אור ברסלב
שות גם אני אודך - ב אורח חיים › סימן מד - ש"ץ בתענית שלא קיבלו במנחה לפני כן

שות גם אני אודך - ב

אורח חיים · סימן מד - ש"ץ בתענית שלא קיבלו במנחה לפני כן

סימן מג - קבלת תענית אם יכול "בלי נדר"

בס"ד כ"א אדר תשס"ו

בירח אדר, שלמא אשדר, לידידי דגמר וסבר, ה"ה המופלג בתוי"ש הרה"ג ר' גמליאל בהרב אלחנן י"ד הכהן רבינוביץ שליט"א מח"ס גם אני אודך.

אחדשה"ט באה"ר, בעובדא דהוי בתענית שובבי"ם שניגש הש"ץ לעמוד, והוא מתענה, אבל לפני חזרת הש"ץ נזכר, שלא קיבל עליו התענית אתמול, ונסתפק אם יכול לומר עננו בברכה בחזרת הש"ץ, כאן שיש עכ"פ עשרה מתענים כהלכה.

בפתרון שאלה זו יש לציין לשו"ע (תקסב, ה) כל תענית שלא קיבלו עליו אינו תענית. ונחלקו אם צריך להמשיך להתענות, כשנזכר באמצע היום [או אפילו אם בידע שלא קיבלו ובכ"ז התחיל להתענות]. דהביא המ"ב (סקכ"ג) מפמ"ג והגר"א שישלים התענית שקיבל עליו עתה, הגם שלא קיבלו מבעו"י, וגם הוי כפרת עון, חולקים ע"ז היד אפרים ובשיורי הלקט, דהוי כקבלה בטעות, ויכול לחזור בו, ולאכול בו ביום.

א"כ לתרוייהו לכתחילה לא יהי' ש"ץ, דגם להפמ"ג והגר"א לא נחשב תענית גמור, רק לכפרה. — ואם התחיל כבר החזרה ונזכר לפני שאמר עננו בין גואל לרופא, יל"ע אם יאמר עננו בברכה, ויאמר רק "ביום התענית הזה" (כמ"ב תקסו סקי"ח) ולא "תעניתנו", דיותר מסתבר שלא יברך, אלא יאמרו בשמע קולינו.

והגם שיש עשרה מתענים, והם צבור שכולם קבלוהו עליהם, מ"מ זה הש"ץ יכול לומר ולברך בשבילם רק בתענית צבור גמור, ולא בתענית שובבי"ם שקבלוהו ע"ע. ומש"כ הדע"ת (רסי' תקסה) וערוה"ש (תקסו, י) שאומר בשביל הצבור, זה בתע"צ גמור. — כתבתי זאת לפום רהטא, ועוד יל"ע.

דושה"ט בברכה,

תוכן העניינים

שות גם אני אודך - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה