אור ברסלב

שות בנין דוד· רבי דוד דוב מייזליש

סימן נג

סימן נב

ב"ה אוהעל יע"א:

לכבוד ידידי הרב החריף ובקי המופלג בתו"י טהורה זקן שקנה חכמה מו"ה דוד אויש נ"י בק"ק פאקש יע"א:

עד"ש אם מותר להיות שדכן בזיווגי עוברי עבירה ועוברים על איסור נדה: תשובה:

א) הנה כבר האריך בזה בשו"ת משיב דבר סי' ל"ב, והעלה שם דמשום דרכי שלום מותר להיות שדכן בזיווג עוברי עבירה שעוברים על איסור נדר, משום כדי חייו למי שפרנסתו בכך, אבל להיות שדכן בחנם בלא שכר אסור ע"ש:

ב) ובענין כמה מגיע שכר שדכנות עפ"י הדין הנה באמת דבר זה במנהג המקום תלוי, כמבואר ג"כ בשו"ת מהרי"א הלוי ח"ב סי' ק"ג דבענינים כאלו, הולכים אחר המנהג ע"ש אך במקום שאין מנהג קבוע, בזה יש לעיין וידוע דבסוף ספר עטרת צבי על החו"מ הביא התקנות דארבע ארצות דשכר שדכנות הוא ב' זהובים וט"ו גדולים, ומבואר בד"ג כ' ק"ו אות כ"ח דזה הסכום הוי שני פראצענט ושלשה רבע פראצענט מכל מאה ע"ש ובפ"ת אה"ע סי' נ' מדין שדכנות ע"ש ובמשפט שלום חו"מ סימן קפ"ה הביא דבפולין נהגו ליתן ב' וחצי פרעצענט וברחוקים זמ"ז עשרה פרסאות, נותנים כפל חמשה פראצענט, ושיש מקומות באם הוא עיר אחרת או כשיש נהר מפסיק, אף בפחות מעשרה פרסאות נותנים כפל, ובשם הגאון מלבוב ז"ל הישיע"ק הביא שהי' פוסק ליתן ג' פרעצענט ורביע, וברחוקי' עשרה פרסאות הי' פוסק ליתן חמשה פרעצענט ע"ש ובהגהות קונטרס משמרת שלום על המשפט שלום ובדעת תורה סוף ה' שחיטות עי"ש ובעה"ש אה"ע סי' כ' וחו"מ סי' קפ"ה הביא דמנהג קבוע הוא ליתן ששה פראצענט ובוש"ת מחנה חיים חו"מ סי' ט"ו הביא בשם הח"ס והאמרי אש ז"ל ליתן שלשה פראצענט וראיתי בספר מיכלא דאסוותא שהעתיק דברי הרב הדומ"ץ דק"ק בוטשאטש מה שאמר לו כ"ק דו"ז הגה"ג אדמו"ר משינאווא ז"ל ששכר שדכנות חמשה פראצענט אין לו שום מקום רק ששה או שלשה והוא כ"ק דו"ז הגה"ק ז"ל נוהג כמו שקיבל ליתן משני הצדדים שלשה פראצענט עכ"ד הק' ע"ש ולפי"ז במקום שאין מנהג קבוע, י"ל דצריכים עכ"פ ליתן שלשה פרעצענט מכל מאה או עכ"פ שני פראצענט ושלשה רבע פראצענט, וברחוקים עשרה פרסאות מגיע להרבה פוסקים עוד יותר כנ"ל:

ג) ובנידון דצד אחד אינו נותן נדן, ואין לו לשלם חצי שכר שדכנות, אם הצד השני צריכים לשלם כל השכר. הנה מבואר בשו"ת בית יצחק אה"ע ח"א סי' קט"ו דאין לו להצד השני לשלם רק החצי שלו, דאין מחותן א' ערב בעד חבירו מ"מ המנהג לפייס את השדכן לתת לו יותר מחצי כדי להפיס דעתו ע"ש ועי' בערך ש"י אה"ע סי' כ' בנ"ד שכ' דצ"ע אם אין לצד אחד לשלם, מדוע לא ישלמו הצד השני כל השדכנות כמו שנים שלוו מאחד או לקחו מקח מאחד דנעשו ערבים זל"ז ע"ש אמנם צדקו דברי הבי"צ דכאן בשידוך מעיקרא לא נכנסו הצדדים אדעתא שיהי' אחד ערב בעד השני, וגם מש"כ שם הערך ש"י דאפילו בלא טעם דערבים זל"ז:

יהי' חייב העשיר לשלם דהא נהנה מכל הפועלים שעשה השדכן בין שניהם ע"ש יש לדחות דבריו בניקל ואין להאריך כי כתב שם בעצמו דלא מצא גילוי לדין זה ע"ש א"כ א"א להוציא ממון ומהנכון לפייס את השדכן כנ"ל, וע"ש בבי"צ דמספרים וקרקע ותכשיטין דנותנים חציו דה"ה אם נותנין מעות על זה כיון שיחדוה לקנות דברים הנ"ל ומה שנותנים על הלבשה והוצאות ומתנות א"צ לשלם מזה כלום ע"ש:

כ"ד ידושה"ט. ה"ק דוד דוב מייזליש:

תוכן העניינים

שות בנין דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה