אור ברסלב

שות ברכת כהן· רבי טוביה גוטמן הכהן רפפורט

סימן לט

סימן לח

בתשו' בית יהודא בסוף הספר בהל' ס"ת אות י"ג כתב וז"ל ראיתי דבר חדש בס' גינת ורדים שכ' דבאותיות השם בעי שיהי' בס"ת כסדרן כמו בתפילין, ומה שנזכר בפוסקים בתיקון הה"א שבשם אינה אלא בה"א אחרונה של שם אבל ה"א ראשונה אין לה תיקון דאם יתקן יהי' שלא כסדרן וכו' ומורי ז"ל כששמע זה נראה לו שהוא חידוש גדול עכ"ל ובקובץ על הרמב"ם הביא אותו ודחה זה מהא דאיתא במס' סופרים הכותב את השם וטעה בה אות אחת יתלנה למעלה. ר"ש שזורי אומר כל השם תולין אבל אות אחת ממנה אין תולין עכ"ל וכאן משמע שטעה באיזה אות שיהי' אף שלא באות האחרון דווקא מדנקט לישנא וטעה בה אות אחת וקשה האיך מתיר הת"ק לתלות הא הוי שלא כסדרן ומזה הוכיח דגם באותיות השם לא בעי כסדרן ע"ש בהל' תפילין:

ולפענד"נ דלא זה לבד דאין קושיא על הג"ו אלא דעוד הוכיח עיקר דינו מכאן. דהנה הרמב"ם ז"ל בפ"א מהל' תפילין כתב דבס"ת מותר לתלות בין השיטין כשטעה אבל בשם רק כל השם מותר לתלות אבל לא מקצתו ובתפילין ומזוזות אין תולין כלל. ועי' בכ"מ בשם הירושלמי משום דהוי שלא כסדרן ובהגמי"י שם דלא הוי כסדרן. ולכאורה משמע דזה רק כשכבר כתב אות אחר הוא דפסול בתפילין דהוי שלכ"ס אבל אם עדיין לא כתב אות אחר מותר לתלות ואף דלכתחלה בוודאי אסור לתלות ללא צורך אעפ"כ כשיש דוחק בשיטין מותר לתלות וכמ"ש הפוסקי' גבי ס"ת וכן נמי בתפילין כשר כיון דעדיין לא כתב אות אתר הוי כסדרן. אמנם נראה דבתפילין בכל גווני פסול לתלות ומשום דהתלי' בעצמו מיקרי שלכ"ס כיון דכל התיבות שווין בשיטין וזה למעלה בין השיטין ואין לו חיבור לשאר הכתב לא הוי כסדרן והכי דייק לישנא דהגמי"י דלא כתב דהוי שלא כסדרן רק דלא הוי כסדרן ומשמע דהתלי' בעצמו לא הוי כסדרן. ואף דלא הקדים אות אחר ג"כ פסול. וכן בש"ע יו"ד בהל' ס"ת סי' רע"ו הביא המחבר דמותר לתלות כשטעה ובאו"ח בהל' תפילין לא הביא כלל דין זה והרי גם בתפילין משכחת כשיש דוחק בשיטין ומשמע נמי דבתפילין בכל גווני פסול. ואח"כ מצאתי בפירוש בשערי תשובה להגאון מהר"ז בסי' ל"ב אות ל"ו בשם הדברי שמואל שכתב בהדי' כן דזה הוי שלכ"ס. ומעתה נאמר דיש תרי גווני שלכ"ס חדא בהקדים אות מאוחר למוקדם והשני בתלה אות דזה הוי ג"כ שלכ"ס וכל הני בס"ת כשר ובתפילין ומזוזות פסול דחד דינא אית להו. וא"כ נראה דהא דפליגי הת"ק ור"ש שזורי דת"ק מתיר לתלות אף מקצת השם ורש"ש אומר כל השם תולין מקצתו אין תולין דהנהו תנאי פליגי בדינא של הג"ו הנ"ל דת"ק סובר דמותר לתלות כיון דס"ת לא בעי כסדרן. ורש"ש סובר דאף דבס"ת לא בעי כסדרן אבל באותיות השם בעי כסדרן ומש"ה שאר תיבות מותר לתלות דאף דאין לו חיבור עם שאר השיטין ג"כ כשר כיון דלא בעי כסדרן ומש"ה מותר לתלות כל השם כיון דכל השם הוא בין השיטין ויש חיבור להשם עצמו והוי השם כסדרן ואף דאין לו חיבור עם שאר תיבות ג"כ כשר. אבל אם תולה רק מקצת מהשם כיון דמקצת השם בתוך השיטה ומקצתו למעלה מהשיטה א"כ הוי השם בעצמו שלא כסדרן וזה פוסל רש"ש אף בס"ת. ואף דתולה אות האחרון מהשם ג"כ פסול דהתלי' בעצמו הוי ג"כ שלכ"ס. וא"כ אנן דקיי"ל כרש"ש וכמ"ש הרמב"ם הנ"ל ובש"ע יו"ד סי' רע"ו א"כ ממילא קיי"ל ג"כ בהקדים אות לחבירו בשם ג"כ פסול כיון דחזינן דתלי' פסול בשם אף בהקדים אות לחבירו פסול דהנהו תרי גווני שלא כסדרן שווין בחד דינא וכנ"ל. זה היא סברת הג"ו:

ומעתה מיושב קושיית הקובץ דאמאי מתיר ת"ק לתלות דמשמע אף באות הראשון הרי הוי שלכ"ס. ולדברינו ניחא דבאמת הת"ק דמתיר לתלות וא"כ אף אם תולה אות האחרון מ"מ התלי' בעצמו הוי ג"כ שלכ"ס ואעפ"כ מתיר ת"ק דהוא סובר באמת דגם בשם לא בעי כסדרן וא"כ ממילא אין חילוק בין אם תולה האות הראשון או האחרון מ"מ כשר משום דהנהו תרי שלכ"ס חד דינא אית להו דתפילין פסול ובס"ת כשר. אבל כ"ז אליבא דת"ק אבל לרש"ש דפוסל לתלות משום דהוי שלכ"ס וסובר דבשם בעי כסדרן אפי' בס"ת א"כ לדידי' כמו דפסול לתלות כמו כן פסול גם כן בהקדים אות של השם לחבירו ודינו של הגינת ורדים הוא אליבא דהלכתא דקיי"ל כרש"ש דפליג על ת"ק ומש"ה פסול בהקדים אות של שם לחבירו אף בס"ת ומכאן הוכיח הג"ו דינו ודו"ק:

והנה כבוד אבי הרב המאוה"ג וכו' אבד"ק אסטראווצא זצל"ה אירע לו פעם אחת שאלה על שם הקודש במה שפיקפק מפני דינו של הג"ו הנ"ל ודיבר בע"פ עם כבוד אדמו"ר הקדוש רשכבה"ג בעל חידושי הרי"מ זצוק"ל וכששמע ממנו דינו של הג"ו דחה הדבר ואמר שא"כ בסוף פ"ג דיומא (דף ל"ת ע"ב) בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב אמרו עליו שהי':

נוטל ד' קולמסין בין אצבעותיו ואם היתה תיבה של ד' אותיות הי' כותבה בב"א. וא"כ לדברי הג"ו הרי הוא שלכ"ס דהרי התחיל לכתוב האות שלאתרי' קודם שגמר האות שלפניו ואנן רואין שגינו אותו חכמים על שלא רצה ללמד אלו דברי רבינו זצוק"ל מה שאמר לכבוד אבי הרב ז"ל. והנה מאי דפשיטא לי' לרבינו זצ"ל פשיטא לי' להפמ"ג להיפוך דכ' שם באו"ח בסוף פתיחה לסי' ל"ב ונדפס שם במ"ז סס"י ל"ח וכ' וז"ל שם גם פשיטא לי אם כתב מקצת אות ואח"כ כתב קודם משלים האות ולא הוי שלכ"ס דכל שאינו כותב אות שלם כסדרן מיקרי והיו הדברים כסדרן דבר שלם בעינן ולא חצי דבר עכ"ל וכוונתו דהא דנלמד מוהיו דבעינן כסדרן אעפ"כ זה הוא רק אם הקדים כל האות שלאחריו אבל בהקדים מקצת אות יכול אח"כ לכתוב האות שלפניו ולא הוי שלכ"ס. וא"כ לפ"ד הפמ"ג אין ראי' מב"ק דהרי לא נגמרו האותיות שלאחריהם עד שגמר האותיות שלפניהם דהרי הכל הי' בב"א וא"כ אין ראי' לדחות דברי הג"ו והנה אתרי ולא מפי רבינו ז"ל להתיר וודאי יש לסמוך כי מי יבוא אחרי דבריו ז"ל. אמנם מצאתי סעד לדעת הג"ו מרפ"ב דמגילה הקורא את המגילה למפרע לא יצא וכן בהלל. ובגמ' הלל מנלן רבה אומר ממזרח שמש עד מבואו (ופירש"י כשם ששקיעתה וזריחתה לא יהפכו כך מהולל שם ד') ור"י אומר זה היום עשה ד' (פירש"י כסדר היום שאינו משתנה בשעותו להיפוך כך למפרע לא) ור"א אומר יהי שם ד' מבורך ופירש"י כהווייתו יהא הלול השם וברכתו כסדרו וכוונתו כמו דבתפילין ומזוזות דכתיב והי' ודרשינן שבהווייתו יהא ובעי כסדרן כמו כן בקריאת הלל הרי לך שדרשינן יהי לעניין קריאת הלל ובזה מפרש הג"ו דקאי על כתיבת השם בעצמו גם בס"ת וכנ"ל ומדמינן קריאות ההלל לכתיבת השם כמו דכתיבת השם בעי כסדרן לא למפרע כמו כן ג"כ קריאות ההלל בעי כסדרן.

וזה נ"ל סעד לדין הג"ו:

תוכן העניינים

שות ברכת כהן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה