שות דבר שמואל· רבי שמואל עמאר
אה"ע · סימן יג
וזה מ"ש ע"ז החכם כמוהר"ש משאש זלה"ה.. ראיתי מ"ש כת"ר בזה ולא היה צריך להאריך כי גם אנכי ידעתי כל מ"ש כת"ר ודקדקתי כן מדלא הזכיר בש"ע גבי יורדת דמאיס ד' שבתות אלא גבי מורדת דבע"ל ומצ"ל. שמע מינה דבמאיס לא עבדינן לה האי תקנתא כלל ולא מבעייא בהכרזות דלא שייך בה כמ"ש הר"ן וכל שכן לפי מ"ש הרה"ג כמוהרר"ף זלה"ה דאפי' בבע"ל לא נהגו להכריז אלא אפי' ד' שבתות בלא הכרזות לא עבדינן. כל זה נראה מסתמיות דברי הש"ע כמ"ש מעכ"ת, ומה שכתבתי למעכ"ת מעיקרא הוא מצד שזה זמן רב נפל לידי תשוב' מהרה"ג שנשאל מהו דין מורדת והשיב שממתינים לה ד"ש ומתרין בה ב' התראות ע"י שלוחם, ופעם ג' נמלכין וסוף אחר ד"ש גומרין דינה ונתן טעם לדברי הש"ע שהשמיט מדין מ"ע ד"ש, יען שנמשך אחר לשון הרמב"ם. דלדידיה כופין מיד לגרש ולא שייך ליה דין ד"ש וזכורני שסיים שכן נמצא בכתבי הרא', ולפי' שבע"ד דתקני להשיב, מפני כן לא העתקתי לך תשוב' הרב ודברי הרב נראה שהן מיוסדים טפ"י מחלוקת הפוסקים דמ"ע אם צריכים לעשות לה ד"ש, עי' בב"י ולכן כיון שמצינו ד"ש לכת מהפוסקים אפי' במאיס נהי דהכרזה לא שייכא מ"מ התראות והמלכת ב"ד עבדינן לה זהו הנראה לי להשיב בקצר אמיץ, ולאחי החיים והשלום. מאדון השלום ומנא"ה ע"ה שלם משאש:
וס"ל כתוב כל זה ודאי לא ימצא בדברי הרב עיין בחיבורו שכת' וז"ל, אם רצה הבעל וכו':
משמע שאינה צריכה לא המלכה ולא הכרזה דכיון שטוענ' מ"ע מקילין עליה שהיא כאנוסה, ולכן לדע' רמב"ם ורי"ף כופין הבעל לתת גט כיון שהוא מאוס עליה שאין בנו' ישראל כשבויות להבעל למי שאינו מתקבל עליהם אלא דאנן לא קי"ל הכי שאין כופין אלא באותן שאמרו חכמים ומ"מ ראוי להקל עליה הרבה ולכן נותנים לה בלאותיה הקיימים אעפ"י שלא תפסה ואין מכריזין עליה לביישה, משא"ך כשאינו מאוס עליה מכריזין ד"ש ואפילו בלאותיה הקיימים אם תפס אין מוציאין מידו וכו' ע"ש בדבריו ומזה הוכחתי שבודאי לא ימצא מעכ"ת תשובה זו שאמר וקרוב אצלי שאם תשובה זו בעולם היא בבע"ל דוקא ולא במ"ע ומצד רחוק זמן דבר שמואל (ו) דימה מעכ"ת שהרב דבר במ"ט זהו הנר' לי להשיב. ע"ה שמואל עמאר הי"ו: