אור ברסלב
שות דברי חן סימן סא

שות דברי חן· רבי חיים נתנזון

סימן סא

סימן ס

לידידי יקירי האברך החו"ב כ' דוב מנחם בהרה"ג מהור"ר דוד אבד"ק שאד יצ"ו [והוא כעת הגאב"ד בזעמבראוו] :

מה שתמהת על דברי הק"נ ביבמות קי"ח מה שתירץ קושיית הב"ש בא"ע סימן מ"ט על המחבר דמשמע דה' נשים א"צ שבועה. וקשה מהא דפסק המחבר בחו"מ סימן שס"ה בגזל א' מחמשה דצריכין שבועה. דכאן בה' נשים הו"ל מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע משלם משא"כ בגזל א' מחמשה דהשבועה לנגזלים כו'. ותמהת עליו ממה שכתב הסמ"ע בחו"מ סימן ע' סעיף קטן ב' וש"ך שם סעיף קטן ד' וא"כ לא שייך בזה מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע משלם. וגם מ"ש דבנגזלין נשבעין ונוטלין ז"א דאי הי' כאן דין דמחוייב שבועה ואינו יכול לישבע משלם וא"צ שכנגדו כלל שבועה. עכ"ד. הנה יפה תמהת על הק"נ וכבר קדמך המחבר נחל איתן לתמוה עליו כמו"ש. אמנם גם מה שתירץ המחבר הנ"ל הוא דחוק ורחוק יע"ש:

ומה שרצית אתה לתרץ קושיית הב"ש ע"פ דברי הנ"י בב"מ בהא דאביי דחיישינן שמא מלוה ישנה יש לו עליו והקשה הנ"י א"כ לטעון ולימא הכי. ותירץ דחיישינן שמא עיניו נתן בטלית ומ"מ חשוד לא הוי כו' וא"כ כיון דקיי"ל חשוד אממונא חשוד אשבועתא א"כ בדין נוטלין בלא שבועה שהרי לא שייך להשביעם כיון דחשידי אממון כתובה לתבוע בשקר ישבעו נמי לשקר משא"כ בגזל א' מחמשה י"ל דמיירי בגזל חפץ ושייך שפיר להשביעם משום דלא חשידי כלל אממונא רק שמא עינם נתנו בחפץ. עכ"ד:

תמיהני עליך מאד איך רצית לעקור הלכות קבועות דדינא דמודה במקצת וכל השבועות הויא בין במטלטלין ובין בממון ועי' סימן ע"ה וריש סימן פ"ז ור"ס צ"ב וסמ"ע שם ועיין ב"מ שם בתוס' ד"ה ספק ודשניהם כו'. ואיך שגית כל כך. וכ"ת א"כ באמת בתובע ממון תקשי קושיית הנ"י לטעון ולימא הכי. הנה לא ירדת לדעת הנ"י בזה במח"כ. דכל קושיית הנ"י אינו רק אמתניתין דשנים אוחזין. דהנה צריכין להבין קושייתו שהקשה הנ"י דאי מלוה ישנה באמת יש לו לטעון ולימא הכי הא אידך ודאי יכפור לו בכל וכופר הכל פטור משבועה אף מהיסת לדין המשנה וא"כ איך מצי למטען כן. אך א"ש נהי דכופר הכל פטור מ"מ אי תפס אידך לא מפקינן מיני' וא"כ ה"נ בשנים אוחזין בטלית הלא תפיס הוא א"כ למה לי' למטען בשקר חצי' או כולה שלי יטעון מלוה ישנה כמו שהוא באמת וכיון דתפיס ישבע הוא ויפטר כ"ה כוונת הנ"י. ולפ"ז מובן בקל דכאן בה' נשים לא שייך כלל להקשות כיון דחשיד אממונא חשיד אשבועתא איך נותנין להם שבועה. די"ל כתירוץ אביי דספק מלוה ישנה יש להם לארבע נשים עלי' וכ"ת ליטענו ולימו הכי ז"א דא"כ ודאי יכפור בהם ויפטור משו"ה בע"כ צריכין לתבוע כתובה וכה"ג בכל מודה במקצת וחנוני על פנקסו וכל השבועות של ממון צריכין לומר כן ופשוט:

ואדאתאן עלה מיהת קושיית הב"ש הנ"ל. נ"ל שבחנם טרחו הני גאונים לבקש תירוצים שונים. ואישתמיטתא לכולהו דברי התוס' יו"ט במקומו ביבמות שם שכתב דאין הכי נמי דצריך שם שבועה. ונ"ל דהמחבר בשו"ע קיצר בדבר. וה"נ קיצר בשבועה זו בכמה מקומות בחו"מ סימן ע"ו סעיף ב' ובש"ך שם ובסימן ש' סעיף ג'. וסעיף ד'. וע' סמ"ע שם סעיף קטן י"א. וי"ד. ידידך חיים נאטענזאהן:

תוכן העניינים

שות דברי חן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה