שות דבר שמואל· רבי שמואל עמאר
חו"מ · סימן צג
מצרנות לענין שטרו' ראוי לחקור בס' המבי"ט שהביא הש"ך סי' ס"ו סקע"ג וקנ"ה סקנ"ה אם מסכמת לדעת מר"ן א"ל, והנה הטור סי' קע"ה ספ"ב כתב דאין דדב"מ אלא בקרקעות ולא במטל' וכתב מר"ן שם בב"י שכ"ך ה"ה פי"ג מד"ש והגהות פי"ב בשם העיטור ושם הביא דברי הרב מהריק"ו שהוכיח מדברי הרמב"ם דדינא דשותף איתיה במטלטלי' וסתר הוא ז"ל דברי הרב מוהריק"ו ז"ל וסיים שלעולם אין במטל' דדב"מ אפי' לגבי שיתף, ותדע דלא אישתמי' חד מהפוס' לחלק חילוק זה דמהריק"ו, ולא אשכחן חד מן הפוס' שכ"ב להדייא ואדרבא כתבו להיפך, ומהריק"ו כ"כ מדק' הלשון, והוכחנו ביטולו, הילכך לית דחש ליה. ובר מן דין הא קי"ל דמצרן הוי מוציא מחבירו וע"ה כמ"ש גבי קנאה הלוקח במנה וכו' עכ"ל ומור"ם בד"מ ובמפה חלק על מר"ן בזה וכתב שאין בדבריו הכריע לדחות קושיית מר"ן וכו', והש"ך שם השיגו והעלה כמר"ן דאין דדב"מ כלל במטלטליה: וראיתי להרב בעל מ"ץ דכ"ג ע"ג שכתב שאף שהרב המבי"ט הביא דברי הרב מוהריק"ו לראיה כבר סתר דבריו הרב הש"ך, וכיון שהטור פסק כן בשם הר"י ברצלוני וכל הפוס' ס"ל כב"י הכי נקיטינן כ"ש שכבר מוסכם מהפוס' דלעולם המצרן עליו הראיה שהלוקח מן התורה והמצרנות מדרבנן כמבואר בטור וב"י סס"ד ס"ה ס"ו ובש"ע מ"ד מ"ה, ושם הביא הרמ"א ג"כ משם תה"ד כן ע"ש:
גם שם כתב דאף שמצא מי שפסק כמור"ם, מ"מ הרי הב"י לאו יחידאה הוא שהרי הטור וסיעתיה והב"ח והש"ך קיימי בשיטתיה והוא ודאי פליג אמהרי"ק אפי' יש לשותף היזק, כיון דלא חילק כלל ולא ס"ל כמהר"מ, ובודאי דכוותיה נקיטי' כ"ש שכבר קבלנו הוראתו נגד כל הפוס': ועוד בה שכבר סיים הוא עצמו ע"ז שהלוקח מוחזק וכו' וזו הלכ' פסוקה לד"ה, גם שם כתב שכדעת הש"ך כן הוא ג"כ דעת הרב משנה למלך עיין פ"ד ממכי' דין ו' וכן היא ג"כ דעת מהרימ"ט סימן שכ"ה ועי' להרב הש"ך בסי' קע"ה ס"ק נ"ה שכתב שכן היא דעת הר' מהרא"ש סי' קצ"ג ומהריב"ל ס"ד דס"ג ע"ש גם הרב מוהרשד"ם סי' רצ"ה וסי' תט"ו הכריע כדע' הש"ך ע"ש, גם הרב מהר"י עייאש ז"ל, גם הרדב"ז בח"א סימן שצ"א דחה דברי הרב מהריק"ו בטוט"ו ע"ש:
ושו"ר ג"ך פס"ד להרבנים מהר"ר יקותיאל בירדוגו זלה"ה והרב מהרשט"ו בש' תצמי"ח, שכן פסקו בפשיטות כדעת הרב הש"ך דלעולם אין דין מצרנות בשטרות, ושלחו הפסק ליד הרב כמהר"ר אליהו הצרפתי זלה"ה. והאריך הרבה בסתירת דברי הרב המבי"ט וראיותיו שהם נגד דעת מר"ן, והעלה גם הוא כדעת הרב הש"ך, כ"ש דמהרשד"ם הכריע וכתב שכן ראוי לדון ולהורות הלל"מ, גם יש בידי פס"ד אחד מהרב מהרב"ט שפסק גם הוא כדעת הש"ך, והסכים עמו הרב מוהרשב"ו זלה"ה, והרב מוהרשב"ו הביא ג"ך דברי הרב בית יהודה הללו. וגם כתב שכתוב אצלו שהרב מהרי"ט הסכים לדברי הש"ך, ומתשובות הרשב"א החדשות סי' קנ"א נראה להדייא כדברי הש"ך גם כתב שם וז"ל ועוד הרי קי"ל כל היכא דאיכא פסידא דמוכר אין דדב"מ, ואין לך פסידא דמו' יותר מזו, דאם היה כח ללוה לעכב על המלוה אם בא למכור בפחות לעולם לא ימצא קונה כי יאמר מה הנאה יש לו, והיום או מחר יבוא הלוה ויסלקנו וישאר המלוה בדוחקו כי אין קונה, וא"ך אין דדב"מ עכ"פ ואיכא נע"ד בפני לווין שלא ילוה אדם כיון שאין הלואתו עומדת לו בשעת דוחקו ואין ראוי להעדיף טעם המבי"ט שהוא משום אל תמנע וכו' על טענת המצרנות שהוא משום ועשית הישר והטוב וכיון דהמצרנות מתבטלת מטע' פסי' דמוכר כ"ש טענה דאל תמנע טוב, כ"ש עתה שמצינו להרשב"א ולמהרי"ט ולמהר"י עייאש שהסכימו לדעת הש"ך ז"ל: