אור ברסלב

שות בנין דוד· רבי דוד דוב מייזליש

סימן מז

סימן מו

ב"ה אוהעל יע"א:

לכ' ידידי הרב הגאון בנן של גדולים מו"ה שלמה ברוך פראגער נ"י אבד"ק פעטרא וואסעלא יע"א:

עד"ש באשה שהיא חולנית מאוד ונתעברה, ופקודת הרופאים עלי' בחזקה שמוכרחים לשלשל הולד ע"י איזה סם, ואם לאו תהי' ח"ו בסכנה גדולה, אי יש היתר בדבר עכ"ש:

תשובה:

א) הנה הענין חמור מאוד, ומקור הדין במס' אהלות פ"ז מ"ו האשה שהיא מקשה לילד מחתכין את הולד במעי' ומוציאין אברים אברים מפני שחי' קודמין לחייו, ובתיו"ט שם בשם רש"י סנהדרין ע"ב מבואר הטעם, דכל זמן שלא יצא לאויר העולם לאו נפש היא, וניתן להורגו ולהציל את אמו, ע"כ מותר במקשה לילד שהיא סכנה לה, ע"ש וברמב"ם ז"ל פ"א ה"ט מה' רוצח וז"ל אף זו מצות ל"ת שלא לחוס על נפש הרודף. לפיכך הורו חכמים שהעוברה שהיא מקשה לילד, מותר לחתוך העובר בין בסם בין ביד, מפני שהוא כרודף אחר חבירו להורגו, עכ"ל וכן מבואר בש"ע חו"מ סי' תכ"ה סעי' ב' ובסמ"ע שם מבואר הטעם דלאו נפש הוא, ע"ש וכבר העירו על הרמב"ם ז"ל דל"ל הטעם דהוא כרודף. הלא בלא"ה לאו נפש הוא, ותירצו דמטעם זה דלאו נפש הוא עכ"פ אסורה מיהא איכא. ומטעם שהוא כרודף מותר אפילו לכתחלה ומש"ה פרש"י דמיירי במקשה לילד שהיא מסוכנת עי' בנובי"ת חו"מ סי' נ"ט ובחו"י סי' ל"א ובתוס' רעק"א במשנה הנ"ל ובהגהות תוס' ירושלים על הרעק"א עש"ה:

ב) ובגוף האיסור דהורג העובר, נראה מדברי התוס' סנהדרין [נ"ט ע"א] שהוא איסור תורה אף לישראל, דהתוס' הקשו שם אמאי חייב ב"כ על העוברין ול"א מי איכא מידי וכו' ותירצו דגם לישראל אסור, ועי' תוס' חולין (ל"ג ע"א) ואי נימא דהאיסור ההורג את העובר הי' רק מדרבנן. הדרא קו' התוס' לדוכתא. דעי"ז שאסור רק מדרבנן אבל מה"ת מותר, שוב שייך לומר מי איכא מידי, כמבואר שם בתוס' שכתבו דמש"ה לא נתנו שיעורין לב"נ ול"א מי איכא מידי דלישראל כמי אסור דח"ש אסור ולר"ל דס"ל דח"ש מותר לית לי' הכלל דמי איכא מידי, ע"ש. ואי נימא דכיון דאסור מדרבנן לישראל ל"ש מי איכא מידי, א"כ הלא ח"ש אסור מדרבנן גם לר"ל, ולפי"ז בע"כ דבהורג את העובר איכא איסור מה"ת ומש"ה ל"ש לומר מי איכא מידי:

ג) ומצאתי בשו"ת מהרי"ט סי' צ"ט שכ' דאפילו בישראל נפלים לאו נפש הוא, וממון הוא דחייב רחמנא, ומחמת איבד נפשות אין נדנוד כלל, ומש"ה כ' שם שמפני צורך האם אם הוא רפואת האם מותר להתעסק עמה שתפיל הולד.

וז"ל שם וששאלתם אם מותר להתעסק עם גוי' וכו' שתפול, אם יש בדבר איסור מחמת איבד נפשות תשובה וכו' ולהתעסק עמה שתפיל פרי בטנה איבד נפשות אין כאן, דאפילו בישראל נפלים לאו נפש הוא, וממון הוא דחייב רחמנא דמי וולדות לבעל, וכו' הלכך בישראלית מפני צורך אמו נראה שמותר להתעסק עמהם שתפלנה, כיון דרפואת אמו היא עכ"ל הרי מבואר דבמקום סכנה שהיא צורך אמו מותר לשלש הוולד. ונראה דאפילו אם הסכנה אינו מחמת מקשה לילד רק סתם שהיא רפואת אמו שסכנה הוא לאמו מותר. וראיתי כן מבואר בשו"ת ארי' דב"ע בדו"ז הגה"ק ז"ל יו"ד סי' י"ט דהמהרי"ט מיירי כשהחולאת אינו בא מסיבת הוולד, ואפ"ה מותר לדעת המהרי"ט ע"ש ובשו"ת כח השור סי' כ' המובא בפרי השדה ח"ד סי' כ' רצה לחלק דאם היתה חולנית גם מקודם ולא העובר גרם לה הסכנה, אסור לאבד הוולד, ומדברי המהרי"ט הרי מבואר דגם בזה שרי אם הוא סכנה כנ"ל: והגם דהארי' דב"ע האריך שם לדחות דברי המהרי"ט דמחמת איבד נפשות אין איסור וממון הוא דחייב רחמנא, וכ' שם דלדעתו הוא שלא כדברי המהרי"ט, ואיכא איסר מה"ת להרוג העובר דממעט הדמות, ע"ש אולם לבסוף מיישב דברי המהרי"ט דגם דעת המהרי"ט הוא כן דאיכא איסר מה"ת להרוג העובר ורק ששם מיירי בפקוח נפש לרפואת אמו דאז פשוט דליכא איסורא דאין לך דבר שעומד בפני פק"נ ע"ש מה שהאריך בזה עכ"פ מבואר שבמקום סכנת האם מותר להפיל הולד:

ד) והנה בשו"ת אבני צדק לכ"ק מוח"ז הגה"ק ז"ל חו"מ סי' י"ט האריך בזה הרבה בענין שנשאל שם, במעוברת שהיא חולנית מאוד וכמעט נתייאשו הרופאים ממנה, אך אמרו אם יקבלו:

ממנה את העובר ע"י סמים יש תקוה שתוכל עוד לחיות זמן זמנים טובא, אך אם ח"ו לא יצליחו בזה יוכל להיות שח"ו תמות מהרה, אם מותר לעשות כן ועיקר ספיקות השואל אם הא דמבואר במקשה לילד דמותר לחתוך העובר במעי' הוא דוקא אם נוכל להצילה בודאי משא"כ בספק הצלה אסור וכתב דמצד הדין יש להתיר אף הוא רק ספק דגם במקום ספק פק"נ לענין שבת מותר בספק כמו בודאי, וע"כ מפני ספק פק"נ של האם מותר להרוג העובר, ואך דיש לומר דכאן גרע עוד יותר מספק פק"נ דאם לא יעשו מאומה אזי יכולה עוד לחיות ואם תסתכן ע"י שיקבלו ממנה הולד תמות ח"ו מהרה, הלא מבואר בשבות יעקב ח"ג סי' ע"ה דמותר בכה"ג לכן מצדד להקל עפ"י הדין, וכתב דכל זה להלכה ולא למעשה ושוא"ת עדיף וחלילה לעשות מעשה בזה וסיים לבל להאמין ברופאים שנתייאשו ממנה כי לד' הישועה ע"ש ויש לומר דכ"ז מיירי באופן המבואר שם דגם לפי"ד הרופאים הוא חשש וספק סכנה מה שישלשלו הולד, וע"כ לא רצה להתיר משא"כ כעת שהרופאים אומרים שאין סכנה לשלשל הולד, ואם לא ישלשלו הולד היא בסכנה, שפיר יש לסמוך ולהקל:

ה) אולם לכאורה יש לומר דכיון דמה שאנו סומכין על הרופאים שבזמנינו היא הכל מהטעם דעכ"פ דברי הרופא הוא כספק ובמקום ספק בק"נ אזלינן לקולא כידוע, א"כ שוב יש לומר דאפי' אם הרופאים אומרים שאם ישתלשלו הוולד לא יהי' סכנה ואם לא ישתלשלו יהי' סכנה י"ל דאעפי"כ דברי הרופא לספק יחשב, א"כ יש לחוש דע"י השלשול יהי' ג"כ סכנה אך י"ל דעכ"פ באם הרופא אומר לוודאי שע"י השלשול לא יהי' סכנה כלל, ואם לאו יהי' סכנה אז עכ"פ חשש קרוב היא לספק סכנה, והרבה יש לחוש לספק סכנה וע"כ הי' מקום לסמוך על הרופא וגם י"ל לפי המבואר בשבות יעקב ח"א סי' ס"ה דרוצה לצרף לסניף, באם שואלים לשני רופאים, די"ל דמש"ה לא סמכינן על הרופא דאומר בדדמי' ובשני עדים איכא דיעות דל"ח לבדדמי. אכן ז"א דלבסוף מסיק דרק ברופא אחד ישראל ורופא הב' עכו"ם יש לסמוך להתיר, ע"ש א"כ בזמה"ז דרובא דרובא פסולי עדות המה, א"כ קשה לומר דנסמוך עליהם. אך עכ"פ במקום סכנה ופק"נ, י"ל דאם שואלים שני רופאים מומחים זה שלא בפני זה ואומרים שסכנה היא אם לא ישלשלו הוולד, אז יש לסמוך במקום סכנה להתיר ועי' במס' גיטין (י"ט ע"ב) ר"פ כי הוה אתי לקמי' שטרא פרסאה, דעבוד בערכאות של כותים, מקרי להו לשני כותים זה שלא בפני זה במסלפ"ת, ע"ש וכ"כ בנ"ד אם ישאלו לשני רופאים מומחים זה שלא בפני זה עדיף יותר:

ובאמת המורה צריך להיות מתון ומתון בענין חמור כזה. כי דרכם של הרופאים להפריז על המדה, וכבר נשאלתי בזה הרבה פעמים ואמרתי שב ואל תעשה וב"ה כי עלתה בטוב. וא"א להחליט בזה והעיקר שהמורה יחקור בזה ואחר התבוננת ודרישת הרופאים מומחים יפסוק הדין:

ובמה שנוגע לדינא, הנה אם שני רופאים מומחים זה שלא בפני זה, יאמרו דעתם בהחלט שאם לא ישלשלו הולד יהי' סכנה, ואם ישלשלו לא יהי' סכנה, אזי המתיר יש לו מקום לסמוך להקל אך אם הרופאים יאמרו שגם אם ישלשלו הולד יהי' מקום ספק סכנה, וכהעובדא דמוחז"ל באבני צדק. הנה בזה יש לפלפל הרבה עפ"י הדין, ועי' במהר"ם שיק יו"ד סי' קנ"ה ובשו"ת בית יצחק ח"ב סי' קס"ב שהאריכו בזה אולם כבר הורה זקן כ"ק מוחז"ל דח"ו לעשות מעשה בזה ושוא"ת עדיף ולד' הישועה:

כ"ד ידינ"פ הדוש"ת באהבה ה"ק דוד דוב מייזליש:

תוכן העניינים

שות בנין דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה