שות דבר שמואל· רבי שמואל עמאר
חו"מ · סימן נט
תבע ראובן לשמעון באומרו שהדמים שפרע לו בחובו שהיה נושא בו, מצא בהם קצת שאינם טובים, וטוען בריא שהם של שמעון. ושמעון השיב שאינו יודע אם הם שלו או לא, ופסקתי שישבע שמעון היסת שכדבריו כן הוא ויפטר, אחר זה הלך ראובן ושאל בב"ד אחר, וא"ל שחייב שמעון לפרוע ואין לו על ראובן אלא חר"ס, כדין איני יודע אם פרעתיך וכשומעי השבתי אל הב"ד שלא כיוון יפה שדבר זה שנוי במחלוקת שלדעת הרב מהרשד"ם הביא דבריו הש"ך סימן רל"ב סקט"ו צריך שמעון לפרוע ואין לו על ראובן אלא חר"ס. והן הן דברי החכם הנז' ולדעת הרב הט"ז בסוף סימן ע"ה דמי לאומר איני יודע אם חייב אני לך שדינו שישבע היסת שאינו יודע ויפטר וכיון שהדבר שנוי במחלוקת אין להוציא מיד המוחזק דמצי המוח' לומר קי"ל כהט"ז וזה פשוט. והודה גם החכם הנז' לדברי, והוא"ל שאם שמעון טוען בריא שאינם שלו ג"ך ישבע ויפטר, ואם ראובן טוען שמא אין לו על שמעון רק חר"ס, וע"ש בדברי הרב הט"ז כי הם ברורים והביא ראיה ג"ך מדברי מור"ם סי' רל"ב סי"ח, ולראיה ח"פ אייר תרל"ד לפ"ק וקיים: שמואל עמאר: