שות דברי חן· רבי חיים נתנזון
סימן לו
דיני סדר תפלות:
מה ששאלת לי בני על מה שדקדקו רבים [הביאם בהפלס שנה ראשונה חוברת ב' צד פ'] על מה שהוסיפו בנוסח אלו דברים שאין להם שיעור כו' הכנסת כלה והלוית המת אף שהוא בכלל גמ"ח. ובמשנה ריש מס' פאה. ובגמ' שבת דף קכ"ז ע"א לא חשבינהו:
תשובה. נראה שהוא ע"פ מ"ש התנחומא פרשת וירא [וכן הוא במדרש שוח"ט תהלים קפיטל כ"ה על פסוק כל ארחות ד' חסד ואמת] א"ר שמלאי תדע שכל דרכיו [של הקב"ה] חסד שהרי בתחלת התורה קישט את הכלה דלא כהגירסא בסוטה י"ד] דכתיב ויבן ד' אלקים את הצלע גו' ויבאה אל האדם שכן בכרכי הים כו'. ובסופה קבר את המת דכתיב ויקבר אתו בגי גו'. ע"כ פרט אלו אף שהם בכלל גמ"ח:
וע"פ דברי התנחומא יש לפרש מ"ש בסוכה מ"ט ע"ב מאי דכתיב הגיד לך אדם גו' והצנע לכת עם אלקיך זו הוצאת המת והכנסת כלה לחופה [ועי' רש"י דתרווייהו מרומזים במלת לכת כו'] ול"נ דהני תרי מילי מרומזים במ"ש עם אלקיך פי' עשה אותם בהצנע בשווה לאלקיך ודומה לו כמו שעשה הוא שני דברים אלו בהצנע "הכנסת כלה" את חוה לאדם הראשון דעדיין לא הי' איש בעולם זולת אדם "והלוית המת" דמשה] דכתיב ולא ידע איש גו'. כן הדבק במדותיו והצנע לכת גם אתה אף שדרכן לעשות בפרהסיא אביך ח"ן: