שות דבר שמואל· רבי שמואל עמאר
חו"מ · סימן פג
גזל הגוי. עיין בח"מ סימן שמ"ח שכתב מר"ן שאפילו על שוה פרוטה עובר על לאו וחיי' לשלם, וע"ש בב"י שכתב ע"ד הטו"ר שכ"ך הרמב"ם וכתב ה"ה בפרק הגוזל ומאכיל דגזל הגוי אסור וה"ה לגניבה, וכתב הרב הסמ"ע בדרישה דהא דכתי' ראה ויתר גוים וכו' כתב הר"ן דהיינו דוקא לענין ניזקין, דהיינו כשהזיק לישראל חייב לשלם אע"ג דיש' שהזיק כיוצא בו לגוי פטור כגון שור של ישראל שנגח שור גוי דיליף לה מדכתי' רעהו, אבל לענין גניבה או גזל אסור וע"ע בהרמב"ם בפ"ז מהל' גניבה דין ח' ופסקו הטו"ר סימן רל"א סכ"ד ומר"ן סימן רנ"ז ס"א לענין מדידה ומשקל, שאם מדד לגוי בחסר עובר בל"ת וחייב להחזיר וע"ש בב"י שהביא דברי הרה"מ שכתב וז"ל דין גזל הגוי שהוא אסור נתבאר בפ"א מהל' אלו, וכבר נתבאר שהמשקל הוא כגזל כדאיתא ר"פ איזהו נשך ופרק השוכר את הספינה, וע"ע שם בסמ"ע בפרישה שכתב וז"ל כתב וכו' שם הטעם משום גזל הגוי שאסור, ואף ע"ג דבאונאה כתב דפטור. שאני אונאה דכתיב בה עמיתך וגם ליתא בכלל גזילה גבי גוי דהא ראה המקח וקנהו, משא"ך במדה שעל הימנותיה סמיך לתת לו מדה אמיתית, ועי' בלבוש סי' הנז' ס"א שכתב וז"ל וחייב להחזיר בין ליש' בין לגוי דקי"ל גזל גוי אסור וכו' ע"ש, וע"ע בבאה"ג סי' הנז' מ"ש בשם הילקוט בשם תנא דבי אליהו, וע"ע בלבוש סי' שמ"ח ס"ב שהאריך בזה ומסקנת דבריו דגזל וגניבת הגוי אסורים: