היתה בעיר פלאצק ונעשיתי לרב בקהל ראטשונז ואח"כ בק' פראשניץ ואח"כ בעיר הגדולה והנכבדה ק' שעדליץ וכעת הנני יושב בתוך עמי פה קהל בענדין יע"א:
ות"ל רוב ימי קבעתי שיעור מיוחד לתלמידים מקשיבים. היו זמנים הרבה שיגעתי מתוך צער ומסירת נפש כמעט. וכמו שאמרו רז"ל אלף נכנסים למקרא ועפ"י חשבונם יוצא רק אחד מהם שמצליח להוראה. וזה שנכנס להוראה מציל על כל האלף שיהיו כולם נחשבים בכלל נכנסים ללמוד כמ"ש אין פרץ ואין יוצאת. כן יש הרבה פעמים שאדם לומד ומתיגע ואם יש עכ"פ שעה אחת שלומד לשם שמים השעה הזאת והלמוד הזה הוא למליץ בעדו להציל את כל השעות כולם כתרומת מעשר מן המעשר שכולם לא יהיו נקראים יוצאים לריק: ע"כ בהגיעי ת"ל לימי הזקנה שבאבות אמרתי אחרות על ספר חלק מחדושי תורה אשר לי בכתובים אולי אזכה שדברי ימצאו חן בעיני יושבי בהמ"ד הפשוטים אשר כמוני. כה יזכני ד' לעת זקנה אל יעזבני ועוד אזכה ללמוד וללמד תורה עם תלמידים ישרים עד עתה תשוב החיה למקומה בחיק ד"א של הלכה. כמ"ש הליכות עולם לו אל תקרי וכו' ותקון סופרים הוא זה שמתקנים ההולך באורחותיהם לפתוח לו פתח לדרך חיים אשר בתוך הגן: דברי המדבר בצדקה מצפה לראות מהרה ישועת ישראל בשוב אל נוהו האדון אשר אנחנו מבקשים הוא יאיר עינינו בתורתו הקדושה לו עצה ותבונה לפ"ק ישכר בעריש חופ"ק הנ"ל:
עתה שפתי לא אכלא מהכיר טובה לאלה אשר היו בתומכי נפשי להיותי אמון בחיק התוישיה ועתה נפשם בצל שדי יתלוננו:
כבוד אבי החריף המצויין בבקיאות עניו וירא ד' נאמן מפורסם מ' בנימין ז"ל. ואמי מורתי הצדקת המלומדת להפליא מרת דבורה רעכיל ז"ל [שהיתה נכדת הרב הצדיק וחסיד וכו' מ' זעליג ז"ל משרענצק והוא הי' נכד הגאון הקדוש מ' יחיאל מיכל ז"ל מנעמרוב אשר נהרג על קידוש השם בשנת ת"ח. הי"ד] אשר לא עזבו עינם ולבם ממני וכבר נדפס מקצת שבחם בהקדמת ספרו של אחי הגאון שיחי' בספר חבלים בנעימים':
כן אזכיר חסד חותני המנוח אשר החזיקני וסיפק צרכי שנים רבות ה"ה הרבני המופלג גביר וירא ד' מוקיר רבנן וכו' מ' משה צבי ז"ל וחמותי הצדקת ז"ל שהיתה בת הרב הג' הצדיק וכו' מ' יצחק איטשא ז"ל שהי' אבד"ק שרענצק ואח"כ ראב"ד בק' פלאצק תנצב"ה. וחסדם יליץ בעדם סלה: כן לא אמנע מהזכיר לטובה את חותני הצדיק המפורסם אשר נפטר בימי עלומיו הרב הג' אשר הרביץ תורה לרבים מ' גדלי' אליעזר ז"ל שהי' דומ"ץ ק' פלאצק והוא הי' נכדו של הגאון מ' משה ליכטנשטיין ז"ל שהי' בנו של הגאון המפורסם מהר"א יקותיאל זלמן ז"ל בעל זרע אברהם על הספרי. יזכר לטובה הוא וחמותי הצדקת ז"ל תנצב"ה:
והבדלו לחיים. יתברכו בברכה טובה כל קהלות הקודש אשר שכנתי בתוכם בכבוד ואהבה יתירה ד' יברך את גבולם בפרנסה טובה והצלחה רבה. ישולם פעלם ומשכורתם כפולה:
ואומר תשואות חן לבני כמר בנימין זאב נ"י ולהאברך מ' מרדכי נ"י ולהבחורים כמר יהודה ליבוש נ"י וכמר דוד מאיר נ"י אשר טרחו בהעתקת הכתבים ובסדור המראה מקומות. יהי' חלקם בתורה וטובה סלה:
מודעה רבה:
הגם כי דבר זה כבר גלוי לרבים. אעפ"כ מפני דרכי שלום לא אמנע גם אנכי להודיע בראש ספרי זה כי כל תיבות נכרי או גוי או עכו"ם הנזכרים פה. אין בכלל זה האומות אשר אנחנו שוכנים בתוכם בזמן הזה. כי הם מקיימים כל השבע מצות שנצטוו כל בני נח ואנו מחוייבים לדרוש בשלומם תמיד כמבואר בפסוקים ומקומות רבות בתלמוד ופוסקים. והמפורסמות א"צ ראיה: