שות ברכת כהן· רבי טוביה גוטמן הכהן רפפורט
השמטה לקונטרס בית טוביה
בשם ה' ובעזרתו יום ג' וירא מבורכת לפ"ק פלונסק:
רב שלום. באוצר בלום. נופך ספיר ויהלום. ה"ה כבוד אהו' חביבי ושארי הרה"ג חריף ובקי. משנתו קב ונקי. עדיו לגאון ולתפארת פרי צדיק עץ חיים וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם אבלי שי' הכהן ראפופורט ראבד"ק קיעלץ יע"א:
אחדשכ"ת הנה בעת כותבי קונ' בית טוביה בקיץ העבר. ישבתי ביער ומחוסר ספרים. ולכן לא ידעתי אז לברר לכ"ת שי' מי היה חותנו של זקנו הגאון מ' משה אבד"ק פודהיוץ בן מאורן של ישראל רבינו ש"ך ז"ל (המו"ל את ס' נקודות הכסף מאביו הש"ך שה הגהות שלו בתוכו). אכן עתה הנני לעשות בקשתו גם בדבר הזה ואתן לפניו מה שמצאתי במגילת יוחסין של ש"ב הגאבד"ק סעראצק שי' שמביא מש"כ בס' שלומי אמוני ישראל ח"ב וז"ל: וזה מעשה המאורע. הג' מ' יעקב אליהו אבד"ק שאראגראד. טיסמניץ. זלאטשוב. השתדך א"ע עם הגאון מ' שבתי כ"ץ בעל הש"ך ז"ל. שבן הגאון הש"ך לקח את בת הגאון מ' מנחם מענדיל מרגליות שהי' חתן הג' מ' יעקב אליהו הנ"ל. ומת הש"ך קודם נשואי בנו. ובאתה זוגתו הרבנית מ' יענטא עם החתן על החתונה. וכאשר ראתה אשת מהר"ם מרגליות את החתן לא מצא חן בעיניה וגם בעיני הכלה והיתה הולכת בלי שמחה. והרגישה אשת הש"ך ז"ל את העצבות ואמרה אל הג"ר יעקב אלי': השידוך הזה עשה בעלי המנות עמכם. אחר שהכיר אתכם ע"י שו"ת ופלפולים שהי' ביניכם. וכעת הנני רואה שבתכם ממאנת בדבר. אלך ואשיב עם בני לביתי. והשיב הגרי"א ז"ל: ח"ו. איך אשא פני נגד מחו' הגאון הש"ך ז"ל בבואי לעלמא דקשוט והוכיח את בתו שלא תתעצב ושתוביל את בתה בשמחה לחופה. וכן עשו. ואחר החתונה כמו שנה או יותר נעשה פירוד בין הזוג. וכאשר הי' הגרי"א בחיים קירב אל השלום. ולאחר פטירתו נעשה שנית מחלוקת בין הזוג. ונחלתה האשה מאד והי' בסכנה גדולה והלכה אמה על קבר אביה הג' ר' יעקב אלי' ובכתה והרבתה בתפלה. וקיבלה על עצמה להשתדל שתהי' יושבת תחת בעלה ותדור עמו בשלום. וכן היה שדרה עמו כמה שנים וילדה לו שני בנים. וכאשר נשתכח הדבר מלבה חזרה לטבעה והרגילה קטטה בינו לבינה והי' פירוד ביניהם ושוב נחלתה כבראשונה ומוטלת על ערש דוי ואמה היתה יושבת אצלה כל הלילה. פתאום ראתה את אביה הגרי"א עומד לנגדה והיתה צועקת אבי אבי ענני. והראה לה פס"ד שהברירה בידה או שתמות או שתהי' משוגעת אם תהי' קטטה מעתה. וקבלה ע"ע שתראה בכל אמיץ כח שיהי' אהבה ביניהם. כי פחדה מפני הפס"ד ושתשארה בחיים. ואז נעלם ממנה אביה הגרי"א. והחולנית נתרפאה אחולי' והיתה עם בעלה בשלום כמה שנים. ואח"כ נתעורר קטטה ביניהם וכפי הפס"ד כן היה שהיתה משוגעת. וכעת זרע זרעה הרב מ' משה אבד"ק אפטא ושמו כשם בעלה מו"ה משה בן הש"ך ז"ל. ע"כ בס' הנ"ל ממגילת יוחסין של הגאון מ' שלמה יצחק היילפרין ז"ל אבד"ק מרנאפל שהשאיר בכתי"ק. וכוונתו על הגאון מ' משה דובעריש אבד"ק אפטא הנקרא ר' בעריש אין שפתי כהו"ס. בהג"מ יצחק כ"ץ בהג"מ משה הנ"ל. והוא היה זרע זרעה האבד"ק אפטא וכן הובא בס' שר ושארית דף י"ח. אשר הג"מ מוהר"ם מרגליות. חתן הג"ר יעקב אלי'. הי' חותן הג"מ משה כ"ץ בן רבינו הש"ך ז"ל:
הג"מ יעקב אלי' הנ"ל. היה בן הגאון מ' משה מאך אבד"ק שאראגראד אחיו של הגאונים מ' אברהם [ונזכר בשו"ת פנ"י חאו"ח סי' י"ג] ומ' נפתלי הירץ מזאלקיוי [אבי הגאון מ' הלל אבד"ק אה"ו בע"ס בית הלל] ואחותם אשת זקני הגאון מ' יהושע אבד"ק קראקא בע"ס מגיני שלמה ושו"ת פ"י.
המה בניו של הרה"ג פרנס דד"א מו"ה שמואל מבריסק. אחיו של הגאונים מ' אהרן זעליג מזאלקווי בעהמח"ס עמודי שבע. ומ' הלל [חתן הגאון מ' פנחס הלוי איש הורוויץ מקראקא] ואחותם אשת הג"מ שמואל טריווש אבד"ק אפטא בע"ס חידושי גפ"ת ופריסטין שע"ח). המה בניו של הקצין הפרנס מו"ה משה ר' הלל"ס מזאלקווי. בן הפרנס הראש הרב הגדול ר' הלל מזאלקווי. וחתן הג"מ יהודא יודל קרא אבד"ק גלוגא רבתי. ומובא בס' איל המלואים. שהי' אחי הג"מ אברהם קרא אבד"ק פראג. בניו של הגאון מ' אביגדור קרא אבד"ק פראג. מגזע הגאון ר' יוסף קרא המובא ברש"י משלי (ה' י"ד) ובתוס' ערכין דף ט"ו ע"ב וברשב"ם פ' וישב. בן הגאון מ' שמעון קרא בע"ס ילקוט שמעוני שהי' מתייחס להאמורא ר' חנינא קרא הנזכר בש"ס תענית דכ"ז. מגילה דכ"ב. כתובות ד"נ וברכות ד"ל. וברש"י שם שהי' נקרא כן מפני שהי' בעל מקרא וכו' ע"ש בן בנו של התנא ר' נחוניא בן הקנה מגזע הלל הזקן מגזע דהע"ה:
ובס' עין הפסגה חלק ח' דס"א כ' ולחבת הקדש ראיתי להעתיק מכת"י הגאון מ' שלמה יצחק היילפרין ז"ל שכ' הגאון מ' משה מאך אבד"ק שאראגראד לא הי' לו בנים כ' שנים אחר נישואין שלו והי' יושב בהתבודדות בביתו וכו' עד שהציקה לו אשתו פעם אחת שיתפלל על זרע קיימא וכן עשה. ואז נתעברה אשתו והוליד את אא"ז הגאון המפורסם מ' יעקב אליהו ז"ל. וכאשר הגיע הזמן למוהלו. וכאשר הביאו התינוק למוהלו המתין מלמוהלו זמן רב והיה זה פליאה בעיני העם. והבינו שהוא מחכה על איזה דבר. פתאום ראו כולם איש זקן עני אורח עומד נגד הבימה. אז אמר להשמש מאחר שהוא לי בן יחיד לא אשב בעצמי. רק תכבד לאיש הזקן העני הנכבד הזה העומד נגד הבימה אלמעמיר ואז ישב האורח על הכסא בפני כל וצוה לאא"ז שיקרא שמו בישראל יעקב אליה ואח"כ נעלם האורח הנ"ל הילד הזה היה חריף ושנון גדול ולבו פתוח כפתח האולם. וכאשר היה בן ט"ו שנה שלח אותו אביו לגיסו הגאון מ' יושע בעל מג"ש ופ"י לקראקא. ומנהגו של הגאון הנ"ל היה לומר בתחילת הזמן חילוקא דרבנן. ואא"ז בא ביום ב' לק"ק הנ"ל. וביום א' הבע"ל היה בדעת הפ"י לומר החלוקא דרבנן. ואמר לו הגאון שיעיין בהלכה היטיב הדק. וביום השבת תהה אקנקני' אם ההלכה ברורה בידו. אז אמר לו אא"ז גם מה שחידש בהלכה זו. ואז תמה הגאון הנ"ל שכל שחידש הוא במשך זמן בשיטה הנ"ל השיג הוא בזמן ד' ימים. וכאשר אמר הגאון הנ"ל את חילוקו ביום א':
אמר בזה"ל. כל הנ"ל השיג בן גיסי הנ"ל בד' ימים. ולאחר שבא לביתו מביהמ"ד אמר לאא"ז. מה לך ללמוד אצלי אחרי שלבך חריף כמוני שוב לביתך לתפוס ישיבה ותרבה חכמה. אז ביקש אא"ז אותו ללמוד אצלו חכמת האמת ולמד אצלו ערך שלש שנים בחכמת הקבלה. ונשא בת הגאון מו"ה חיים האבד"ק קאלין ומדינת פיהם. בהגאון מו"ה סיני ר"מ בפראג ואבד"ק נ"ש.
פוזנא. ותיכף נסע לק"ק שאראגראד. וזה לשון האגרת ששלח הג"מ יהושע לגיסו. ידוע תדע אהובי גיסי שבנך שיחי' בנגלה לבו פתוח כפתח האולם ופתחו רחב מפתחי. ובלימוד הקבלה כמוהו כמוני. ע"כ תראה להחזיק ישיבה עבורו ויקוים ומתלמידי יותר מכולם. וכאשר בא לבית אביו וקרא את האגרת נתן שמחה בלבבו. וקיבץ בחורי חמד כמה מאות: להיות בנו מחזיק הישיבה עכ"ל:
והג"מ סוגי' הנ"ל (אבי זקנה של אשת הג"מ משה בן הש"ך ז"ל) הוא אחי זקני הגאון מהר"ל מפראג בניו של הג"מ בצלאל בן הג"מ חיים מווירמייזא בן בנו של הג"מ יהודה ליואי הזקן אבד"ק פראג. ומקובל יחוסו איש מפי איש עד רבינו האי גאון בן רב שרירא גאון בן רב חנינא גאון בן מר יהודאי גאון בן מר שמוא, ריש כלה מב"ב של רבה בר' אבוה בן חצוב בן רב פנחס בן רב אבדימי בן רב נחמי' בן רב מיגס בן רב יעקב בן מר זוטרא בן רב גוריא בן מר זוטרא בן מר זוטרא בן רב הונא בן רב הונא בן רב עקביא בן רב נחמי' בן רב נתן בן רב ענן בן שפט בן יוחנן בן נחום בן רב הונא בן רב נתן דצוציתא בן חזקי' בן שכני' בן שמעי' בן עובדי' בן ישעי' בן חסדי' בן ברכי' בן חנניא בן משולם בן זרובבל בן פדיה בן שאלתיאל נשיא הגולה בן אסיר בן יכניה הוא יהויכין מלך יהודה ולמעלה בקודש עד דהע"ה. כ"כ במג"י של הגר"א תרל"פ הובא בס' עץ החיים ח"א מרדט"א. ובקצת שינוים בראש ס' הוד תהלה. ועיין בסדר עולם ובסה"ד בזה. והג"מ סוגי' הנ"ל היה חתן הקצין האלוף מ' חנוך בהרב ר' שמואל ווייזל מפראג:
והג"מ מנחם מענדיל מרגליות הנ"ל היה בן הג"מ אליהו מרגליות אבד"ק פרעמישלא בן הגאון מ' מנחם מענדיל מרגליות אבד"ק פרעמישלא וכ' בס' שם ושארית שם אשר הרמ"מ מרגליות הנ"ל עשה הקדמה לס' אדרת אליהו לחותנו הג' ר' יעקב אלי' ז"ל שהס' עדן בכתי"ק ע"ש. וגם הג"מ ישראל היילפרין אבד"ק סווירז הוא אביו של הג"מ טובי' יחיאל מיכל היילפרין אבד"ק בערזאן חותנו של הג' בע"ס פני אריה בן הג' פני יהושע ז"ל] היה חתן הג' ר' יעקב אלי' ז"ל הנ"ל. ועוד הובא שם בעין הפסגה מצאצאי המשפחה הזאת כי להפרנס ר' הלל מזאלקווי הנ"ל הי' עוד בת ה"ה אשת הג"מ ישראל אבי הג"מ משולם משולם פייבש אבד"ק קראקא הנז' בטו"ז או"ח סי' תקפ"ד ויו"ד ע"ט אבי הג"מ שמואל אבד"ק פרעמישלא ולר' שמואל טריווש הנ"ל היה בנים ה"ה. א' הג"מ יעקב קאפיל הובא בטיב גיטין ש"א אות יוד. ב' הג"מ נפתלי הירץ מפפד"מ. ג' הג"מ אליעזר אבד"ק אפטא בע"ס דמשק"א. ד' הג"מ אביגדור אבי הג"מ שניאור פייבש מזאלקווי אבי הג"מ אביגדור אבד"ק גלוגא שהי' חתן זקני הגאון בעל קיקיון דיונה ז"ל. ואין כאן מקום להאריך עוד וע"ש] ומרוב טרדה אסיים בברכה: דברי ידידו ש"ב צבי יחזקאל מיכלזאהן אבדפ"ק פלונסק והגליל: