אור ברסלב
שות דברי יששכר אה"ע › סימן קלג

שות דברי יששכר· רבי ישכר בעריש גרויברט

אה"ע · סימן קלג

סימן קלב

אלטונא מו"ה מאיר לעהרין נ"י:

אחדש"ת. הא ודאי באומר שראה אשתו שזינתה עם עכו"ם נאסרה עליו כמ"ש באה"ע סי' קט"ו ס"ז ואף שנחלקו האחרונים אם כופין אותו להוציא כמבואר שם בפתחי תשובה אות ל"ז הכא דבר פשוט הוא כיון דאינו חוזר מזה ואומר בבירור שראה ודאי דכופין אותו להוציא:

ולמיחש שמא עיניו נתן באחרת עכשיו שיש חרם דר"ג אף דדעת הרמ"א בתשו' דגם באומר שראה שזינתה אמרי' כן כבר הכריעו האחרונים דבכה"ג נאמן לאסרה כמבואר בפ"ת קע"ח אות י"ט:

ולזכות לה הגט לא נוכל כמ"ש הרמ"א ק"מ סס"ה דיש מחמירין וכטעמו של הב"ש דאינה דומה למומרת וכמ"ש הנוב"י ת' קצ"ב. והדברים תמוהים דהסברא יותר נותנת דבמזנה עבדינן לה תקנה כההיא שפחה דעבדו בה אינשי איסורא. ואפי' אביי דחולק שם בגיטין (דל"ח) משום דאפשר דמיחד לה לעבדי' ע"כ כיון שיש עצה לא כייפינן לבטל המ"ע של לעולם בהם תעבודו אבל היכי דליכא ביטול מ"ע למה לא נכוף לבעלה לגרשה כדי להצילה מן האיסור וכן להציל גם שאר האנשים דעבדו בה איסורא:

ואדרבה הש"ך יו"ד קנ"א סק"ו כ' להיפוך דמומר אין חוששין לתקנתו אבל בשאר בעל עבירה חיישינן והדג"מ כ' שם דאין חילוק רק בין שוגג למזיד. וכבר העיר שם בגליון רש"א מהך דלהעיטהו לרשע וימות. אך עדיין קשה לדברי הדג"מ מהך דשפחה דעבדו בה אינשי איסורא דכולהו מזידים הוו ואעפ"כ עבדו להו תקנתא ואף דהתוס' כ' בגיטין (דף מ"א) ד"ה כופין ובשבת (דף ד') דהוו:

כאנוסים לפי שהיתה מחזרת אחריהם. דבריהם ז"ל ודאי דתמוהים הם ועכ"פ לא נוכל לומר דהם שוגגים וגם פשוט דתי' בתרא דגיטין שם עיקר: וגם לדברי הש"ך דמחלק בין מומר לשאר בעל עבירה קשה מהך דקידושין (דף כ' ע"ב) שמא תאמר אדחה אבן אחרי הנופל ת"ל אחרי נמכר גאולה תהי' לו. וע"כ צ"ל החילוק פשוט דודאי היכי דאם תפרישנו יוכל להיות שישוב בתשובה עבדינן תקנתא אפי' להגרוע שבגרועים. וכן בשפחה דעשחררה והיא נשאת לבעל והוא ישמרנה ועי"כ לא תשוב לעשות כמעשיה הרעים. אבל בהך דהצנועים דס"ס הגזלנים ההם עומדים בחטאם וגוזלים אלא שאנו מקילים עליהם שלא יענשו אלא באיסור גזילה לחוד בכה"ג לא חיישינן כיון דס"ס רשע הוא. וא"כ ניחא דבמומר לא חיישינן כיון דס"ס ישאר בקלקולו אבל בשאר מופקרת דעלמא אולי אם תתגרש תנשא לאיש והוא ישמרנה אולי בכה"ג יש לחוש ולעשות תקנה ואף דזה הבעל הראשון לא יכול לשמרה אולי זה השני יהי' יותר זריז וישמרנה. וא"כ הסברא נותנת להיפוך שלא כדברי הב"ש והנוב"י וכ"כ בטו"ז אהע"ז ק"מ סק"ו בשם הא"ז. ועיקר החולק הוא המהרי"ק. והוא ז"ל בעצמו העיד שנוהגין לזכות הגט. והוא ז"ל תולק אפי' במומרת וכל חילי' משיטת הרי"ף וכיון שנוהגין שלא לחוש לזה מאי נ"מ בין מומרת לנאסרה. וכ"נ דהסברא יותר נותנת לחוש לה בנאסרה יותר מבמומרת:

אף באמת כל זה הפלפול הי' שייך אם לא היתה לפנינו אבל בעובדא דכ"ת דכ' מפורש שהיא אומרת שאינה רוצה לקבל ג"פ דאפי' בזכות גמור כשעומד וצוות לא זכינן לי'. ומ"ש במחנה אפרים ה' זכי' ומתנה דבדבר שהוא זכות גמור אפי' עומד וצווח זכינן לי' היינו כשהוא צווח עתה אמרי' שמא בשעת מעשה נתרצה שכ"כ מפורש שם דאמרי' מעיקרא הי' רוצה ועכשיו חזר בו. אבל ודאי אם צועק בפנינו שאיננו רוצה איך ס"ד לזכות עבורו: גם בתשו' עין יצתק שהזכיר כ"ת עיינתי שם במכוון בתשו' נ"ב לח' אה"ע ופשוט בעיני ג"כ דכוונתו רק בצווח כשנודע לו אבל בודאי היכי דעומד וצוות בשעת הזכי' מאן דכר שמה שנזכה לאדם שאומר איני רוצה וכ"כ שם באות כ"ז דימחה בעת שיוודע לו הזכי' ובודאי גם עמ"ש שם יש לדחות. אבל ודאי דס"ס אין נ"מ לנידון דידן כיון דהיא בפנינו ואומרת שאינה רוצה:

ברם כ"ז הי' נ"מ אם היו רוצים לזכות עבורה שתהי' מגורשת עכשיו. אבל למה לא נצריכו להשליש גט עבורה שתקבלנו כמו דתקנו בנשתטית. ויעוין בנוב"י מה"ת חאה"ע ת' קנ"א שכ' לזרוק לה גט אם אפשר ולזכות לה גט ע"י אחר ודאי לא אפשר כיון שהיא עומדת וצוותת אין זכין לאדם בע"כ. אך הוא ז"ל בעצמו במה"ק ת' ג' בד"ה ואף כ' שאולי רגמ"ה בשעה שיסד חרם זה התנה שלא יתירו בהשלשת הגט. והגם שלדעתי לא היתה זאת בכלל התקנה של רגמ"ה שבת' ר"מ מרוטנבערג ובכלבו לא הזכירו השלשת הגט כלל והוא תקנה מאוחרת כמבואר בב"ת סי' קי"ט בשם הגאון מו"ה שכנא וחכמי ורנקבורט ותכמי אשכנז ורוסיא ס"ס דלמא תקנתם הי' בשביל שלא יעמוד בששי נשים וכשתחזור בה יהי' מוכן לגרשה. וכן ראיתי בתשו' חשק שלמה ח' אהע"ז תשו' ב' החמיר גם במורדת להשליש גט בב"ד קודם שיתירו לו ומהיות טוב וכו'. ע"כ גם דעתי מסכמת לזה. והנני מצטרף להתיר לו לישא אשה באופן שכתבתי: דברי הדוש"ת:

תוכן העניינים

שות דברי יששכר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה