שות דברי חן· רבי חיים נתנזון
סימן טו
ואגב אודיעך מה שנתחדש לי בהא דפליגי אמוראי בברכות י"א ע"ב דרב הונא ס"ל למקרא צריך לברך ולמדרש א"צ לברך ור' אלעזר אמר למקרא ולמדרש צריך לברך למשנה א"צ לברך. ור' יוחנן אמר אף למשנה צריך לברך אבל לתלמוד א"צ לברך ורבא אמר אף לתלמוד צריך לברך. דבמאי קמפלגי ואיזה שורש יש במחלוקתם:
ונ"ל דהני אמוראי פליגי מאיזה ילפותא נפקא לן עיקר ברכת התורה דמאן דס"ל דלמקרא צריך לברך משום דבה"ת ילפינן מקרא דכי שם ד' אקרא דמיני' יליף רב יהודה שם כ"א לברכת התורה לפני' שבירך משה כשבא לפתוח בדברי שירת האזינו שהוא מקרא ע"כ אין לנו אלא מה שמצינו למקרא ותו לא, ור"א ס"ל דגם למדרש צריך לברך משום דמדרש הוא קרוב למקרא שהוא מדרשי המקראות כדפי' רש"י. אבל למשנה שעיקרה גזירות ותקנות חכמים וסייגים וגדרים על דברי תורה א"צ לברך ור' יוחנן דס"ל דאף למשנה צריך לברך סובר כר' ישמעאל בברכות מ"ח ע"ב אין לי אלא ברכת המזון ברכת התורה מנין א"ר ישמעאל ק"ו על חיי שעה מברך על חיי עולם לא כ"ש וכיון דבלימוד הלכות שבמשנה קונה חיי עוה"ב כדאמרינן במגילה ובשילהי נדה כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב. ופי' רש"י הלכות משנה וברייתא א"כ מה"ט למשנה נמי צריך לברך אבל לתלמוד שהוא רק פירוש דברי המשנה ולתרץ המשניות שסותרות זא"ז א"צ לברך. ורבא דאמר אף לתלמוד צריך לברך ס"ל כר' חייא בר נחמני תלמידו של ר' ישמעאל שם מ"ח ע"ב שאומר משום ר' ישמעאל דברכת התורה ילפינן מדכתיב בברכת המזון על הארץ הטובה אשר נתן לך ולהלן הוא אומר ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה. דלפ"ז מוכח דאף לתלמוד צריך לברך. שהרי לעיל דף ה' אמר ר' לוי מאי דכתיב ואתנה לך גו' תורה זה מקרא כו' להורותם זה גמרא הרי דמקרא דנפקא לי' עיקר בה"ת מפורש דעל גמרא שממנה ההוראה יוצאה נמי צריך לברך. וא"ש: