אור ברסלב
שות דברי יששכר אה"ע › סימן קמד

שות דברי יששכר· רבי ישכר בעריש גרויברט

אה"ע · סימן קמד

סימן קמג

כבוד ידידי ה"ה הרב המאה"ג חריף ובקי וכו' מ' שלום נ"י אבד"ק סלאווקאוו:

בנוסח קידושי חרש כבר כ' הצ"צ ת' ע"ז שאין לעשות שום שינוי ולא כמו שרצה א' מהרבנים לומר לכתוב לו על הנייר נוסח הרי את מקודשת לי רק שילך עמו מי שהוא בקי ברמיזותיו והב"ד יהיו באותו המעמד ויבינו באמת שכוונתו לקדשה ולא יותר וכבר הביאו בפ"ת מ"ד סק"א:

אך מ"ש הנוב"י מ"ת ת' א' להסתפק לענין ברכה דהמסדר אינו אלא שליח דידי' והוא אינו בקי בברכה הנוב"י לא כ' אלא שמסופק בטעמו של דבר. אבל ודאי לו שהמנהג שמברכין וכטעם הרבה מן הראשונים דהברכה היא על כלל איסור העריות:

ובאמת הי' ג"כ להעיר אולי דוקא היכי שהאשה הזאת תיאסר ע"י זנות אם תזנה תחת בעלה זה אז שייך ברכה זו. אבל אשת חרש דמדאורייתא אם תזנה לא תיאסר וכמ"ש המל"מ פי"א מהל' אישות ה"ח ד"ה ומ"מ ק"ל דצ"ע אם תיאסר ואפי' אם תיאסר עכ"פ אין הזה אלא מדרבנן. אך ע"כ דס"ס גם אדרבנן מברכינן [ועיין תשו' שו"מ מהת"נ ח"ג ת' ס"ח דדעתו דקידושין שלו הוי דאו' משום דהאב מקנה לו ודבריו תמוהים]. וגם י"ל דס"ס עכ"פ מברכינן על גוף איסור העריות שנוהג בישראל וס"ס לכו"ע המנהג שמברכין [ועיין ת' נטע שורק חאהע"ז ת' י"ב שכ' דעיקר הס' אינו אלא בברכת אירוסין דלפי דעת הרמב"ם וסייעתו על החתן לברך אבל בברכת נישואין דלכו"ע אחר מברך גם בחרש מברכין אך אפי' בברכת אירוסין מסיים שם דלא שבקינן מה דפשיטא לכה"ג משום ס' של הנוב"י ולכן יש לברך כמנהג בשאר החתנים ועיין ת' בית שלמה ח' אהע"ז פ"א. ולענין גט שלו עיין ת' שו"מ מהת"נ ח"ג ס"ח הנ"ל ות' שאילת שלום מהת"נ רט"ז]:

וראיתי בתשו' מהרש"מ ת' ר"כ מ"ש בשם הירושלמי ריש פ' חרש דכשבעל אותה מקודשת מדאוריי' ועיי"ש מ"ש בשם שיורי קרבן שם דמשמע דכל הפוסקים ז"ל לית להו הך דירושלמי אך מ"ש בשם מראה הפנים שחלק בין קדשה בביאה או קדשה בכסף ובעל אח"כ דאפי' לדברי הירושלמי לא הוי אלא מדרבנן דאמרי' דבעל ע"ד קידושין הראשונים. אך לפענ"ד דבר זה צ"ע עפ"י מ"ש הב"ש סי' קנ"ה ס"ק ל"א בשם המ"מ והכ"מ פ"ד מה"א בהא דקי"ל קדש קטנה ובעל אח"כ דהוי קידושי דאורייתא דיש שני טעמים או דבעל לשם קידושין או דממילא נגמרים קידושין הראשונים:

ובלשון הרמב"ם פ"ד מה"א ד"ח נראה דס"ל כטעם השני דממילא גמרי קידושין הראשונים. וכ"כ הרמב"ם ז"ל בעצמו שם בדין י"ו במקדש חצי' שפחה וחצי' ב"ח ונשתחררה אח"כ דגמרי קידושין הראשונים וא"צ לקדשה מחדש וכ' וה"ז דומה לקטנה שנתקדשה:

וכבר תירצתי בזה קושית תוס' כתובות (דף ע"ג ע"ב) ד"ה והא דכיון דמדמה קידושי קטנה לקידושי טעות א"כ תקשי לי' דרב אדרב בקטנה שלא מיאנה דאמר א"צ גט משני דאמר לעיל הטעם דבעל לשם קידושין:

ונראה דבגיטין (דף מ"ג ע"ב) נחלקו בגמרא בחצי' שפחה וחצי' ב"ח שנתקדשה ונשתחררה אי גמרי קידושי ראשון או לא ור' זירא אמר גמרי קידושי ראשון ואמר ר"ז כוותי דידי מסתברא וכו' ואביי דחי לי' התם וכו' בחופשה וחזרה ונתקדשה חזינן התם דאביי לית לי' סברא דגמרי קידושי ראשון וכיון דהרמב"ם מדמה קידושי קטנה לח"ש וח' ב"ח א"כ לאביי ה"ה בקטנה ל"ל גמרי קידושין הראשונים וע"כ צ"ל הטעם דא"צ גט משני מדבעל לשם קידושין ושפיר דייק לאביי לעיל מרב אבל לרבה דהכא דאמר בטעות אשה אחת גרידתא ד"ה א"צ גט לא תקשה לי' כלל מרב דקטנה דיכול לומר טעמא דרב כר"ז גבי ח"ש וח' בת חורין משום דגמרי קידושין הראשונים ולא פריך אלא ממתני' דמודים חכמים לר"א דאיתא שם אבל גרשה כשהיא קטנה והחזירה כשהיא גדולה או החזירה כשהיא קטנה וגדלה אצלו דמשמע דשני הדינים שוים וע"כ דתרווייהו חדא טעמא משום דקדשה מחדש: א"כ לפ"ז יש לומר ג"כ בטעמא דירושלמי דאפילו קדשה בכסף ובעלה אח"כ נהי דבחרש ל"א דבעלה לשם קידושין אלא דממילא גמרו כמו התם נהי דלאו בר דעת הוא הא גם שם לא בעל לשם קידושין כן יש לפרש בדעת הירושלמי ודברי המראה פנים צ"ע:

אך ס"ס לענין דינא אין נ"מ כיון דכל פוסקי הלכות סתמו כגמרא דידן דלעולם לא הוי אלא קידושין דרבנן. ועיין ג"כ ת' חסד לאברהם מה"ת ת' נ"ז ות' דברי חיים ת"ב ע"ט. והנלפע"ד כתבתי]:

דברי הדוש"ת:

תוכן העניינים

שות דברי יששכר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה