שות ברכת כהן· רבי טוביה גוטמן הכהן רפפורט
סימן כד
הנה לפי האמור (בסי' הקודם) יש לבאר ולתרץ דעת רש"י ז"ל שתמוה מאוד דהנה הר"ן ז"ל בחולין הביא שיטת רש"י דקפילא לא מהני רק לחומרא והיינו בדאיכא ס' ואעפ"כ אי איכא קפילא בעי ג"כ קפילא אבל בדליכא ס' לא מהני קפילא כלל ובשם הרמב"ן ז"ל הביא דהיכי דלא ידעינן שיעור האיסור כגון בקדירה דלא ידעינן כמה נפיק או בשנימוח האיסור ולא ידעינן שיעורו מהני קפילא דאמרי' אי לא יהיב טעמא מסתמא הי' ס' ע"ש והנה ברש"י גופא אינו מבואר דקפילא לא מהני להקל רק הר"ן מפרש כן בדברי רש"י ז"ל והוציא זאת מדכתב רש"י ז"ל (בדף צ"ח) בריש סוגי' דזרוע בשילה על גריסין שנתבשלו עם עדשין אלמא כי לא יהיב טעמא נמי בעי' ס' למר ומאה למר ע"ש. והנה תמוהין הדברים מכמה קושיות חדא דרש"י עצמו כתב (בדף צ"ז) ואשמעי' דמותר לסמוך עליו לפי תומו ולפ"ז מאי סמכי' עליו איכא הרי אי ליכא קפילא מותר בס' לחוד והר"ן ז"ל הק' על רש"י מלישנא דגמ' דאמרו סמכינן אקפילא ומשמע דלקולא סמכי' והרי זה יותר תמוה מלשון רש"י גופי' דמותר לסמוך עליו לפ"ת ומאי היתר יש כאן הרי הוא רק להחמיר ולמה בעי מסלפ"ת:
עוד קשה דישאר קושיית תוס' שם אמאי לא הקשה רבא מאן טעים לה אמתני' דטיפח חלב ואמתני' דיין במים וליכא למימר כחי' תוס' דהתם קל לשער בס' משא"כ בברייתא דקדירה שבישל בה:
או כתי' הריטב"א דבכלי ליכא ס' נגד הכלי דהרי לשיטת רש"י בע"כ בעי ג"כ ס' דהרי הקפילא לא מהני רק להחמיר ובע"כ דמיירי בכלי שיש בו ס' נגדו כגון שנחושתו דק וכיוצא בזה ונשאר קושיית תוס'. וקושיות הללו כבר הק' הראש יוסף שם ורצה להעמיס שרש"י ג"כ סובר כהרמב"ן דבפליטה סמכינן אקפילא כיון דלא ידעינן כמה נפיק אבל א"א לומר כן דהרי רש"י כתב (בדף צ"ט) גבי גריסין דמיירי שהסיר הגריסין ואעפ"כ כתב דלא מהני קפילא וכבר הרגיש הרא"י עצמו בזה דא"א לומר דרש"י ס"ל כהרמב"ן:
וד תמוה לי מאוד מהא דאיתא פכ"ה (דף קי"ב) קערה שמלת בה בשר אסור לאכול בה רותת צנון שחתכו בסכין של בשר מותר לאוכלו בכותח ופריך בגמ' ומ"ש אמר רבא האי אפשר למיטעמי' והאי לא אפשר למיטעמי' ופריך וליטעמי' קפילא ארמאה ומשני הב"ע דליכא קפילא. ולפי שיטת רש"י ז"ל בע"כ מיירי דאיכא ס' דאל"כ אפי' איכא קפילא ג"כ לא מהני וא"כ מאי משני דמיירי בליכא קפילא הרי אי איכא ס' וליכא קפילא מותר לגמרי וכמו שאמר רבא בעצמו במבשא"מ דאיסורא וליכא קפילא בס' והוא תמוה מאוד ולא מצאתי למי שעמד ע"ז:
ע"כ נלפענ"ד ליישב כל הקושיות הללו ואומר דרש"י סובר ג"כ דמצינו דקפילא מועיל להקל רק ע"פ שאבאר דהנה כבר הבאתי (בסי' הקודם) קושיית הפלתי בסי' צ"ב דהאיך מהני טעימה בקדירה שבישל בה בשר נימא דבלע והדר פליט והוי מב"מ וליכא למיקם אטעמא ותי' דבקדירה אמרי' דהבליעה מקושר עם המאכל ולא נ"נ ועפ"ז מיישב הפלתי קושיית תוס' (בדף צ"ט) אהא דאמרו בגמ' אלא במאי לאו בס' והק' תוס' דילמא ע"י טעימה ותי' הפלתי דבאוכל לא מהני טעימה דבאוכל אינו מקושר ונ"נ הבליעה והדר פליט והוי מב"מ וכבר הבאנו דברי הח"ד שכ' דקושיית תוס' לשיטת הר"י דסובר דאין הנאסר חמיר מן האוסר וכמו במלח הבלוע מדם דאין לו דין עבידי לטעמא כמ"כ הכא מועיל טעימה כיון דהאוסר אינו מטעים גם הנאסר לא תמיר מיני' וכבר תמהתי ע"ז להרשב"ם דסובר דהנאסר חמיר מן האוסר איך יפרנס דברי הגמ' גבי כילכית באילפס וכן אפי' להר"י לפ"מ שיבואר לקמן (בסי' שאת"ז) דעד ס' גם הר"י מודה דלא שייך כלל לומר אין הנאסר ואם הנאסר מטעים אע"פ שאין האוסר מטעים צריך ס' נגד הנאסר ודלא כהח"ד א"כ איך אמר ר"י ליטעמי' קפילא גבי כילכית והרי אינו מועיל טעימה כנ"ל ותירצנו דמיירי גבי כילכית במליחה ובמליחה העלינו דלא שייך כלל לומר בלע והדר פליט עי' כ"ז לעיל ואין מהצורך להכפיל הדברים. ומעתה י"ל דזה גופי' טעמא דרש"י דקפילא אין מועיל להקל מטעם קושיית הפלתי דבלע והדר פליט והוי מב"מ וליכא למיקם אטעמא ומש"ה בעי ס' וקפילא הוא רק לחומרא וא"כ כ"ז הוא רק היכי דאיכא תשש דבלע והדר פליט כמו גבי גריסין דכתב הפלתי שם דשייך חשש זה ואפי' הח"ד מודה זה לשיטת הרשב"ם ולפי מ"ש דלא כהח"ד רק דעד ס' גם הר"י מודה א"כ שייך חשש זה אליבא דכ"ע והרי רש"י הוציא דינו מקושיית תוס' זו גבי גריסין דאמרו בגמ' אלא במאי לאו בס' והקשה דילמא ע"י טעימה ומזה הוציא רש"י דינו דטעימה לא מהני בלא ס' ותוס' שסוברי' דלא כרש"י רק דמועיל טעימה הקשו באמת קושיית רש"י כמבואר ברש"י ותוס' והפלתי תי' ע"ז דאינו מועיל טעימה משום דבלע והדר פליט וא"כ י"ל דזה גופא הוא ג"כ תירוצו של רש"י דהא דכתב דאינו מועיל טעימה בלא ס' הוא משום טעם הפלתי הנ"ל. ואין להקשות דא"כ איך אמרו בגמ' אלא במאי לאו בס' והרי אי חיישינן לבלע והדר פליט א"כ עדיין צריך ק"א כיון דבמינו בתרומה אינו מועיל ס' רק ק"א. דז"א דהרי הא דחיישינן לבלע והדר פליט הוא רק עד ס' ומשום דעד ס' גם הר"י מודה דלא אמרינן אין הנאסר וכו' אבל שיהי' צריך ק"א שוב לא בעינן דזה שהוא למעלה מס' שוב אמרינן אין הנאסר כמו במלח הבלוע מדם וכיון דמיירי לרש"י שהסיר הגריסין וסובר דפליטה בא"מ א"צ בתרומה רק ס' או לשיטת התוס' דבא"מ לעולם בטל בס' א"כ שוב העדשין אף דהוא מינו ולכ"ע אוסר אפי' פליטה עד ק"א אעפ"כ כיון דאינו תמיר מהאוסר אין לו רק דין א"מ ושפיר בטל בס' אבל ס' שפיר צריך כיון דעד ס' לא אמרי' אין הנאסר וכו' ולשיטת הח"ד דגם עד ס' אמרי' אין הנאסר י"ל דרש"י סובר כהרשב"ם ול"ק קושיא הנ"ל דיהי' צריך ק"א דזה כבר הק' (בסי' הקודם) לשיטת הרשב"ם ותירצנו בתי' הא' דבתרומת גריסין דהוא רק דרבנן וגם חנ"נ הוא בשאר איסורין רק דרבנן ובתרי דרבנן י"ל דגם תרומה בטל בס' ע"ש (רק התי' הב' שכ' שם לא נוכל לומר בדעת רש"י דהרי רש"י בע"כ אי טעמי' הוא כנ"ל משום דבלע והדר פליט א"כ בע"כ לשיטת הח"ד הוא רק לדעת הרשב"ם ובע"כ דגם בדרבנן לרש"י אמרי' דהנאסר חמיר דהרי רש"י כתב זה על גריסין ותרומת גריסין הוא רק דרבנן אבל תי' הא' שפיר נוכל לומר גם לדעת רש"י וגם לפמ"ש דלא כהח"ד בודאי דניחא וכנ"ל):
ומעתה מיושבים כל הקושיות על רש"י דשפיר אמר רבא סמכינן אקפילא ול"ק קושיית הר"ן דסמכי' משמע לקולא דהרי רבא קאמר זה אברייתא דקדירה שבישל בה וכו' ובקדירה דאמרי' מקושר מועיל שפיר קפילא להקל וג"כ שפיר מתורץ אמאי לא הק' רבא מטיפת תלב ויין במים די"ל כתי' התוס' דהתם קל לשער בס' אבל הכא קשה לשער ואפ"ה מהני קפילא כיון דמיירי בקדירה. וג"כ מיושב בפכ"ה (דף קי"ב) בקערה שמלת בה בשר דאמרו הב"ע דליכא קפילא והיינו בדליכא ס' ואעפ"כ אי איכא קפילא מועיל כיון דמיירי בכלי דהוי מקושר וג"כ מיושב שפיר הא דכ' רש"י דמותר לסמוך עליו לפ"ת דהרי רש"י קאי אדר"י דכילכית באילפס ופירשנו דמיירי במליחה דליכא החשש דבלע והדר פליט ובע"כ דמיירי שם בגווני דליכא חשש זה דאל"כ לא מהני:
טעימה לשיטת הרשב"ם דסובר דהנאסר חמיר ולפמ"ש דלא כהח"ד גם לשיטת הר"י צ"ל כן ובע"כ דמיירי במליחה או, דנימא תי' אחר יהי' איך שיהי' מיירי באופן דליכא חשש זה וא"כ שפיר מועיל הקפילא א להקל ורק גבי גריסין שנתבשלו דהוא אוכל וע"י בישול בזה שפיר כ' רש"י דקפילא מועיל רק להחמיר ומיושבים בעזה"י כל הקושיות ודוק היטב: