אור ברסלב
שות דברי חן סימן עו

שות דברי חן· רבי חיים נתנזון

סימן עו

סימן עה

הרמב"ם בהלכות מכירה פרק י"ד הלכה י"ד והובא בחו"מ סימן רכ"ח סעיף ד' בדיני אונאה אם נשאלה שאלה על דבר חכמה לא יאמר למי שאינו יודע אותה חכמה מה תשיב בדבר זה או מה דעתך בדבר זה וכן כל כיוצא בדברים הללו עכ"ל הרמב"ם. וכתב הה"מ דזה אינו מבואר. אבל יש ללמוד דבר מדבר ופשוט הוא:

ונ"ל דהוא גמ' מפורשת בב"ב כ"ב ע"א רב דימי מנהרדעא אייתי גרוגרות בספינה א"ל ריש גלותא לרבא פוק חזי אי צורבא מרבנן הוא נקוט לי' שוקא א"ל רבא לרב אדא בר אבא פוק תהי לי' בקנקניה נפק בעא מיניה פיל שבלע כפיפה מצרית והקיאה דרך בית הרעי מהו לא הוה בידיה א"ל מר ניהו רבא טפח ליה בסנדליה א"ל בין דידי לרבא איכא טובא מיהו ע"כ אנא רבך ורבא רבו דרבך לא נקטו לי' שוקא פסיד גרוגרות דידיה אתא לקמיה דרב יוסף א"ל חזי מר מאי עבדי לי א"ל מאן דלא שהייה לאוניתא דמלכא דאדום לא נשהייה לאוניתיך כו' ולכאורה מאי אונאה הי' כאן כיון שבאמת צריכין לידע אם צורבא מרבנן הוא כי היכי דלנקוט ליה שוקא וא"כ בע"כ תהי ליה אקנקניה. אך האונאה הי' כאן ששאל לו שאלה שכבר איבעיא להו בבית המדרש (במנחות דף ס"ט) ולא נפשטה כלל משום אמורא. א"כ איך יחשוב שהוא יפשוט לו וא"כ היה בזה דרך לעג ואונאה. ועי' בתוס' שם:

תוכן העניינים

שות דברי חן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה