אור ברסלב
שות גם אני אודך - א אבן העזר › חופה ושבע ברכות, שמחת חתן וכלה, גיטין

שות גם אני אודך - א

אבן העזר · חופה ושבע ברכות, שמחת חתן וכלה, גיטין

יום החופה

סימן קנב - טעה בברכת יוצר האדם

שאלה: טעה ובירך "יוצר האדמה" האם יצא, דהרי כתיב (בראשית ב, ז) "וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה", וא"כ אפשר שהוא מעין הברכה, או לאו.

תשובה: נידון כעין זה מצינו בשו"ע (רו, א): "בירך על פירות האילן בפה"א יצא, אבל אם בירך על פרי האדמה בפה"ע, לא יצא". והטעם מבואר בפמ"ג הובא במשנ"ב (סק"א), דעיקר האילן הוא מן הארץ ולא שיקר בברכתו. – ולמדנו מהלכה זו, דכל שהזכיר מענינו, אעפ"י ששינה בנוסח הברכה, יצא, כיון שלא שיקר בברכתו, ולכן כשבירך בפה"א על פרי הגדל על האילן יצא, דלמעשה מברך על "פרי" הגדל על האילן שיוצא מן הארץ, ואין כאן שקר.

ולפי"ז היה נראה לפום ריהטא דבנדון דידן נמי יצא. – ברם, נראה פשוט דבדידן לא יצא, דשאני התם דעכ"פ הזכיר יצירת הפרי, אמרינן דיצא יד"ח, כיון דגם זה יוצא מן האדמה. משא"כ הכא שלא הזכיר כלל יצירת האדם, רק יצירת האדמה, [ודומים רק מצד הזכרת הלשון, ולא מצד הזכרת הברכה והיצירה], וחז"ל תקנו לברך על יצירת האדם ולא על יצירת האדמה.

וכל שכן לפי המובא בשערי תשובה (שם סק"א) משו"ת שאגת אריה (סימן כג), שנשא ונתן אם ראוי לירא שמים לחוש לכתחלה לנוסחת ספרים ישנים שברמב"ם שפוסק, דכשבירך על פירות האילן בורא פרי האדמה לא יצא. – שאם בהזכיר בברכתו פרי לא יצא אם בירך בפה"א, כל שכן בנידון דידן שלא הזכיר כלל מיצירת האדם. ונהי דאנן קיי"ל כהנוסחא שלפנינו ברמב"ם דיצא, וכמו שכתב הכף החיים (שם סק"ב) דכן הסכמת האחרונים, מ"מ נידו"ד גרע טפי וכנ"ל.

סימן קנג - סעודת שבע ברכות וחנוכת הבית יחד

שאלה: נהגו רבים לחנוך את ביתם במנין עשרה, וכדי לאסוף מנין עורכים סעודת שבע ברכות בביתם. האם יכולים לומר שבע ברכות בסעודה זו, כיון שאליבא דאמת עיקר מטרת הסעודה הוא בעבור חנוכת הבית, ורק דרך אגב מזמין חתן וכלה.

תשובה: כתב המאירי (סוכה כה: ד"ה חתן): וממה שאמרו כאן אין שמחה אלא בחופה כתבו רבים, שסעודה שהחתן אוכל בה, אפילו עשאוה אחרים לכבודו, או אף שהוא עצמו עשאה, אין מברכין בה ברכת חתנים, שאין ברכת חתנים אלא במקום שמחה ואין שמחה אלא בחופה, אבל שהשמחה במעונו אומרין כל שהיא נעשית לכבוד החתן, שהרי אומרין אותו קודם שתהא שם חופה מכי רמי שערי באסיתא, "הא כל שלא נעשית בשבילו, כגון סעודת מילה שהחתן קרוי לשם, אין אומרין שם אפילו שהשמחה במעונו", עיי"ש.

למדנו מדברי המאירי, דבכהאי גוונא שלא נעשית הסעודה בשביל החתן כגון סעודת מילה, אף שהחתן שם אין אומרים אפילו שהשמחה במעונו, שהרי גם בלי החתן השמחה קיימת, ולכן אין ראוי לברך שבע ברכות או שהשמחה במעונו שאין היכר שהשמחה מחמת החתן.

ומיהו מנהג העולם לברך אפילו בסעודה שאינו לכבוד החתן דוקא, שהרי מברכין שבע ברכות בסעודה שלישית בבית הכנסת, אעפ"י שהסעודה היא לכבוד שבת ובכל שבוע, ולא נעשית במיוחד להחתן. ולכאורה מוכח מזה דלא קיי"ל כהמאירי, וא"כ גם בסעודת חנוכת הבית יכולים לומר שבע ברכות.

ומ"מ גם לדברי המאירי יש אופן שאפשר לברך בסעודה שלא נעשית לכבוד החתן דוקא, וכגון שעושין היכר כל שהוא לשמחת החתן, שמביא כלי זמר או שמזמין את משפחת החתן וידידיו, שאילולא שמחת החתן לא היה מזמין קרואים אלו להסעודה וכמו כן לא היה מביא כלי זמר לסעודת ברית, שפיר איכא היכר גם לשמחת החתן ויכולים לברך שבע ברכות ושהשמחה במעונו.

ומעתה נראה, דבנידון דידן שמזמין חתן וכלה לסעודת חנוכת הבית, ראוי שיעשה פעולות הוכחה שסעודה זו נערכת גם לכבודם, כגון שיזמין את קרובי המשפחה וכדומה, וכן מהני שקורא להמחותנים שג"כ מוכיח שמחת חתן, ובכהאי גוונא יכולים לברך שבע ברכות אפילו לדברי המאירי.

תוכן העניינים

שות גם אני אודך - א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה