אור ברסלב

שות ברכת כהן· רבי טוביה גוטמן הכהן רפפורט

סימן ל

סימן כח

רב שלום וברכה מאלקי המערכה לבני יקירי ומחמד עיני בר פחתי ובדיבי החריף המובהק השנון יפה נוף מו"ה אברהם אבלי הכהן נ"י ויזרח: מכתבך היקר השגתי מלאתי גיל וכו' וע"ד ד"ת שהבאת דברי הב"ח ביו"ד רס"י קפ"ד וז"ל כתב הא"ז פורש אדם מאשתו סמוך לווסתה כ"ד:

שעות אם רגילה לראות ביום פורש כל אותו היום ולילה שלפני' ואם רגילה לראות בלילה פורש כל אותו הלילה ויום שלפני' ע"כ. ונראה שטעמו מדאיתא בפרק האשה (דף ס"ג ע"ב) אמר ר' ירמי' אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהם סמוך לווסתן וכו' מאי לאו עונה אחריתא ופירש"י דאם ווסתה ביום אסורה כל היום וכל הלילה שלפניו וכו' וסבר הא"ז כיון דפשטא דלישנא דר' ירמי' דקאמר דצריך לפרוש סמוך לווסתה משמע עונה אחריתא וכו' ראוי לכל אדם לפרוש כ"ד שעות וכו' והיינו טעמא דשמא תראה עם הנץ החמה ותהי' סבורה דחזי' בסוף לילה והא לא חזי' אלא בתחילת היום א"נ איפכא תהי' סבורה דחזי' בתחילת היום והיא לא חזי' אלא בסוף לילה הלכך לעולם צריך לפרוש יום ולילה עכ"ל. ותמהת דהא דכתב א"נ איפכא שפיר אבל מ"ש בריש דבריו שמא תראה עם הנ"ח ותהי' סבורה דחזי' בסוף לילה וכו' הוא תמוה דעדיין תבוא לידי מכשול דהרי לפי טעותה שתדמה שחזי' בלילה א"כ מותרת אח"כ ביום שהרי לא אסרו עונה שלאחרי' אלא שלפני' זה תוכן כוונתך והוא באמת תמוה מאוד. אולם גם בל"ז קשה לטעם הב"ח בדעת ר' ירמי' משום טעות א"כ אמאי לא גזרו חכמים שלשה עונות דהיינו שעת הווסת ולפני' ולאחרי' דדילמא חזי' בלילה ותסברה שראתה ביום שלפני'. ואין לומר שהוא מטעם שכתבו התוס' בזבחים (דף נ"ז ע"ב) ד"ה להרחיק דשקיעת החמה ניכר דא"כ יוקשה אמאי כתב הא"ז אם רגילה לראות בלילה פורש ביום שלפניו ומטעם דילמא חזי' ביום והרי כשתראה אח"כ השקיעה תדע דחזי' ביום ולא תבוא לידי מכשול. גם קשה דהרי ריש דברי הב"ח המה אך למותר דהרי סגי במ"ש או איפכא. ע"כ נראה לפענ"ד דהנה דעת הראב"ד דהיכי דלא קים לה אי קודם הנה"ח או אחר הנה"ח דאסורה רק ביום ומטעם כמ"ש הרא"ש דהיום הוא וודאי טמא משא"כ בלילה שלפניו שהוא בספק כיון דווסתות דרבנן ספיקא לקולא ע"ש ואף דבשאר ספק דרבנן דסתרו מחמרינן בשניהם והיכי דאיכא ראשון ושני כגון במגילה בספק מוקף אמרינן דקורא בראשון פטור בשני כדכתב, הר"ן בפ"א דמגילה אעפ"כ כאן בווסתות חוששת אלאחר הנה"ח ביום ולא בלילה שקודם הנה"ח ומטעם שכתב הראב"ד. ולפ"ז נראה דעת הב"ח בטעמא דר' ירמי' ובטעמא דא"ז דאין אנו חוששין שתחליט האשה בדעתה מקודם הנה"ח על אחר הנה"ח וכן להיפוך דוודאי בשעת ראייתה היא, מדקדקת היטב לידע וכן בערבית ג"כ מדקדקת כנ"ל. ואף דבקדשים גזרו עד חצות כדאיתא בריש ברכות כל הנאכלין ליום אחד וכו' כדי להרחיק מן העבירה וכדפרש"י שמא יבוא לאוכלו אחר עמוד השחר ויתחייב כרת הרי דחיישינן שיחליט בדעתו שעדיין הוא לילה. שאני התם חדא דחיישינן שיתחיל לאכול הקדשים קודם עלות השחר ולא יפסיק מטירדת אכילה ועוד דאכילת קדשים מצוה וכדכתב הרא"ש בפ"א דנדרים (דף ד' ע"ב) דחיישינן שיהי' בהול וכדגזרו שופר בשבת שמא יעבירנו מטעם הנ"ל. אבל כאן דלא שייך הני טעמי לא תחליט מקודם הנה"ח על אח"כ או איפכא רק חיישינן דאף שתדקדק אעפ"כ לא תדע ותהי' מסופקת אם הוא לאחר הנה"ח או קודם דאין הכל בקיאין בזה וכשתהי' מסופקת תפסוק כדעת הראב"ד לחוש אלאחר הנה"ח דהיא וודאי טמא ושמא באמת ראתה קודם הנה"ח וזה טעמא דר' ירמי' וטעמא דא"ז לדעת הב"ח וראוי לכל חרד להחמיר לעשות כר' ירמי' והמשך דברי הב"ח כך הם שאין כוונת הב"ח בריש דבריו ולא בסוף דבריו שתחליט בדעתה מקודם הנה"ח אלאח"כ או איפכא רק כוונתו שתהי' מסופקת בדעתה אם הוא קודם הנה"ח ודומה לה שהוא אח"כ או איפכא והכוונה שזה הוא ספיקה של האשה דאף שלפרקים דומה לה שהוא לאחר הנה"ח שמא הוא מקודם וכן איפכא דדרך הספיקות הוא כך שלפעמים דומה בדעתה כך ולפעמים איפכא ומש"ה גזרו ג"כ על העונה שלפני' ובזה יצאנו מידי הספק דאף שראתה לאחר הנה"ח אעפ"כ אסורה ג"כ עונה שלפני' וכן בערבית אם תהי' מסופקת תאסור בשתי העונות וניחא שפיר דר' ירמי' לא גזר שלשה עונות. ולפ"ז היכי דבאמת מסופקת בוודאי שראוי לה להחמיר לאסור שתי עונות אף שמדינא הוא כדעת הראב"ד אלא שמוסיף הא"ז דאף היכי דאינה מסופקת וחזי' באמצע היום אעפ"כ לא פליג ולעולם אסורה שתי עונות. זה נלפענ"ד בכוונת הב"ח בחפזי בפירוש דברי הב"ח. וראי' לפירושי דלדעת הב"ח דחוששין לד"ר ירמיה א"כ אמאי לא קאמר בטעמי' דר"י גופי' דכמו שאנו חוששין בשעת ווסתה כל היום או כל הלילה ודלא כר' יוסי דחושש רק לאותה שעה ממש כמ"כ חושש ר' ירמי' לכ"ד שעות. ובע"כ צ"ל דאי מטעם הנ"ל א"כ אמאי לא אסרו ג' עונות לאסור ג"כ לאחריו כמו שחוששין בשעת ווסתה לאחריו ואי כפשטות לישנא דהב"ח ס"ס יקשה אמאי לא אסרו ג' עונות וכמש"ל אלא ודאי כדברינו דלא חששו רק שתסתפק ולא בהחלט וכנ"ל. אביך הדו"ש:

תוכן העניינים

שות ברכת כהן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה