שות ברכת אברהם· רבי אברהם נפתלי הירץ ינר
סימן לא
יעוי' בתשובת ר"ע איגר ז"ל בתשובה ס' מה שרוצה לומר בקרובי' בנשותיהן אי צריכין ביה תחילתו וסופו בכשרות הואיל דגם בשעת ראיה הי' על שניהם שם ע"א עכ"פ כי אחד מהם כשר. ואי משום שנמצא א' מהם קרוב או פסול עדותן כולה בטילה הא באם לא בא אידך להעיד לב"ד אינו פסול יעוי"ש מה שתירץ בזה דברי התוס' בשבועות בהיו קרובי' בנשותיהן שכתבו דבשעת ראי' היו רחוקי' ולפי הנ"ל א"צ לזה יעוי"ש ולענ"ד נראה אף לדברי הפוסקי' דנמצא א' מהם קרוב או פסול פוסל שאר עדות אף בלא בא לב"ר והעיד רק הצירוף הראיה בנתכוונו להעיד פוסל כל העדות היכא דאתו לאסהודי ולא למיחזי י"ל בשני אחים או בקרוב' בנשותיהן. היכא דא' מן הרחוקי' מצרף א"ע עם א' מן האחים ומעיד בב"ד. ואח השני מצרף א"ע עם השני מן הרחוקי' ומעיד לאחר כ"ד מן כת הראשונים כשר ג"כ כי א"ל ביה הואיל דנתכוונו להעיד בשעת ראיה בטל כל העדות מטעם נמצא א' מהם קרוב או פסול דעדותן בטילה כי בשלמא בקרובי' לבעלי דברים שפיר י"ל ביה הואיל דנצטרף פסולי' באותו מעמד כל המעמד הזה בטל אבל בשני אחים אין לומר דנצטרף פסולי' באותו מעמד כי אין עליהם שם פסולים הואיל דגם הם יכולים להיות עדים היינו שיצטרפו כ"א מהם עם הרחוק ולהעיד לאחר כד"ד של כת הראשונה בשל יא אי ראי' לחוד פוסל שפיר אמרי' מה יעשו שני אחים שראו באחד שהרג את הנפש אבל היכא דראי' אינו פוסל רק בנתכוונו להעיד י"ל הואיל דהקרוב מתכוין להעיד והוא פסול להעיד פוסל שאר עדות אבל היכא דאינו פסול להעיד עם אחר מן השוק כנ"ל לא מגרע ג"כ הכוונה להעיד שלו הואיל דיכול להיות עד והכוונה להעיד יכולה להתקיים אין לומר ביה דפוסל שאר עדות בשלמא דנימא בי' דאין האחים פוסלי' שאר עדים הואיל דיש מקום לעדות אחד שלא יבא אחיו חבירו להעיד בב"ד ז"א דמ"מ נתכוין להעיד ולא מתוקן הכונה במה שלא יבא ולא יהי' עד כי הוא נתכוין עכ"פ להעיד ושיהי' עד ובנתכוונו להעיד לחוד פוסל אבל בזה האופן לא מיגרע במה שנתכוונו להעיד כי יכול להיות באמת עד שיעיד עם א' מהרחוקי' בב"ד לאחר כ"ד של כת ראשונה ולפ"ז לא קשה קו' הת"ח בשבועות על הא דקרובי' בנשותיהן אמאי כת הראשונה חייבת בכפרו בזאח"ז הא הראשון יכול לומר הא חבירו יכול להצטרף עם א' מהקרובי' בנשותיהן יעוי"ש ז"א כי באם הוא כפר ונשארים מהשני הכתות רק שלשה ושנים מהם קרובי' כל העדות בטל מטעם דנמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטילה ואין לומר דלא הוה קרוב או פסול אף שנתכוין להעיד הואיל דכל א' יכול להיות עד בדבר שיצטרף עם א' מן הרחוקי' ז"א כי בשלמא אם הי' שני עדים רחוקים הי' יכול לומר זה שא' מן הקרובי' יצטרף עם א' מהרחוקי' והקרוב השני יצטרף עם האחר לאחר כד"ד של עדותן הראשונה אבל באם אין כאן אלא שלשה נמצא דאחד מן הקרובי' לא יוכל להצטרף עוד לעדות זה כי באם יצטרף יהיו כולם בטלים ואם הוא לא יהי' ביכולת הצירוף לעדות שם פסול עליו ע"כ הואיל דבשעת נתכוין להעיד פוסל כל המעמד ההוא ודוחק לומר דשם עד עליו שיעיד לחודא בלא צירוף אחר כת הראשונה ז"א כי באם שני עדים כבר העידו עדות אי כמאן דליתא כי לענין עדות ממון לא יכול הוא להצטרף כי באם יצטרף יהי' פוסל כל עדות ובמה יתוקן מה שנתכוין להעיד ע"כ הכוונה לעדות בפסול הי' ומבטל שער העדות מטעם אחד מהם קרוב או פסול: