אור ברסלב
שות גם אני אודך - ב אורח חיים › סימן נג - בעניני חנוכה

שות גם אני אודך - ב

אורח חיים · סימן נג - בעניני חנוכה

סימן נב - אכסנאי המשתתף בנר חנוכה עם בעה"ב אם יברך שעשה נסים ושהחיינו בעצמו

א) נר חנוכה בחדרי תפלה שע"י בהכ"נ

ב) יש לו דלת וחלון לרה"ר

ג) נפלה המזוזה אם ידליק קודם נר חנוכה

ד) לישן יחידי לאור נר חנוכה

בס"ד טבת תשס"ד

בימי חנוכה, אורה ושמחה, בריאות והרוחה, לכבוד ידידי הרב המופלג בתורה, ומעוטר ביראת ה' טהורה, הרה"ג גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א, מח"ס "גם אני אודך".

א - אם מדליקים נר חנוכה בחדרי התפלה הסמוכים לביהכ"נ

עיקר ההדלקה בביהכ"נ הוא מנהג משום פרסומי ניסא (בשו"ע תרעא, ז) להדליק ולברך ברבים שעי"ז יתברך ויתקדש שמו ית' שמברכים אותו במקהלות (ב"י בשם כלבו), ועוד זכר למנורה שהדליקו בבית המקדש, ונעשה בה הנס בחנוכה (בכלבו ועוד).

וא"כ אם עיקר התפלה בבית הכנסת ברב עם, ושם עיקר פרסו"נ, וחדרי התפלה משמשים רק באקראי למתאחרים, או אם יש יארצייט שאוסף מנין לשם וכדומה, אז די להדליק בביהכ"נ ואין צריך להדליק בחדרים. — אבל בכמה בתי כנסיות חדרי התפלה (שטיבלאך) משמשים עיקר לתפלה כמו בביהכ"נ, מנין אחרי מנין, א"כ צריך פרסו"נ בכולם. — ולענין ברכה בחדרי התפלה, אם אין אנשים קבועים בהם, אלא באו אנשים מהרחוב למנחה והלכו, ושוב באו למעריב והולכים, וממשיכים אחריהם עוד מנינים, והאחראים על חדרי התפלה הם גבאי ביהכ"נ, אז המדליק בביהכ"נ בברכות ימשיך אח"כ בלי הפסק להדליק בחדרי התפלה על סמך שבירך בביהכ"נ.

ואם יש מתפללים קבועים בחדרי התפלה למנחה או למעריב, אפילו יש הקבועים רק למנחה והולכים, ויש הבאים בקביעות למעריב, ואינם קשורים לביהכ"נ, יכולים להדליק לעצמם בברכה, כשם שמתפללים לעצמם. — שהרי גם בביכ"נ קטן מאד מדליקים ומברכים, כש"כ בחדרי תפלה אלה ההומים מרוב בני אדם, ואיכא פרסו"נ טפי. — והמנדב השמן ומדליק, יזכה לבנים ת"ח (שבת כג:).

ב - בדירה שיש בה דלת לרה"ר קטן וחלון לרה"ר גדול אם מדליק בשניהם

בדלת הפונה לרה"ר שאינו מקום הילוך להרבה אנשים, אבל יש מעלה בהדלקה בדלת, שהיא למטה מי' טפחים, ובצד שמאל מול המזוזה, ובצד אחר יש לו חלון לרה"ר שהרבה עוברים ושבים בו, ויש בו יותר פרסו"נ, ידליק גם בחלון כדינא דגמ' (שבת כג.) ושו"ע (תרעא, ח), דמפורש בגמ' הטעם דחשד, ובזה אין נפק"מ בין דלת לחלון. — האמנם שי"א שבזמנינו אין חשד, דליכא היכר לבני רה"ר כל כך, דרבים אין מדליקים כדינא דגמ', אצל הפתח לרה"ר, ותיכף משתשקע החמה (או בצאת הכוכבים), מ"מ הרוצה להדר כדינא דגמ' ידליק בשניהם. — וכ"כ הגהות הג"ר ברוך פרענקל ז"ל (בשו"ע סו"ס תרעא) דבשני חלונות לב' רוחות רה"ר ידליק בשניהם, וא"כ כמו"כ בדלת וחלון.

דמעיקר יש לו במקרה כזה להדליק בחלון שיש בו יותר פרסו"נ, שזו מצות נ"ח לפרסם הנס, וההדלקה במקום פרסו"נ עדיפא מהדלקה למטה מי' טפחים ומול המזוזה, דענין למטה מי"ט ג"כ רק משום פרסו"נ (טוש"ע ונו"כ תרעא, ו), ואינן לעיכובא. — וא"כ זה המהדר להדליק בדלת, אל יוותר על הדלקתו בחלון הפונה לרה"ר, והרגיל בנ"ח זוכה לבנים ת"ח (שבת כג:). [ומעיקר הדין די בדלת].

ג - מעשה שהיה שנפלה המזוזה לפני הדלקת נר חנוכה אם קודם יקבענה, או ידליק קודם

אם בעה"ב זה מדליק תמיד בדלת זו, ובזמן המדוייק תוך חצי שעה מהשקיעה או מצאה"כ, י"ל שיקבע קודם את המזוזה, בכדי שיקיים דינא דגמ' (שבת כב.) מזוזה בימין ונ"ח בשמאל ובעה"ב באמצע, ויהי' מסובב במצוות. — וגם ביש לפניו ב' מצות לעשות, התדיר קודם, ומזוזה תדירה. וגם מצוי יותר מנ"ח, ומקודש טפי מנ"ח, והיא מ"ע מדאורייתא, וחנוכה מדרבנן (ועי' זבחים צא.) [וע"ע בחי' רעק"א לשו"ע (יו"ד סי' רפה, א) בקדימת מזוזה תפילין ציצית ולולב ואכמ"ל].

ואין לומר דנר חנוכה קודם, שהוא חיוב גדול משום פרסו"נ, ולכן אם יש לו כסף לקנות דבר אחד, נ"ח קודם לקידוש והבדלה (שו"ע סו"ס תרעח). דלגבי מזוזה, מזוזה קודמת לנ"ח, אם יש לו כסף רק לאחד מהן, שמזוזה מן התורה, ונוהגת כל השנה. — ועוד, דאת המזוזה הוא רוצה לקבוע בנדו"ד לפני נ"ח, כדי שידליק מול המזוזה, א"כ לצורך נ"ח צריך לקובעה. — לכן אם יקבע המזוזה בזמן מועט יקבענה מהר ומיד ידליק נ"ח.

אבל אם ע"י קביעת המזוזה ישתהה יותר מחצי שעה, ויעבור עיקר זמן הדלקת נ"ח, ידליק נ"ח קודם. — דנ"ח שיהא דוקא מול המזוזה אינו לעיכובא, כמש"כ הפר"ח מובא במשנ"ב (תרעא סקל"ג) שאם הניח נ"ח בימין הדלת יצא. — ובשיעור ההדלקה שיטת הרמב"ם (הל' חנוכה ד, ה) וסיעתו שחצי שעה היא לעיכובא ואח"ז לא ידליק עוד. — והגם שלהלכה קיי"ל (בשו"ע סו"ס תרעב) שבדיעבד מדליק כל הלילה, ויש לצרף לסניף גם טעם שבזמנינו כלתה רגל מן השוק הוא מאוחר מחצי שעה. — מ"מ בלא"ה לפני הדלקת נ"ח אסור לעשות שום דבר, ואפילו ללמוד או מצוה אחרת [אא"כ המצוה נוהגת עכשיו ברגע זה], שמא ימשך וישכח. — לכן בכה"ג ידליק ואח"כ יקבע המזוזה.

ד - אם מותר לישן יחידי לאור נר חנוכה

במג"א ומשנ"ב (סי' רלט סק"ט) מובאת הגמ' (שבת קנא:) שסכנה בלילה לישן יחידי מפני המזיקים, וכ' הכה"ח (רלט, יז) שאם נר דולק בבית אין סכנה. — האם מותר להנות מנר חנוכה, לישן לאורו יחידי.

איתא בשו"ע (סי' תרפא) שאין מבדילין לאור נ"ח שאין נהנין לאורו, ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו, וכמבואר (בסי' רחצ, ד) שיהא סמוך לנר בכדי שיוכל להכיר בין מטבע למטבע. — וא"כ להבדיל אסור בנ"ח, שזו הנאה לעיין ולהכיר מטבע, אבל הנאה מכללות האור שבחדר ע"י נ"ח מותר, ולאו הנאה אסורה היא, כמ"ש השע"ת (תרעג סק"ג) ומובא במשנ"ב (סקי"א ובשעה"צ סקי"א) בשם פר"ח ושו"ת פני אריה (סי' מז) דרק להשתמש [להסתכל ולעיין] לאור נ"ח אסור, אבל לישב בביתו [ואפי' ללכת] לאור נ"ח מותר. — ועי' בשו"ת משנת יוסף (ח"א סי' כו, ב) בשם שבט הלוי (ח"א סי' קפד) שלכן מותר להדליק שמן שביעית לנ"ח, כיון שאפשר להנות באופן המותר הנ"ל. — וא"כ מותר לישן לאור נ"ח, דזו אינה השתמשות, אלא הנאה מכללות האור.

והנה בכה"ח (רלט, יז כנ"ל) מבואר מזוה"ק (ח"ג מה.) דבבית יחידי שלא גרים בו דיורים אחרים, לא מועיל נר, כי אם בבית שיש בו גם דירות אחרות, נר מועיל דה"ז כיום, וביום אין סכנה כשיש דיורים אחרים. — ויש להסתפק בדירה עם כניסה מהרחוב, ומצדה יש קיר משותף עם דירה אחרת כזו [מצוי הרבה] אם נחשב כיש בו דיורים אחרים, כיון שמחוברים, ומועיל ואין סכנה ביום, ומועיל נר בלילה, ונהגו להקל.

דושה"ט באה"ר,

תוכן העניינים

שות גם אני אודך - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה