אור ברסלב
שות גליא מסכת הספד שאמרתי על איש חכם זקן ומת בשיבה בן ע"ה שנה

שות גליא מסכת· רבי דוד מנובהרדוק

הספד שאמרתי על איש חכם זקן ומת בשיבה בן ע"ה שנה

הספד על רבי חיים מוולאזין ז"ל

משלי (יוד) יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה אמרתי לדרוש מקרא זה ולבאר ענינו גם יש לדקדק למה אמר כאן ימים וברשעים אמר שנים. גם קשה שהיפוך מתוסוף היה לומר תחסר ומהו תקצרנה שמשמעו ממילא יתקצרו ועוד נאמר צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר גם אמרתי לדקדק אשר מצאנו סוף פרשה חיי שרה גבי אברהם כתיב ואלה ימי שני חיי אברהם אשר תי מאת שנה כו' וגבי ישמעאל כתיב ואלה שני חיי ישמעאל ולא כתיב ימי וגבי יצחק כתיב ויהיו ימי יצחק מאת שנה כו' ולא כתיב שני חיי יצחק וביעקב נמי כתיב ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים כו' ובפרק אלו מגלחין איתא כד נח נפשיה דר' אבינא פתח עליו ההוא ספדנא נשים לילות כימים על משים לילות כימים ופירש"י נשים לילות כימים להספד על משים לילות כימים לתורה ע"ש ונראה לבאר כל זה על פי האמור סו"פ ר"ע כי אתה אבינו כו' קאי על יצחק לעתיד לבוא יאמר הקב"ה בניך חטאו ויאמר יצחק כמה חטאו כמה שנותיו של אדם שבעים שנה דל עשרים דלא ענשת עלייהו פשו להו חמישים דל חמשה ועשרים דלילותא פשו להו כ"ה דל תרתי סרי ופלגא דצלויי ומיכל ודביה"כ פשו להו תרתי סרי ופלגא כו' הנה גבי צדיקים שמקיימים כדאיתא בטור סימן רל"א כל מה שנהנה מעולם הזה לא יכוין להנאתו אלא לעבודת הבורא יתברך שמו ויתעלה כדכתיב בכל דרכיך דעהו ואמרו רז"ל כל מעשיך יהיו לשם שמים אפילו דברים של רשות בנון האכילה והשתיה וההליכה והישיבה והשכיבה והקיחה והתשמיש והשיחה וכל צרכי גופך כולם לעבודת בוראך או להדבר הגורם לעבודתו כיצד אכילה אם להנאת גופו אין זה משובח אלא אם כן נתכוין להשלים צרכי גופו ושיאכל כדי חיותו כדי לעבודת בוראו כו' שכיבה כיצד אין צריך לומר בזמן שיכול לעסוק בתורה ומצות אם מתגרה בשינה לענג עצמו שאין ראוי לעשות כן אלא אפילו בזמן שהוא יגע וצריך לישן כדי לנוח מיגיעתו אם עושה להנאות גופו אין זה משובח אלא אם כן נתכוין להשלים צרכי גופו שיוכל לעבוד בוראו ויתן שינה לעיניו ולגופו מנוחה לצורך בריאותו ושלא תיטרוף דעתו בתורה מחמת היגיעה ע"ש ובפרק הדר איתא לא איברי יממא אלא לגירסא לא איברו ליליא אלא לשינתא עכ"פ אצל הרשעים מהצורך לחשוב ולעשות ניכיון על שנותיו ולחסור הלילות דאיברא לשינה מן מספר שניו ולקצר את מספר שניו על פי הלילות וכמו שאמר יצחק דל פלגא דנילות ולא נשאר לחשבון שניו רק הימים לבדנה ומן הימים עצמן עוד מהצורך לו לנכות דמיכל ומשתה אחת לאחת עולה לחשבון גדול הניכיון והחיסרון מהמספר שנים שלו בכדי שישארו מעט זמן לחטוא ואף אם עושה מצות ודאי אינו עושה רק בימים ולא בלילה שמבלה ומגררם בשינה ואין כוונתו כמעשה הצדיקים שכל מעשיהם לשם שמים ומכוונים אף בזמן השינה לעבודת הבורא כנ"ל. אף אכילת הצדיקים ג"כ לשם שמים כנ"ל אבל הרשעים אינו עושין מעשיהם לש"ש ואוכלין רק להנאות גופם ואין עולה להם לשכר מצוה עכ"פ ניכיון וחיסרון מעבירות יש כאן כדברי טענות יצחק שאמר דל זמן דמיכל ומשתה נמצא גבי הצדיקים אף שאמרו שעיקר קיום מצות וגירסא הוא ביממא ולא איברא לילה רק לשינתא אולם על פי מה שמעשיהם לשם שמים ומכוונין בשעת שינתן רק כדי שיהיה להם עוז ותעצומות לעבודת הבורא ממילא לילה כיום יאיר עליהם בתורה ומצות ואינם צריכין לניכיון ולחסר הלילות כי אדרבא אף הלילות עולה לצרף אחת לאחת לחשבון כמו ימים מפני שאף זמן שינה עוסקים על עבודת בוראם לקיים תורה ומצות, וגם זמן אכילתם אינו מהצורך לעשות מהם חיסרון וניכיון הואיל ואף זמן זה למצוה יחשב אחרי שמחשבתם לאכול רק כדי קיום נפשו על תורה ומצות שיהיה יכול לקיימם וכמבואר בטור הנ"ל:

וזהו שאמר יראת ה' תוסיף ימים כלומר אף הלילות ניתוספו להיות נחשבים לקיום תורה ומצות כמו ימים וכמבואר אף שלא איברא לילה לתורה ולגירסא רק לשינתא אולם אחרי שקובעין עיקר מעשיהם לשם שמים נמשכין אף הלילות כמו ימים אבל ברשעים לבד מה שאינו ניתוספים לחשבון היותם כימים אבל מהצורך לקצר על ידי הלילות השנים כטענות יצחק שאמר דל פלגא דלילות מהמספר שנים של הרשע וגם זמן ועת אכילה אצל הצדיק נחשב ועולה כעושה מצוה לקבל שכר על זה שמעשיהם לשם שמים בשעת אכילה מחשבותם בכדי לקיים נפשם נפש החיוני אשר בקרבם ולכן אמר צדיק אוכל לשובע נפשו ולא בשביל הנאות גופו בכדי לקיים נפש החיוני וגופו לעבודת בוראו אבל בטן רשעים תחסר כמו שאחר יצחק לחסר ממספר שנותיו זמן אכילה ושתיה: ובזה יש לבאר גם כן האמור (תהלים ס"א) ימים על ימי מלך תוסיף כלומר שעל הימים ראוי להוסיף אף הלילות דהא אף לילות יסרוני כליותי בשביל תורה ומצות כנ"ל וניחא על פי זה דאמר גבי אברהם ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי וכן נאמר גבי ויהיו ימי יצחק אשר חי מאת שנה כו' וכן גבי יעקב ויהיו ימי יעקב שני חייו כלומר שכל שניו המה באים לחשבון רק כימים ולא כלילות שאף הלילות לעסק תורה ומצות להיות נחשב כשהם ישנים כמו שהיו עוסקים בתורה ובמצות בימים. מה שאין כן בישמעאל כתיב ואלה שני חיי ישמעאל ולא כתיב ימים מפני שאצלו לא באו לחשבון כל השנים להיות עולה כימים. וזהו שאמר ההוא ספדנא בפרק ואלו מגלחין נשים לילות כימים על משים לילות כימים כלומר הואיל ואצל רבי אבינא היה נעשה אף לילות כימים וכנ"ל שאף שינתו ערבה לו להתערב לעלות לחשבון תורה ומצות לקיימם כנ"ל וכמו כן אמר ויקרבו ימי ישראל למות ויקרבו ימי דוד למות ואברהם זקן בא בימים כלומר שראוי לומר על אלו צדיקים שכל שני חייו הכל למספר ימים יעלו מפני שהיה משים לילות כימים להיות נחשב אף הלילות מה שהיו ישינים הכל רק בכדי לקיים תורה ומצות ויראת ה' תוסיף ימים אף הלילות ולילה כיום יעיר אותם לתורה ומצות כנ"ל ולכן אמר ויקרבו ימי כו' דלא היה ביניהם פירוד כלל ולא חלק ימים מלילות וזהו שדרשו רז"ל יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה כמו שהצדיקים תמימים אף ימיהם תמימים שהקב"ה ממלא ימיהם מיום אל יום כלומר שאצל הצדיקים כל ימי שני חייהם לתמימות מימים נחשבין ועולין מפני שמשימים אף לילות כימים אחר זה הראוני מקצת דברים בספר כתנות אור:

תוכן העניינים

שות גליא מסכת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה