אור ברסלב
שות דבר שמואל חו"מ › סימן צט

שות דבר שמואל· רבי שמואל עמאר

חו"מ · סימן צט

סימן צח

זה מה שכתבנו על הפסק של דברו המובא לעי' בענין אם הרוב יכול לכוף את המיעוט הלא לאמונה שבבא לידינו פס"ד שסידרו חו"ר פאס ישצ"ו שבו הסכימה דעתם שמעשיהם של בני מרסייאנו בזה יש בו תיקון אפי' הוא נגד הכהנים והעם וראויים לכופם כיון שהם הרוב עלה על דעתינו לכתוב ההיפך מטעמים רבים אם מצד שראינו בעיני הלב שאין כוונתם אלא לקנטר לשכנגדם ולרדות בהם בפרך, ודברים אשר לא היו משיגים אותם מקדם, ישיגו אותם עתה באמצעות השררה, וראינו להרב הכנה"ג בסימן רל"א הגה"ט אות צ"א, שכל שניכר שכוונתם לקנטר ואינה לש"ש אינה הסכמה כלל והביא חבל נביאים דסברי מרנן הכי והם מוהריב"ל ומהרש"ך ומשפט צדק והרא"ם: גם שם אות צ"ב כתב בשם הרב משפט צדק. דאם המערער אומר שקי"ל בודאי שלשנאתו עשו מה שעשו והוא בדבר דאיכא רווחא להאי וכו' נאמן. גם בסימן הנז' אות ל"ג כתב בשם משא מלך דלשנות מן המנהג אפילו יחיד יכול למחות:

ואם מצד שראינו להרשב"א ח"ג סי' ד"ש הביאו מר"ן בביתו הנאמן ביוד"ע סי' רכ"ח שכתב וז"ל, ואין ההסכמה הולכת אלא אחר מה שיסכימו כולם: לא שיסכימו מקצתם, ואפילו היתה הולכת אחר הרוב אין הסכמת הרוב. אלא כשהיתה במעמד כולם עכ"ל:

שמדבריו הללו מוכח להדייא דבהסכמה בעינן שיסכימו כולם לא רובם, וע"ש בב"י שהביא עוד תשו' הרשב"א דסימן תתט"ו, שמשמע ממנה ג"ך כמ"ש, אלא ששם כתב הרב ז"ל וז"ל, אבל הרא"ש וכו' ולפי הכלל המסור בידינו דהיכא דנקטי הפוסקים לשון אבל דעתם לפסוק כאותה סברא שהביאו בלשון אבל נראה ודאי שדעת רבינו לפסוק בזה כדעת הרא"ש וכן פסק שם ביוד"ע בקצר סימן הנז' סל"ד ע"ש:

ועיין עוד שם בב"י שהביא תשובה אחרת להרשב"א שכתב וז"ל, כל ענייני הציבור אין למקצת הציבור לעשותם בלתי הסכמת הציבור כולו וכו' ע"ש: אשר מכל הני תשובו' דהרשב"א ז"ל שהובאו ביתה יוסף מוכח להדייא דלדעת הרשב"א ז"ל בהסכמה בעינן דעת כולם והסכמתם:

איברא שראינו להרב הכנה"ג סי' רל"א הגה"ט אות ט"ו שהביא תשו' אחרת להרשב"א היפך מזה שכתב וז"ל, שכל שהרוב מסכימים אין משגיחין לדברי המיעוט, וכמו שפסק מר"ן בב"י בשם הרא"ש, וחילק שם בשם הרב משא מלך בין שני תשובות מהתשו' הנ"ל שבתשו' זו דאין משגיחין למיעוט איירי בהשכימו הרוב מתוך כולו ובתשו' ב' איירי כשהסכימו הרוב שלא מתוך כולו ומ"ש בלשונו אין למקצת הצבור לעשותה בלתי הצבור כולו לאו למימרא שצריך הסכמת כולם. אלא לומר שצריך מעמד כולם ובאשגרת לישן נקט הסכמת כולם במקום מעמד כולם, ועכ"ז סיים בחי' שכבר יצא מפי הרב ז"ל וכו' ע"ש:

ואמת שאין ישובו עולה יפה אלא בב' התשובו' שזכר שר, אמנם תשו' הא' דסימן ש"ד שהביא מר"ן ביוד"ע סימן רכ"ח שכתב בה להדייא וז"ל, ואפילו אם היתה הולכת אחר הרוב, אין הסכמת הרוב וכו', א"א לחלק בה כמו שחילק הרב ז"ל בשם הרב משא מלך כי מלשון ואפי' היתה הולכת וכו', מש' דליה לא ס"ל כן אלא על דרך את"ל סיים בה הכי:

ותמיהה לן מילתא, איך לא שת לבו הר' הכנה"ג לזה ומ"מ לדידן אין נפקותא מזה דכיון שמצינו למר"ן ז"ל בארוך ובקצר שלדעתו הרוב יכולין לכוף את המיעוט בהסכמה, ודאי דהכי נקיטינן אלא דלענין רובו מתוך כולו שחילק הרב משא מלך בין ב' התשובו' בזה לא ביאר דעתו רבינו הב"י ז"ל בקצר:

אמנם ממה שראינו לו שלא פקפק בדברי הרשב"א במ"ש אבל הרא"ש וכו' אלא לענין רוב שיכול לכוף את המיעוט, אבל לענין זה דרובו מתוך כולו אף שהביא זה בשם הרשב"א בכמה מקומות לא פקפק בו וכמ"ש, מוכח דגם הוא ס"ל כן ועיין בב"י סימן י"ג שהביא תשו' הרשב"א להדייא שאין הולכין אחר הרוב בכל מקום אלא ברוב הבא מתוך הכלל, ומתוך משו"מ עם הכלל, הא לא"ה או שלא במעמדן לא עשו כלום, ורמזו ג"ך בקצר סימן הנז' במש' ה' נושאים ונותנים וכו':

ועיין במ"ש הסמ"ע שם:

ועיין עוד להרב הכנה"ג סי' קס"ג הגהב"י אות ר"ס שכתב להדייא בשם הרב מהרש"ך ח"ב סי' ק"ט הכי גם בסי' רל"א הגה"ט אות ח"י כתב כן להדייא בשם הרב משפט צדק ח"ב סימן י"ד ול"ה, ובסוף סי' ריש בשם מהרח"ש, ועי' עוד לו בסי' י"ג הגהב"י אות כ"ד שכתב וז"ל אם לא היה המשו"מ יחד אף עפ"י שיחזרו וישאו ויתנו כולם והא' שהסכימו שלא במעמדם עדיין הם בסברתם, אעפ"י שהם רוב לגבי האחרים, אין הסכמתם מועלת מטעם רוב לפי שהם נוגעים בדבר דכסיפא להו למיהדר וכו', מהרי"ט ורלנ"ח ומשפטי שמואל ומשפט צדק ומהר"א ששון, גם מדברי מור"ם דסי' קס"ג ס"א בשם תשו' מוהר"ם דס' קנין, מוכח כן להדייא ע"ש:

ממילא רווחא שמעתתא דבנד"ד דלא היו במעמד א' אין הרוב יכול לכוף את המיעוט:

ומה גם מטעמים הנ"ל שכתבנו למעלה, שכ"א מהם יספיק לבטל מעשיהם של אלו המתנגדים הרודים בעם ומ"מ כיון שראינו לחו"ר פאם יע"א ישצ"ו שרובם ככולם עלו בהסכמ' שבמעשיהן של אלו המנגדים ימשך תיקון גדול לבני העיר היפך ממה שעלה על דעתינו בתחילה וכמ"ש לעיל. ובאנו לידי מחלוקת במציאות העלמנו עין מכל זה ואמרנו שהטוב והישר הוא. שלא לכתוב ההיפך בדבר שסופו להשמע לטוב או למוטב, והנסיון יוכיח ולכן כתבנו הסכמתינו על תנאי, שאם הנסיון יוכיח כדבריהם, גם אנחנו מסכימים עמהם וכוותייהו ולא מטעמייהו דלסלק סכנות ונזק כפי הנחתם ולמיגדר מילתא, יכולים הרוב לכוף את המיעוט:

ולא השגחנו בצריכיות מעמד כולם כמו שה"ה, כי כיון שתנאי היו דברינו שאם ימשך תיקון מסכימי' ואי לא לא ממ"ן אם ימשך תיקון כדבריהם, ודאי שאפילו המתנגדים יסכימו ואם ימשך קלקול בטל הדין מיסודו, וכמ"ש לעיל:

ועתה שנראה לכל החושה אל העין מעדויות שביד הכהנים והעם ובראשם הכהן הגדול מאחיו אלוף עירם כהנא מסייע כהני שכל תיקונם אשר חשבו גם חו"ר פאס שהוא תיקון נהפך למשחית ואין בו אלא קלקול לכללות העיר, וכמו שעלה על דעתינו מתחילה בכח ובפועל זכינו לדין דאפי' היחיד יכול לעכב וכמ"ש הרב הכנה"ג סי' רל"א הגה"ט אות ל"ב שכתב וז"ל כל מה שנחלקו הני רבוותא, אינו אלא בהסכמה שהיא לתיקון הקהל, אבל אם אינה לתיקון הקהל אפילו היחיד יכול למחות הרשד"ם חיו"ד סימן קצ"ו:

וגדולה מזאת מצאנו לו עוד שם אות ס"ב שכתב בשם הרב ב"ז סי' רצ"ה דאפי' הסכימו ההסכמה וראו שמגיע להם נזק מאותה הסכמה יכולים לחזור בהם. וכ"ש עתה שלא הסכימו, וכבר רמזנו כל זה בפסקינו הא' במה שכתבנו שם בסוף דברינו בזה"ל, עי' להרב הכנה"ג סי' קמ"ג ורל"א הנה"ט וב"י שהאריך בפרטי וסעיפי דינים אלו אין צורך להעתיק הדברים ע"כ וסמכנו בזה על מי שמוטל עליהם עול זה שיתנו לב לדברינו אלה ולחכימה ברמיזה, וקים לן בגווייהו דחו"ר פאס ישצ"ו, שגם הם כאשר יראו שנמשך מזה קלקול ולא כמו שחשבו, יודו גם הם שמעשיהם של המנגדים בטלים כי ידענו בהם שכל מעשיהם לש"ש, ולא היתה כוונתם אלא להשקיט ריב ומדון ולא לחרחר ח"ו חלילה חלילה אלף פעמים:

ולענין דברי מור"ם דסי' קס"ג ס"ג ומ"ש עליהם הרב הסמ"ע ז"ל הנה מקום אתנו על דבריהם כתוב באורך ככל הצורך הלא הוא כמוס וכו', אך אמנה מצד שאין לנו עתה בו צורך כיון שזכינו לדין מטעמים אחרי' וגם ראינו שהענין סובל אריכות בפי' דברי הרא"ש ובדברי הסמ"ע והנוגשים אצים לאמר כלו מעשיכם כי נחץ עלי דרך, ועת הזמיר הגיע זמנה דאביבייא עת לחננה כי בא מועד וג"כ רוב טרדות הזמן לא נתנונו השב רוחנו: כאשר עם לבבנו קצרנו במקום שראוי להאריך. והעיקר הוא מצד שראינו שלמותר יחשב וכמש"ל:

באופן שהדבר פשוט שהדין עם כת הכהנים והעם אשר עמהם. וכל מה שעשו כת המנגדים שלא מדעתם ורצונם אינו כלום. כ"ש שהמציאו לפנינו כת הכהנים התראה שהתרו בהם מתחילה על רזה דנא, ועכ"ז לא שתו לבם לדבריהם זהו הנלע"ד בזה לאפס הפנאי וצויי"מ וימ"ן אכי"ר:

הכ"ד החו"פ מכנאסא יע"א בחדש אדר הס"ל מש' וישבתם לבט"ח בארצכם לפמ"ה, והכל שריר ובריר וקיים. ע"ה שמואל עמאר ס"ט:

תוכן העניינים

שות דבר שמואל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה