אור ברסלב
שות דברי חן סימן כח

שות דברי חן· רבי חיים נתנזון

סימן כח

סימן כז

בסימן הקודם הבאתי ראי' לדעת הרמב"ם באכל דבר איסור שאין מברך עליו דלא כהראב"ד. ונ"ל להוסיף עוד בזה דהנה הרמב"ם בפרק א' מהלכות ברכות הלכה ב' כתב אפי' נתכוין לאכול או לשתות כל שהוא מברך. והכ"מ הראה מקורו מרש"י ותוס' בפרק הישן. ותמיהני למה הביא ממרחק והלא הוא בברכות ל"ה דת"ר קודש הלולים לד' מלמד שטעונים ברכה לפניהם ולאחריהם מכאן אמר ר' עקיבא אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיברך. וכן הוא בתוספתא ריש פרק ד' דברכות לא יטעום אדם כלום עד שיברך כו' ונראה דמה"ט הביא הרי"ף הא דר"ע. ומה שהקשו המפרשים כיון דאיכא סברא דאסור ליהנות קרא דקודש הלולים ל"ל:

ולכאורה רציתי לומר דמכאן ראי' לדעת הרמב"ם בפרק א' דברכות הלכה י"ט דס"ל דעל דבר איסור אינו מברך לא בתחילה ולא בסוף ודלא כהראב"ד. שהרי המפרשים הקשו דגם לפי מה דמסקינן למ"ד נטע רבעי חד הלול לברכה אך כיון דחד הלול לחלול אכתי מה ענין חיוב ברכה לדין חלול נטע רבעי דכללינהו קרא כחדא. ואצל בהמ"ז דלאחרי' הו"ל לכתוב האי הלול דנפקא לן מיני' ברכה ראשונה. ע"כ הי' נ"ל דקמ"ל קרא דבנטע רבעי דצריך חלול אסור לו לברך ולאכול קודם שיחלל רק ברישא חלול והדר הלול וכמו דקמ"ל מתניתין דריש פרק ג' שאכלו דבאכל מעשר שני והקדש שלא נפדו אין מזמנין עליו קמ"ל קרא בנטע רבעי שלא נתחלל דאסור לברך ולהלל כדי לאכול לפי שברכה על אכילת איסור אין זה מברך אלא מנאץ. אמנם שוב ראיתי דיש לדחות דהנה בהא דר' לוי שם דרמי כתיב לד' הארץ ומלואה וכתיב השמים שמים לד' והארץ נתן לבני אדם. ומתרץ לא קשיא כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה קשיא אכתי מנלן להמציא מדעתינו דבברכה תליא מילתא וע"י ברכה הוא נתון לבני אדם דילמא ע"י עשיית איזה מצוה או דבר אחר. ע"כ נראה דר' לוי וכן רב יהודא אמר שמואל דאמר כל הנהנה מעוה"ז בלא ברכה כאלו נהנה מקדשי שמים מהאי קרא דקודש הלולים לד' הוא דמפקי להו משום דקשיא להו מאי שיאטי' דהלולים דברכה לחלול דנטע רבעי לכללינהו קרא כחדא. ע"כ צ"ל דקרא דקודש הלולים לד' קמ"ל דקודש שיהא מותר ליהנות איכא תרי גווני חלול חד חלול בכסף כדנפקא לן קודש קודש ממעשר שני. וחד חלול איכא ע"י הלול שהוא ג"כ חלול לקודש שבלאו הלול אסור ליהנות לפי שהוא קדשי שמים וקמ"ל קרא דאף דקודש של נטע רבעי כבר חללם ע"י פדיון בכסף מ"מ עדיין קדשי שמים הוא עד שיהא בו הלול דאף דפדהו בכסף כיון דהכסף ג"כ קדשי שמים הוא אינו יוצא לחולין לגמרי שיהא מותר לאכילה עד שיהא הלול דברכה. וא"ש השתא הא דאייתי בגמ' האי דרשא דקודש הלולים אף דבלא"ה איכא סברא דאסור ליהנות כו' משום דמקרא זה הוא דילפינן דהנאת האכילה מקדשי שמים בברכה תליא: ולפ"ז א"ש מ"ש מכאן אמר ר' עקיבא אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיברך דהכי קאמר דכיון דההלול הוא ג"כ חלול דאל"כ עדיין לא יצא מכלל קדשי שמים א"כ כמו מקדשי שמים אסור ליהנות כלום. כמו כן אסור לאדם שיטעום כלום קודם ברכה:

תוכן העניינים

שות דברי חן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה