שות ברכת כהן· רבי טוביה גוטמן הכהן רפפורט
הקדמה
לרבי טוביה גוטמן רפפורט ז"ל:
הקדמה מבן המחבר:
אמר בן המחבר המביא לביה"ד. בפתח הספר התנצלותי אמורה. בשפה ברורה. מה ראיתי על ככה להוציא לאור זו הברכה. אגלה לשבח טעמי. ונמוקי עמי כי תמיד כראותי. כמוס עמדי חתום באוצרותי. מעשה אבות ואבות אבותי. גאונים מובהקים. דלו מים עמוקים. מים התלמוד והפוסקים. חידושיהם מדבש מתוקים. שבעתים מזוקקים. מה שחננם השוכן שחקים. העלו מחוקקים. עלי גליון למשמרת. בעט ברזל ועופרת זאת יבין כל בעל מדע ותבונה שלא היה כוונתם שתהיה חמדה גנוזה טמונה. ובודאי רצונם ומגמתם היה. להוציא לאור תעלומות חכמתם. בראותי זאת בכל פעם. רוחי בקרבי תפעם. כפעם הולם. וכאלו אלי כיוונו קולם. הנח הבלי עולם. ימי חלד קצובים לבשר ודם. מה לך נרדם. לא עת לישב בחיבוק ידים. בעוזרך יהיה היושב בשמים. וקום אזור כגבור חלציך. וכבד את הוריך. לגלות שפוני טמוני אבותיך. לזכותם לומר מפיהם דבר שמועה. וכמאמר חכז"ל ידוע. (ביבמות דף צ"ז ועוד מקומות) את כל זה שמתי ללבי. ועל ה' השלכתי יהבי. והתחלתי לסדר את הכתבים. אשר מאלפי זהב וכסף אצלי חביבים. וכדת תורת ה' תמימה. נתתי לחידושי הגאון אמ"ו ז"ל משפט הקדומה. אשר כבודו ביותר עלי מוטל. ואמרותיו יזלו כטל. ובפרט כי עטרת זקנים בו כלול. בי בכמה מקומות דבריו עם אמרי הוריו בלול. ומחידושיו את השו"ת בראשונה סדרתי. כי לביכורים הדברים הנוגעים להלכה ולמעשה בחרתי. הגם כי הי' מן הנמנע להוציא כעת לאור כל התשובות. מחמת הוצאות הדפוס אשר מאוד מרובות. בעתים הללו. ושערי דמעות ננעלו. אך כפי היכולת ברא מזכה אבא. ובפרט כי גם אלהבא. תמכתי יתדותי.
באלקי אבותי. טוב ומטיב. בעזרתי יהי' הוא גמאני. ויגמרני טוב מחסדיו נצה. להפייץ אור גם על יתר השו"ת ושארי החיבורים שחיבר הגאמוז"ל וגם על חידושי אבות אבותי הגאונים זצללה"ה. כי גם בזה המעט ראיתי בעינא פקיחא. כי עילת כל העילות חי' לי לעזר ולתמיכה. וחסדו מאוד עלי גבר. אליו נאה לקוות על העתיד וליתן הודאה לשעבר וקראתי שם החיבור ברכת כהן. כי מכהן נשארה זאת הברכה. למעשה ולהלכה. גם אותותיו אלה בקרבו שם רמז ויש מספר. כגימטריא שם הספר. הוא ג"כ גימטריא טוביה גוטמן זצ"ל בהרב דוד הכהן זצ"ל. ובסוף הספר חזיתי חזי לאצטרופי מקצת מחידושי אשר חנני ה' לפלפל בקצת דבריו בחיבור זה. וגם חידושים בעניין עירובין דנחוצים בימינו אלה. ונלוה לזה החיבור את הקונטרס בית טובי' שסידר שארי וחביבי הרב הגאון מו"ה צבי יחזקאל נ"י אבד"ק פלונסק אשר כו שלשלת יחוסינו. נראה נא אנחנו יוצאי חלציהם את מקור מחצבתינו. גזע תרשישים גאוני ארץ. עומדי בפרץ. ונתחזקה לילך בעקבותיהם. בתורת ה' ויראתו אשר זה הי' עיקר ימי חייהם. וזאת למודעי אשר הגאמוז"ל חיבר ג"כ ע"ז קונטרס מיוחד. וקראו בשם מעשי אבות. ובו הקדמה כוללת לצאצאיו שלא נתגדר בגאות היחוס. רק עיקר להחזיק מעשה אבות שתהי' תורה מחזרת על אכסני' שלה. ואתחנן אל ה'. יהא רעוא שימצא חיבור זה הן בעיני ההוגים בו. וישתו בצמא את מימיו הנאמניו להשתעשע במאמריו. וברכת כהן עליהם יקויים. כאשר הוגי התורה ראויים. דברי המדבר בלב נשבר מצפה לתשועת ה' אברהם אבלי הכהן ראפופורט בהרב הגאון המחבר ז"ל:
בית טוביה:
בשם ה' ובעזרתו ית"ש יום א' תצא תרס"ז לפ"ק. יהי כנהר שלמותיו. וירבו סעיפותיו ופארותיו.
מלא ברכת ה' על כל גדותיו לכבוד אהובי ש"ב הרב המאוה"ג חריף ובקי. משנתו קב ונקי. עדיו לגאון ולתפארת. ערוגת הבושם פרי צדיק עץ חיים בנש"ק כש"ת מו"ה אברהם אבלי הכהן שי' ראפפורט ראבד"ק קעלץ יע"א:
מה נכבד היום הזה בקבלי מכתבו הנעים ובשורה בפיו כי החל לקיים מילי דאבות. ולאחוז מעשה אבותיו בידו להביא לבית הדפוס ספרא רבא דאורייתא מכ"ק אביו הגאון הגדול המפורסם זצ"ל. מאוצר הגנוז באהלו חידושים ושו"ת לרבות את הטמון. לחם סתרים ינעם כטעם לשד השמן. ועתה נזכה לאורו אור בהיר בדמות הקשת בתוך הענן. וככוכב הנוגה בגבול מזרח מראה כהן. כזית הנטופה אמירתו צרופה. וטעמתי מנופת צוף החידושים ששלח לי. וברכתי ברכת הנהנין. אוצר דב ושמן בביתו. בר"א של הלכה הליכתו. עושה נפלאות גדולות בתודתו, אשרי הדור שזוכה לריחו ושיחתו. סברותיו ישרות. בפנים מסבירות. להבין ולהורות. מאשר חננו ה' למסבר שמעתתא ולתרץ קושיות חמורות. יצהירו בין השורות. ללמר בני יחידא קשות קושיא ופירוקא. בכל סוגיא עמוקה. בכתב יושר חקוקה. יתעדנו עוסקי תורה במיני מתוקה. ומה מאוד אהובים וברורים נחמדים וישרים. חידושי כ"ת שי' אשר אמר להוסיף איהו יאי. וגולתו יאי. גולתא דדהבא. בהוויית דאביי ורבא. דין דפיש מרבית אב"א. התורה מחזרת על אכסניא שלה לה לשמה. כל מעשיו לשם שמים. לכבר אביו במותו צדיקים נקראים חיים. טבא צנא ופילפלא חריפתא. בשמעתתא אליבא דהילכתא. לכל תכלית הוא חוקר. ובסקירה אחת הוא סוקר. בטוב טעם כעיקר. יעזרהו השי"ת ויפוצו מעיינותיו באר מים חיים. יברך על המוגמר ויברכהו ד' מציון וירושלים. וכל אוהבי תורה הנאהבים. אשר לא פנו אל שטי כזב ורהבים. והקדשו עתם לתורתנו הקרושה. ולקהלת יעקב מורשה. המקוים לעשות עגבים ולא ח"ו באשה. יקחו את הספר באהבה דבה. יבואו שעריו בתורה וחיבה:
ואשר דרש ממני לכתוב לו סדר דיוחס מאבותיו הגה"ק זי"ע. לעשות ציון לנפשות גדולי ישראל ונגר וקיניו כבור. הנה אם לבאר הכל בסדר ומשטר נכון סדר זמניהם זה אחר זה זמן זמנם למשפחות בית אבותם. מחצבת תולדותם. למקומותם במושבותם. זמן היותם. מקום תחנותם. סדר חיותם. ואת הקורות אותם. מספר שנותם. שנות גויעתם. תכונתם ומהותם. דרכם בקודש וצדקתם. לפי ערכם ומדרגתם. מוריהם הוריהם ומנהליהם צאצאי מעיהם ותלמידיהם, חבוריהם וספריהם. יאריך מאד כדי ספר מיוחד. וטרדותי מרובים, ושיעורים חביבים. וחובת כל יציר נוצר. והזמן קצר. אך לפטור א"ע בלא כלום א"א. וכ"ת שי' חביב עלי מאד למלאות רצונו עכ"פ באלה הרברים:
כ"ק אביו הרב הגאון הגדול פ"ה וכו' מו"ה טובי' גוטמן הכהן זצ"ל אבד"ק קעלץ המחבר. היה בן הגאון מ' דור הכהן אבד"ק שטעקטשין ואח"כ אבד"ק אוסטראווצי (נפטר שם שנת תרמ"ח) אחיו של הרבנים הגאונים מ' שאול אבד"ק סטאבניץ. ובשנת תרי"ג אחר פטירת אביו נתקבל לשבת על כסאו בק' פינטשוב והי' שם אב"ד מ"ב שנים [נפ' כ"ה ניסן תרנ"ה]. ומ' רוב זאב אבד"ק קאצק שחי' חתן אדמו"ר הגה"ק מ' מנחם מענדיל זצ"ל מקאצק. וידוע גודל תשוקת הרבי מקאצק לשדך א"ע עם הגה"צ מפינטשוב. המה בניו של הגאון הצדיק מו"ה ישראל הכהן אבד"ק אלכסנדר. ובשנת תקצ"ט נתמנה לאבד"ק פינטשוב [נפ' שם ביום ד' י"ב ניסן שנת תרי"ג]. אחיו של הרבנים הג' מ' משה הכהן א). ומ' אברהם אבלי אבד"ק טארנא ומ' שלמה בערטראם הכהן אבד"ק שטעקמשין. וראבד"ק קראקא [נפ' שם י"א אדר תרי"ח] . המה בניו של הגאון הצדיק מו"ה רוב זאב הכהן ראפפורט אבד"ק שטעקטשין ובשנת תקע"ג נתמנה לאבד"ק פינטשוב ונפ' שם ח' תשרי תקצ"ג. והובא בשו"ת כתר כהונה סי' כ"ט. ובשו"ת ברית אברהם חאע"ז סי' צ"ג. וחחו"מ סי' ה' והפליגו מאד בשבחו] בן הגאון מאור הגולה מ' יצחק הנקרא ר' איצקיל חריף כ"ץ ב). אבד"ק סטאבניץ פינטשוב אחיו של הגה"ג מ' יצחק אברהם אבלי כ"ץ:
א) הג"מ משה הנ"ל הוא אבי הג"מ צבי הירש אבד"ק זאחלין וראבד"ק קראקא אבי הג"מ משה כ"ץ אבד"ק בריסק דקוי ומו"צ בקראקא. והג"מ אברהם אבלי מטארנא הנ"ל הוא אביו של הגאונים מ' ישראל כ"ץ אבד"ק טארנא בעל ס' שו"ת מהר"י הכהן. ומ' שבתי כ"ץ אבד"ק דאמבראווי. הוא אבי הרה"ג מ' מאיר אבד"ק ליקאווי וראבד"ק קראקא ומ' יצחק אבד"ק אוסטראווי. וחותנו של הגאון מ' יעקב חריף וויידינפעלד אבד"ק הרימלוב. והג"מ שלמה הנ"ל הוא חותנו של הג"מ אלעזר דוד הלוי אבד"ק דזאלשיטץ. ולהגאון מ' דוב זאב אבד"ק פינטשוב הנ"ל היה אחות ה"ה מ' מאליה אשת הגאון מ' יצחק מייזילש אבד"ק קאמניץ בע"ס חוסן ישועות. אביו של הגאון מאור הגולה מ' דובעריש מייזילש אבד"ק קראקא ואח"כ בווארשא. אבי הג"מ ישראל מייזילש אבד"ק שעדליץ:
ב) אודות הג"מ איצקיל חריף. כתב אלי כ"ת שי' מה ששמע מכ"ק אביו הגאון ז"ל שהי' תלמיד הגאון הרבי ר' יהונתן ז"ל אייבשיץ שהי' מילודי פינטשוב. ופ"א בא הרר"י על קבר אבות לפינטשוב אז נסע אתו בצוואת אביו. הג"מ יצחק הנ"ל בעת שהי' בן י"ב שנים והי' מגדולי תלמידיו ובעת נסעו חזרה לביתו. נתן לו הרבי ר' יהונתן:
(שהיה חתן הגאון מ' שמואל קאידנובר בעל ברכת הזבח ז"ל) ואחותם ז) אשת הפרנס מ' יצחק (בנם שלמה ז"ל בטיקטין. וכאשר בא לקראקא עם רבו הנ"ל נתנו לו ארוחתו על שלחן הגאון מ' נתן שפירא בעל מגלה עמוקות (כ"כ בנו בהקדמתו על ש"ך יו"ד) עד אשר הגדיל ושב לביתו מלא בש"ס ופוסקים ואח"כ למד אצל זקיני הגאון רבי ר' העשיל בלובלין. ומשם נשא אשה בווילנא. ונתמנה שם לבית דינו של הג' בעל חלקת מחוקק. בהיותי בן כ"ד שנה הו"ל חיבורו הש"ך על יו"ד הנדפס בקראקא שנת ת"ו. וספרו נתקבל בכל הארץ להלכה בשנה ההוא הו"ל הגחון בעל טו"ז את חיבורו על ש"ע יו"ד והוסיף דף אחרון לספרו כולל השגות על הש"ך יו"ד. וע"ז חיבר הש"ך את ספרו נקודות הכסף אבל לא זכה להדפיסו בחייו. והדפיסו אחר מותו בנו הג"מ משה הנ"ל. בהיות רבינו שבתי יושב שלו ושאנן בביתו. ויהגה בתורת ד'. והנה עבר כוס התרעלה על עיר ווילנא. כי באו עליה אנשי חיל ויעשו בה הרג רב ואבדון כאשר הצר הצורר חמיעלניצקי שנת ת"ח ות"ט ובתוך הגולים עזב גם רבינו הש"ך את העיר ווילנא ויבוא עיר לובלין והרביץ שם תורה. אך גם על העיר לובלין עלה הזעם. ובעת ההוא חבר שליחות לתענית כ' סיון על הקדושים שנהרגו וגם מגלה עיפה אשר תאר בשרד נאמן את כל התלאה אשר מצאה את אחינו אז והרפתקאות אשר השתרגו עלו על צוארם והמגלה הזאת נדפסת בקצה סדר הסליחות (עתה נדפסה בס' כתר כהונה לר' חיים דובעריש מקראקא דף י"א) וכאשר יצאו כל גדולי ליטא מווילנא בשנת תט"ו להמלט על נפשם למדינות אשכנז מטהרין ואונגארין. יצא גם הש"ך ויסע משם אנה ואנה עד בואו לעיר פראג ובשנת תי"ז נתקבל משם לאב"ד בעיר דרעזניץ. ובדעתו היה לנסוע לעיר העלישויא לשבת על כסא הרבנות שמה. וראשי העדה פנו אל הגאון מ' מנחם מענדיל בעל שו"ת צמח צדק אבד"ק ניקלשבורג שהי' רב הכולל דמדינת מעהרין וישאלהו במכתב על דבר הש"ך. ובעת ההוא נסע זקיני הרבי ר' העשיל לבקש עזר בעד אחיו יושבי מדינת פולין מחצר הקיסר בווינא ועבר עיר נ"ש והתאכסן בבית הרב הצמח צדק. ויראהו הרמ"מ את מכתב ראשי העדה ועשאלתי אם נודע לו שם הרב ר' שבתי כהן ואם כדאי הוא להיות רב בהעלישווא. ויענהו הרב ר"ר העשיל לאמר: ר' שבתי כהן תלמידי כדאי הוא ר' שבתי תלמידי שתפנה לו את מקומך בנ"ש. ואתה תלך להעלישווא הרב העניו בעל צ"צ החריש ויודיע הדברים לראשי עדת העלישויא. והמה מהרו ויביאו את הרב הש"ך לעירם. בה הרביץ תורה עד עלות נפשו הטהורה השמימה בשנת הארבעים ואחת לימי חייו. ונאסף אל עמיו ביום א' אדר א' שנת תכ"ג. ונוסח מצבתו הובא בס' ענף עץ אבות אות קס"ז:
והנה במש"כ שהי' הש"ך תלמיד הר"ר העשיל עיין בש"ך יו"ד סי' נ"ז סקל"ה ובנקודת הכסף סי' פ"ב וראה מש"כ הגאון רחיד"א ז"ל בספרו מעגל טוב שסיפר לפניו דו"ז הגאון מ' שאול מאמשטרדם וז"ל. הרב ש"ך רץ ו' שעות לפני העגלה של הרב העשיל ז"ל והיה מראה לו קונטרס מש"ך בעגלה והיה אומר שטעה איזה טעות ועכ"ז יתמיד ע"כ ובשו"ת פנים מאירות ח"ב סי' קנ"ה כ' מה ששמע מפי דודו הש"ך ז"ל ממעשה שאירע בביתו של הר"ר העשיל שהרב ש"ך הפקיד ביד רבו הרר"ה שלשלת של זהב ונגנב ע"י משרת של הרר"ה וכו' ע"ש עוד כ' שם בס' מעגל טוב וז"ל הש"ך הי' יודע שם הכותב והוא היה מדבר והקולמוס כותב מאליו וגם היה לו שם המציאה למצוא תיכף הבקיאות עכ"ל בס' דברים ערבים שם כ' כי בשנת ת"ח נתגלה בחלום לרבינו הש"ך ולהר"ש מאסטרפאליא כי אם המה יקבלו ע"ע את הגזירה אזי יבוטל הגזירה מן הכלל והגה"ק מהר"ש ז"ל קיבל ע"ע ונהרג אז ר"ל. אבל הש"ך ז"ל בירר לעצמו את הדין ע"פ ד"ת כי דברי חלומות לא מעלין וכו' ושמרתם וכו' ואח"כ באו אנשי חול ברח ומלט לנפשו עם בתו הקטנה אסתר וכו' וכו' ע"ש כל הסיפור ועיין בשו"ת שבות יעקב ח"א סי' ל"ו מה שמספר מענין האתרוגים מרכבים בעת שהי' הגאון בעל הש"ך בפראג וחלק על הגאון מהר"ש אבד"ק פראג. ואח"כ התחרט על הוראה זו. וקודם מותו צוה לבנו בכתב ידו שיבקש מחילה מאת הרב מפראג ע"ש וראיתי בהקדמת ס' סמיכת משה (פרעמיסלא תרמ"ז) שכ' מצאתי בס' עטרת צבי עה"ת אשר נדפס בשנת תקמ"ט שזקיני הקדוש ר"ר שמעלקא אבד"ק ניקלשבורג היה חתן הרב הגדול מ' יהושע פרנס מרישא שהי" חתן הרה"ג מ' יצחק כ"ץ אחיו של הרה"ג מ' בעריש אביו של הרה"ג מ' יצחק אברהם בע"ס כתר כהונה בני הג"מ משה כ"ץ בן רבינו שבתי הכהן בעל הש"ך. ונכד להגאון מ' יצחק מפוזנא ונכד להגאון מ' פייוויש מקראקא נין ונכד לרבינו הרמ"א ז"ל ע"ש. ולדעתי ט"ס וצ"ל אביו של הג"מ בעריש בן הג"מ משה כ"ץ אבל נראה דגם זה ליתא כי הרבה כותבי הדורות חשבו את הר"ר יהושע מרישא חותן זקיני הר"ר שמעלקא ז"ל לחתן הג"מ זאב וואלף הלוי לגדא אבד"ק טארני בהג"ר הירש וויטיס פרנס דד"א מאפטא ועיין בזה בהקדמת ס' שמן הטוב ובקונטרוסי מטה לוי אות ט"ו בראש ס' עין הבדולח מחו"ז הגה"ק בעל מעון הברכות ז"ל:
ז) כ' בס' דעת קדושים דף קפ"ט: יש ספור מפי המסורה כי ברחה גם היא במלחמת הריקים בשנת הט"ו ולא נודע אנה היא באה ויהי היום בנסוע הש"ך על דרכו ויקר מקרהו לעיר ששם התארח בבית הפרנס מו"ה יצחק וכאשר קדמו עיני הש"ך אשמורות לשקוד על תורתו גם בלכתו בדרך שמעה הבתולה אשר היתה משרת את בית הפרנס את קול למוודו וחשא את קולה ותבך. הש"ך התעורר לקול בכיה ויקרב אל הנערה וישאל למה תבכי" אף היא השיבה אמריה לו: כבוד אחל היה לי ושבתי שמו. גם הוא היה שוקד על התורה בלילות בשבתנו יחד בבית אבינו וקולו היה כקול רבינו. אשר שמעתי הפעם דופק על דלתי תלמודו ותפעם עלי רוחי בזכרי את אחי. מי יודע אשר קרהו העודנו חי מי את בתי" שאלה הש"ך בת הרב מאיר הכהן אשכנזי הנני וכאשר נוכח לדעת מזה כי אחותו בת אביו היא התודע אליה בדמע גיל ואנחות גם יחד עד אשר התעוררו בני הבית. ור' יצחק אמר שישמת אלי גיל בראותו עתה כי אנה אלקים לידו לפרנס בת גדולים ואחות אדם גדול כמוהו. ועתה אם יש את נפשכם כאשר אלמן אנכי מאשתי. תנו לי את הנערה הזאת לאשה וישב נא כבוד גאונו אתנו עד אשר יעברו ימי חג כלילתנו. הש"ך התבונן על המקרה ויאמר: מה' מצעדי גבר כוננו ומה' אשה:
הוא הגאון מאוה"ג מ' מאיר אבד"ק שידלאווצי פרוסטיץ ואייזינשטאט. ח) בעהמ"ח שו"ת פנים מאירות) המה בניו של הגאון רבינו מאיר הכהן אבד"ק אמסטיבאווי. מאהליב ט) בעהמח"ס גבורות אנשים. בן הגאון מ' משה כ"ץ אשכנזי דיין בפפדמיי"ן. ואח"כ רב אבד"ק דאנהויזען הקרובה לאנשבאך אשר במדינת בייערן: רבינו בעל הש"ך ז"ל היה חתן הגביר הראש הקצין מו"ה בנימן זאב וואלף טויבר פו"מ י) בק"ק ווילנא. אחיו של הגאון מ' משה אבד"ק לובלין בעהמח"ס מהדורא בתרא (חתן רבינו המהרש"א ז"ל) המה בניו של הג"מ יצחק ר' בונימם פרנס ומנהיג בפינסק בן הר"ר יוסף מלובלין. וחתן הרה"נ מ' שמחה בונם מייזילש מקראקא.
ולכן הי' נקרא ה"ר יצחק ר' בונימם מפני שהיה חתן הר"ש בונם מייזילש יא) בן הג"מ אברהם מייזיאש בן הרב מ' יוסף מייזילש. והר"ר שמחה בונם הנ"ל היה חתן הגאון רבן ומאורן של כל ישראל רבינו משה איסרלש הנקרא בכל העולם בשם הרמ"א ז"ל יב) מקראקא בן הגאון מ' ישראל איסרל לאיש. ממנו היתה זאת. ואנכי אברכם למז"ט גם ברך שיהיו צאצאי מעיכם כאחי האם. וכן נתקימה ברכת כהן בבניהם אשר ילדו להם. הלא המה. א) הגאון בעל פנים מאירות. ב) הג"מ משה אבד"ק מיר. ג) אשת הג"מ ישראל איסר אבד"ק בריסק וצאצאוהם גאונים דור ישרים הובא בס' דעת קדושים דף ס"ז והלאה: ח) כ' בפנקס אייזינשטאט. כי בשבת הגאון פנים מאירות ז"ל ליל ה' נגהי ו' אחר חצות על משמרת תורתו באו אליו שנים אנשים בסתר לאמור. שנינו גנבנו כעת אוצר הדוכס בעיר הזאת. ויד שמנו בינינו כי יחלק לנו רבינו לפי ערכו את הגניבה בין שנינו. ועתה השבעה לנו כי לא תעשה עמנו רעה וסוד אחר אל תגל. ואם לא בן מות אתה. הרב ראה את הרעה נגד פניו ויכוף כאגמון ראשו לחלק שלל. גם נשבע להם להסתיר סודם. ובטרם עלה השחר נמלט על נפשו מהעיר וישבות בכפר אחד. ומשם ברח במוצש"ק לווינא ויתחבא בבית הגאון ר' שמשון ווירטהיים. ואח"כ בא לערי אשכנז ווירמז הנובר עוד ביום השבת שלח הדוכס אל הרב כי יחרם לכל היודע או ראה או שמע מדבר הגניבה אם לא יגיד ולא מצאו. אחרית הגנבים היתה כי לא יכלו להסתיר סודם. וגם הקדים אחד מהם לבוא אל הדוכס להתודות על עונו ואת חלקו השיב בידו. כן סיפר את אשר אימו אז על הרב להמיתו. אם לא יחלק ביניהם וישבע להם. ועל כן ברח מהמדינה הדוכס נשא לחטאו וגם הוציא את רכושו מיד רעהו.
אח"כ קרא אליו את הר"ר יעקב בן הרב ויאמר לו: הנה נא ידעתי את צדקת אביך כי רק למען הנצל מן המות נשבע. ובאשמת האנשים הרשעים הוא נע ונד בארץ נכריה. ע"כ בקש את אביך כי תמצאה שיבוא לביתו ואל ישבע נדודים. ועוד בצלי יחסה גם ארבה להיטיב עמו. אז שב הג"מ מאיר לעירו ולמקומו וישמח השר בראותו אותו ויאמר לו: צדיק אתה. ואתי פה תשב לאורך ימים. ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום. וע"ד המאורע הזה שנפרד הג"מ מאיר שלש שנים מעירו. נמצא אז בפנקס אייזינשטאט חת"י בנו הג"מ יעקב על פסקים במקום האב"ד. וגם הג"מ מאיר חתם על כמה מתשובותיו בהיותי שלא במקומי עיי"ש בדע"ק קצ"א. בניו היו. (א) הג"מ יעקב אבד"ק אייזינשטאט הנ"ל. (ב) הג"מ יצחק אבד"ק נעזוויז בייאלא (חתן זקיני הגאון החכם צבי ז"ל). (ג) הג"מ מיכאל אבד"ק מיר. (ד) הג"מ אליעזר אבד"ק שודלאווצי. (ה) הג"מ שבתי אבד"ק שערשאב. (ו) הג"מ משה אבד"ק מיר. (ז) הג"מ בנימין אבד"ק לאקענבאך. (ח) הג"מ יהודא אבד"ק ביאלא. (ט) אשת הג"מ אלעזר הוא אבי הגאון מ' אלעזר שנקרא כשם אביו אבד"ק קעלין בע"ס אור חדש.
חותנו של הג"מ דוד העשיל הלוי אבד"ק פלאס (בן דו"ז הגאון בעל מחנה לוי ז"ל) אבי הג"מ אלעזר הורוויץ אבד"ק וויען. וצאצאוהם דורות ישרים וגאוני ארץ מובא בס' דעת קדושים:
ט) אתו למד בצותא חדא זקיני הג"מ יהושע אבד"ק קראקא בעל מגיני שלמה. וכשלמדו יחד והגיעו לאיזה שיטה עשו תנאי ביניהם שלא לעיין ברש"י ותוספות. כ"א ללמוד ולהבין צורתא דשמעתתא בעין שכלם עד מקום שידם מגעת והג"מ יהושע היה מכוין תמיד לפי' רש"י. והג"מ מאיר לפי' התוס'. וכך החזיקו כל ימיהם. (כ"כ בהק' ס' חבורי לקוטים ד' אמ"ד תע"ה) ובחלקת מחוקק סי' י"ז סקכ"א. נו"נ עמו וכ' עליו תוארים בכבוד גדול: הגאון נר ישראל וכו' אשר בית ישראל נשען עליו. בסוף ימיו בא לעיר דובנא ונפטר שם ג' כסליו שנת ת"ג. ונוסח מצבתו נמצא בס' עיר דובנא בזה"ל: פה כתר כהונה שנת ת"ג לפ"ק. פ"נ איש חסיד ונאמן המאיר עיני חכמים בהלכה האלוף מו"ה מאיר בן מהר"ם כ"ץ שהלך לעולמו ג' ג' ימים לחודש כסליו תנצב"ה. וע"פ המסורה נאבדה בדובנא בתו בשנת ת"ט כי בעיר מאהלוב לא הי' חמי"ל שר"י:
י) (הוא זכה לשתי שלחנות תורה וגדולה. ונתן מכספו להרב מ' מאניש חתן הש"ך להדפיס את הש"ך חו"מ כנזכר בהקדמה שם משבחיו. ובתו מרת יענטה אשת הש"ך ז"ל נסעה אחר פטירתו לעיר זאלקווא לבית בתה מ' טויבה ובעלה ר' דוד כתבן ונפטרה שם. וזה נוסח מצבתה: ביום ב' י"א אייר תס"ח לפ"ק. נקברה האשה הרבנית והזקנה הצדקת והגבירה הצנועה והחסידה מרת יענטה בת הרבני הגביר ה"ר בנימין זאב וואלף ז"ל מווילנא אשת הרב הגאון מוהר"ר שבתי כ"ץ בעל מחבר שפתי כהן. ועיין לעיל הערה ה': יא כ"כ בס' ענף עץ אבות אות רכ"ח. והעיר שם על טעות המעיה"צ אשר כ' כי ה"ר יצחק היה בן הרר"ש בונם ובנו של הרר"ש בונם הי' הג"מ יהודה ליב מייזילש בעהמח"ס טעמי המסורה. אבי הר"ר שמחה בונם. אבי הג"מ שלמה זלמן מייזילש אבד"ק מאהלוב. אבי הג"מ יהודה ליב מירקס אבד"ק מיר. אבי הגאונים מ' ישראל אבד"ק מינסק. ומ' שלמה זלמן מירקס אבד"ק מיר בע"ס שלחן שלמה ועוד מצאצאיו בענף ע"א שם:
יב) תולדות וקורות חיי רבינו הרמ"א ז"ל כבר הובא בס' עיר הצדק. ובס' כלילת יופי ונפטר יום ל"ג לעומר שנת של"ב ובטעות נאמר בשה"ג מרחיד"א ז"ל של"ג ועיין בזה בהגהות מנחם ציון בשה"ג השלם שנדמ"ה ואביו הר"י: פו"מ בקראקא בן הרב ר' יוסף פו"מ שם. חתן הר"ר משה אוירבאך פו"מ בקראקא. והר"ר ישראל איסרל הנ"ל היה חתן הרב מ' אליעזר שרענציל פו"מ בלבוב. שהיה חתן הג"מ יחיאל לוריא אבר"ק בריסק. בן הג"מ אהרן לוריא אב"ד הייללברין. בן הג"מ נתנאל לוריא בן הג"מ יחיאל אבד"ק ערפורט בן הג"מ שמשון לוריא מווירמייזא חתן הג"מ שלמה שפירא אב"ד היילברין בן הג"מ שמואל שפירא מרביץ תורה באשפירא חתן הג"מ מתתי' טריוויש אב"ד פאריז בהנ"מ יוסף אב"ד מארזיילא בהרב ר' יוחנן טריוויש. והג"מ שלמה שפירא הנ"ל היה נין ונכד לרבינו יצחק בעל התוספות הנקרא בשם ריב"ם. אחי ר"ת ואחי רשב"ם. בני הגאון רבינו מאיר בן הגאון מו"ה שמואל מרומבערג. ורבינו מאיר היה חתן מאור הגולה דש"י ז"ל דור ל"ג להתנא הר' יוחנן הסנדלר דור ד' לר"ג הזקן בן שמעון הנשיא בן הלל הזקן מגזע שפטיה בן דוד המלך ע"ה. כן הוא בס' ענף עץ אבות. ועיין בס' דור ישרים ביוחם הזה. אכן בס' דעת לנבונים כ' שהג"מ אהרן לוריא הנ"ל היה חתן הג"ר שלמה שפירא הנ"ל ולמעלה בקודש. ורבינו הרמ"א ז"ל היה חתן הגאון רשכבה"ג הרבי ר' שכנא אבד"ק לובלין בהרב ר' יוסף ז"ל: והג"מ יצחק כ"ץ המו"ל גבורות אנשים הנ"ל הסכים על הדפסת ס' פועל צדק על תרי"ג מצות להש"ך ד' יעסניץ שנת ת"פ. וחתם: יצחק בן המאה"ג מ' משה כ"ץ בן הרב ש"ך נין ונכד להגאון מ' מאיר ז"ל בן הקצין והטפסר שאול וואלש מבריסק. ומזה נראה שהיה מצד אמו נכר הג"מ מאיר וואהל אבד"ק בריסק בהרה"ג מ' שאול וואהל מבריסק שר במדינת פולין. בן הגאון מ' שמואל יהודא אבד"ק פאדבה בע"ס י"ב דרשות מהר"י מינץ בן הגאון רשכבה"ג רבינו מאיר קאצינרינבוגין אבד"ק פאדבה בעל שו"ת מהר"ם פאדבה [נפ' י' שבט שנת שכ"ה] בן הנ"מ יצחק שהיה חתן הג"מ יחיאל לוריא אבד"ק בריסק הנ"ר. והמהר"ם פארבה היה חתן הג"מ אבדהם מינץ אבד"ק פארבה בן הג"מ יהודה מינץ בעל שו"ת מהר"י מינץ אבד"ק פאדבה מגזע רש"י ז"ל. והמהר"י מינץ נולד קורם שנת ק"ע ונפטר שנת רס"ה תוך ה' ימים למיתת הרב השר רון יצחק אברבנאל ויקברו סמוכים זל"ז בעיר פאדבה. וקודם פטירתו דאה אותו הרב החסיד ר' יוסף יעב"ץ. כמו שהעיר בספרו חסדי ד'.
בהיותו בן מאה שנה יוצא ומברך ברכת החמה. והיה רב בפארבה מ"ז שנה זי"ע. ועיין ביוחס הזה בס' שם ושארית:
והג"מ מאיר וואהל אבד"ק בריסק הנ"ל היה חתן הג"מ פנחס הלוי הורוויץ ראש המדינה ופו"מ בקראקא [מזכירו גיסו בשו"ת הרמ"א סי' מ"ט. ובשל"ה ה' יומא] בן הג"מ ישראל הלוי מפראג. בן הנ"מ אהרן משולם זלמן מפראג. [הנקרא ר' זלמן ר' ישעים אחי הג"ר שבתי שעפטיל אבי הג"ר אברהם אבי השרה"ק ז"ל] בן הגה"צ שר וקצין מ' ישעי' הלוי מעיר הורוויץ במדינת פיהם. וכפי המסופר הי' הוא האדון של העיר הורוויץ.
ואח"כ בא לפראג וקראו אותו איש הורוויץ על שם עירו. בהג"מ יוסף מגזע הר"ר יצחק הלוי בהר"ר פנחס [אחי רבינו אהרן הלוי בעל החינוך] בהר"ר יוסף. בהר"ר בגבשתי, בהר"ר יוסף. בהר"ר זרחי'. בהר"ר יצחק. בהר"ר זרחי' הלוי בעל המאור זי"ע: כ"כ בדעת לנבונים. ובעטרת הלוים. ובהק' ס' שמן הטוב. ועיין ענף עץ אבות):
והג"מ יצחק כ"ץ ב"ר משה הנ"ל המו"ל ס' גבורות אנשים היה חתן הגאון מ' משה סג"ל. יג) אבר"ק ובאריז בן הרב הקצין מ' לעמיל איטינגין מווינא. אחי הרבנים הגדולים וקצינים מ' אברהם יועץ הקיסר בווינא.
ומ' אליהו פראנקפורט. ומ' שמעון. ומ' טעבלי ומ' איסרל זכה לב' שלחנות הון ועושר בביתו וצדקת פזרונו אין לשער ואין לספר. והוא יסד ובנה ביהכנ"ס בקראקא ונקרא רק ע"ש בנו הרמ"א ז"ל רק ד"א אזכיר כאן מש"כ בקונט' תהלה למשה בראש ס' ישמח משה על נ"כ. שכאשר בא הגה"ק ר' יקותיאל יהודא ט"ב אבד"ק סיגיט להספיד אביו הגה"ק ז"ל בדרהאבוטש וסיפר ומנה שבחיו והי' מדבר גם מגודל ענותנותו שהיתה בהפלגה גדולה. ואמר שאין זה חידוש כ"כ יען שהמדה הזאת ירושה מאבותינו הק' כי שמע מפי זקינו הגה"ק בעל ישמח משה. איך שפ"א נגזר גזירה רעה לש"י ועת צרה ליעקב ושלח שליח מיוחד לקראקא להשתטח על ציון קברו של זקינו הרמ"א ז"ל ואמר להשליח תאמר לזקיני ז"ל אנכי ידעתי ומכיר את טבעי בני משפחתינו שהמה בטבעם נמוכי רוח ושפלי ברך עד מאד וידעתי שגם הוא היה שפל בעיני עצמו. והאיש משה עניו מאד ולא ידע את גדולתו וקדושתו. ע"כ אני אומר לו שהוא הוריד תורה לישראל וה' עמו שהלכה כמותו ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א וכחו גדול עד מאד ובכח הזה היכולת בידו לבקש ולעורר רחמים על אחב"י הנתונים בצרה ולבטל גזירה רעה מעל ישראל ע"כ: יג) ובס' דעת קדושים קצ"א כ' אשר הג"מ יצחק כ"ץ היה חתן הג"מ משה אבד"ק מינסק שנפ' שנת תנ"ו והוא טעות כי מבואר בהקדמתו לס' גבורות אנשים שהי' חתן הר' משה בר' לעמיל אטינגער מווינא. ור"מ אבד"ק מינסק הנ"ל הוא בן ר' מרדכי שנהרג על קדה"ש בלובלין שנת שצ"ו. והי' אביו חורגו של הג"ר יצחק כ"ץ ולא חותנו. ועיין רבני מינסק צד י"ב. והעיקר כמש"כ כאן למשפחת גינצבורג. וכן הוא בס' תולדות משפחות גינצבורג רנ"ז. רע"ב. והכל עפ"י התיקונים בקונטרס שם משמעון מר"י כ"ץ והרה"ג ר' שמעון גינצבורג הי' יליד עיר גינצבורג אשר בבייערן. על נהר גינץ ברדתו אל הדאנוי. וע"י המסחר שעשה בסחורות שוואבען והורידן באניות למדינות אחרות עלה למעלה ראש. והתעשר בכמה פעמים מאה אלפים זהובים. בעושר גדול ורב כזה. אשר לפי עדותו של הצמח דוד. לא היה בדורותיו באחד מבני עמנו באשכנז. וגם היה למדן חסיד ועניו מאוד ע"ש ויהי ר' שמעון חכם חרשים נבון דעת ומלומד. בחכמתו ועשרו הרב מצא לו מהלכים לרבי מדינת פולין ואציליה והם הציגוהו לפני המלך זיגיזמונד אויגוסט. ור"ש מצא חן בעיני המלך. ותנתן לו הזכות לבא בחצר המלך. ואז העתיק ר"ש מושבו לפוזנא וכל מעשה תקפו וגבורתו צדקותיו ומעשיו הגדולים עבור כלל:
משה ממיץ. המה בניו של הרב הגדול בתורה וחסידות ר' מרדכי מאטיל הזקן סג"ל איטינגין. כן הגאון מ' אליהו הלוי איטינגין שהיה חתן הרב הגדול המפורסם הקצין הנדיב הנורע בכל תפוצות הגולה ד' שמעון גינצבורג מפוזנא הנזכר בצמח דוד ח"א בשנת שמ"ו. בן הרב מ' אברהם בהרה"ג ד' יחיאל מפודטו אשר במחוז ווירונה במדינת אטציא:
והג"מ משה דובעריש אין שפתי כהנם הנ"ל הי' חתן הקצין מ' אברהם אבלי נכד הגאון מ' יחזקאל הלוי אבד"ק קראטאשין. (כ"כ בהקדמת שו"ת כתר כהונה) בן הגאון מ' מאיר הלוי אב"ד בשלש גלילות בזאמשטש חתן הגאון מ' שלמה לוריא דופא בלוברלין. חתן הגאון מ' יצחק שפירא אבד"ק לובלין בהגאון מ' נתן שפידא אבד"ק הוראדנא בע"ס מבוא שעדים (כ"כ בס' דעת קדושים מ"ד). והג"מ יחזקאל הלוי הנ"ל היה חתן הגאון רשכבה"ג מ' יצחק אבד"ק פוזנא ז"ל (הביאו חרמידו במגן אברהם סי' א'. ובסי' ל"ב).
והג"מ דוב זאב אבד"ק פינטשוב הנ"ל היה חתן הגאון מ' שאול אבד"ק פילץ (עיין בשו"ת נודע ביהודה חאע"ז סי' פ"ח). ומעתה יפה כתב בשער ס' פרס אבות מיחוס זה. שהמה נכדי הג"ר יצחק אבד"ק פוזנא ורמ"א והג"ר פייביט מקראקא ועיין לעיל הערה ו') והג"ר שאול וואהל ז"ל והוא כמבואר בדברינו:
והג"מ דוד אבד"ק אוסטראווצי הנ"ל. אשתו (אם המחבר) היתה נכדת הגאון מ' יהושע פייביל תאומים אבד"ק פרעמיסלא. בן הגאון רשכבה"ג מ' יונה תאומים אבד"ק נ"ש מיץ בע"ס קיקיון דיונה בן הג"מ ישעיה תאומים מפראג מגזע רש"י ז"ל. ואשת הג"מ יונה תאומים הנ"ל היתה כת הג"מ מאיר וואהל אבד"ק בריסק הנ"ר. ואשת הג"מ יהושע פייביל תאומים הנ"ל היתה בת הגאון רשכבה"ג מ' אריה ליב אבד"ק קראקא הנורע בשם הוכער רבי ד' ליב. בן הג"מ זכריה מענדיל מקראקא הנקרא ד' מענדיל קלויזגער. בן הקצין מ' בנימין בינוש פו"מ בפוזנא בן הר"ר זכריה מענדיל פו"מ מפוזנא. חתן הג"מ בצלאל ואביו של הגאון רשכבה"ג. יד) מ' יהודה ליוומי אבד"ק פראג בעל המהר"ל מפראג) בן הגאון מ' חיים מווירמייזא. בן בנו של הג"מ יהודה ליוואי הזקן מפראג [נפ' שם י"ז חשון שנת ד' לפ"ק] ומקובל יחוסו עד רבינו האי גאון בן רב שרירא גאון מגזע הנשיאים וראשי גליות מצאצאי זרובבל פחת היהודים בעת אשר עלו מבבל לירושלים לבנות את בית מקדשנו השני. בן פדיה (עיין מצודת דוד בדבדי הימים א' ג' י"ט) בן שאלתיאל בן אסיר בן יכניה הוא יהויכין מלך יהודה ממלכות בית דהע"ה וא"ז ההויכער רבי ד' ליב הנ"ל היה חתן הגאון מ' אפרים פישל אבד"ק לוקאווי ופו"מ כלבוב. בן הר"ר צבי. בן הג"מ אפרים פישל מבריסק הוא ר' ווישל (הנזכד בסמ"ע סי' ס"ט) חתן הגאון רשכבה"ג מ' שלמה לוריא אבד"ק לובלין בעל המהרש"ל. בן הג"מ יחיאל אבד"ק סרוצק בן הג"מ אברהם בן הג"מ יחיאל לוריא אשר בא ממדינת עלזאס. והי' אבד"ק בריסק הנ"ל: בסיום דברי הנני להזכיר כי זקיני הגה"ק מ' פנחס הלוי איש הורוויץ אבד"ק פפדמיי"ן בעל הפלאה ז"ל היה חתן הג"ר יואל היילפרין מלעשנוב. בן הגאון מ' ישראל אבד"ק זאסלב. חתן הג"ר יצחק באבד אבד"ק בראד. חתן הג"ר דוד כתבן פו"מ טזאלקווא חתן רביני בעל הש"ך ז"ל הנזכר לעיל הערה ה':
ויהא דעוא מן קדם מדי שמיא. דיליה מלכותא. דיפתח לבנא באורייתא. ויתיהב לנו בנין וב"ב דעבדין דעותא. ומכל צרה ועקתא יפרקיננא. ומעינא בישא ישזביננא. רב דהב"א ורב הונ"א. רב הסד"א ורב חנינ"א. ייתי לנא ולכל נפשתנא. וישלים משאלין דלבנא לעלם. לטב ואחיין ולשלם אמן. הכו"ח כיושבי ביער סאקאלניק בגליל עירי. שאירו אוה"נ מברכו בכוח"ט בסשצ"ג:
צבי יחזקאל מיכאזאהן אבד"ק פלונסק והגליל בעהמח"ס דגן שמים. בית צדיק. וש"ס. ישראל. וקורות חייו וחיי בניו ונכדיו הגאונים שלשלת היוחס דור אחר דור. כתובים בס' הנ"ל באורך. גם בקונטרס מטה לוי שלי בראש ס' עין הבדולח. מובא שלשלת יוחש אטינגין הנ"ל:
יד) בדבר המובא בשה"ג מרחיד"א ז"ל ובצ"ד מעשה נורא שעשה ומזה נמשך שדיבר עם הקיסר רודולפוס. ובס' שמן הטוב דף ס' מובא בזה ענין נפלא ע"ש. עתה נדמ"ח השה"ג השלם. ושם בקונ' שארית ציון דקכ"ג מביא דכך היה המעשה המלך רודאלף רצה לגרש היהודים מארצו בעצת המלכה והכומרים ונתגלה הדבר בסוד למהר"ל. ובאותו פעם חלם לו המלך כי נוסע במרכבה על נהר דאנוי לרחוץ.
והתרחק מעבדיו וירא איש עולה מהנהר ולבש מלבושיו וישב במרכבה אשר לו ועבדיו אחריו והמלך קרא אחריהם בקול גדול ואין שומע לו. ויבא היבשה ואין לו שום מלבוש לכסות מערומיו ויבא ביער ויאמר אני המלך וחשבוהו למשוגע ויכהו עוד הכה ופצוע וילך ערום ויחף בכפרים עד שריחם עליו א' ונתן לו מלבוש מלא קרעים א' למעלה ושבע למטה. וילך ממקום למקום לבקש אוכל לו עד שגדלו שערו וצפורניו כחיות היער ואין מאסף אותו הביתה וירא לאמור כי מלך הוא וילך הלוך למסעיו עד עיר פראג. וימצא יהודי א' זקן ויגלה לפניו כל לבו. ויאמר לו איעצך שתלך להרב מהר"ל והוא יושיעך. וכך עשה וא"ל הרב מהר"ל כי בא שם א' וישב על כסאך ועתה לך נא אל הנהר ותעשה לו כאשר עשה לך כי עתה ירד לרחוץ וא"ל איך אלך הלא שערי וזקני וצפורני כך המה. ויאמר אני אגלחך. וירד אל הנהר ועשה כאשר צוהו ויקץ והנה חלום. ותפעם רוחו וישא עיניו וירא כי מונח על שלחנו טס של כסף ועליו צפורניו ושערו וכמראהו ממש וכמדתו ויתבהל מאוד ויקרא להרב מהר"ל לבא אליו. ודבר עמו חדר בתוך חדר ובטל הגזרה: