שות בנין דוד· רבי דוד דוב מייזליש
סימן יט
ב"ה אוהעל יצ"ו:
שאלה:
בחלל בן כהן ובא לגרש את אשתו, האיך יש לכתוב בגט דא"א לכתוב פב"פ הכהן דהא נתחלל מכהונה, ואעפ"י שכותבין כהן לאחר שם אביו ג"כ קאי על המגרש, עיין סי' קכ"ט סעיף ט' ובב"ש ס"ק י"ג ובחו"מ סי' מ"ט בזקיני הש"ך ס"ק י"ד, וראי' מיהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, ויהוצדק ל"ה כ"ג וע"כ דקאי על יהושע, וכ"כ בנ"ד יהי' קאי על המגרש ועליו אין לכתוב שהוא כהן שהרי הוא חלל:
תשובה:
א) הנה בש"ע אבן העזר סימן קכ"ט סעיף ט"ז ברמ"א מבואר דכל כינוי שהוא גנאי למגרש אין כותבין אותו בגט ועי' בד"מ שם וביש"ש סי' ט"ו ובג"פ פ"ק מ"ח כתב דמה"ט אין לכתוב בגט שתוקי ואסופי פלוני השתוקי או האסופי דהוא גנאי למגרש ורק כותבין שמותיהן לבד כדעת המחבר בסעיף ט' וזה לא חשיב גנאי דיכולין לחשוב שלא ידעו שמות אביהן ע"ש וכן דעת הנחלת שבעה בסי' י"ב וא"כ לפי"ז אין לכתוב פלוני החלל בן פלוני הכהן דהא הוי שם גנאי אמנם בנ"ד דאי אפשר לכתוב פב"פ הכהן דהא המגרש הוא חלל וגם להשמיט תיבת הכהן איכא דעות דפסול אפי' בדיעבד עי' רמ"א שם סעיף ז' ובג"פ ס"ק ל"ו ובפ"ת ס"ק מ"ז ובשד"ח מערכת גט סי' ב' אות א' האריך הרבה בזה ע"ש לכן באי אפשר בענין אחר נראה לכתוב פלוני החלל בן פלוני הכהן ואף דהוה שם גנאי הא כתב הבית שמואל בשמות אנשים אות י' בשם המהרש"ל דבדיעבד כשר ע"ש ובאמת י"ל דלא חשיב שם גנאי בזה דלא הוי בכלל מכנה שם לחבירו דאין הכוונה לבזות אותו רק להודיע מה טיבו ועי' בחלקת מחוקק סי' ס"ו ס"ק מ"א שאם היא בעולת כותבין בכתובתה בעולה בשביל הכהנים ע"ש ודלא כדעת הנ"ש סי' הנ"ל, והגם דבט"ג הניח בצ"ע אי אינו פסול אפי' בדיעבד כשכתב שם גנאי דכיון שהגט הוא לשון הבעל אני פלוני וכו' והוא מקפיד שלא לכנות אותו כן ע"ש אמנם עיין בדברי חיים למרן מוחז"ל שהעיר שהוא נגד דעת הראשונים שכתבו גבי יוסי וקורין אותו יוחנן שנשתנה שמו מחמת מרדות וא"כ הי' מקפיד לקרותו בשם מקום שביודא ואפי"ה מה"ת כשר ורק משום חשש לעז פסול ובכה"ג באם במקום א' הי' הכתיבה והנתינה כ"ח ללעז ע"ש ובפרט בנ"ד דאין זה כינוי שם רק להודיע מה טיבו כמ"ש לעיל שפיר י"ל דכותבין פלוני החלל בן פלוני הכהן וראיתי בשו"ת שדה יצחק להרב הגאון מבראד ז"ל בסי' ב' שנשאל ג"כ בנידון זה וכתב שם שלא לכתוב החלל משום דהוי שם גנאי ואף דגבי שטרות הביא שכותבין שם גנאי עיי"ש שכתב ראי' ע"ז מגמ' אבל גבי גט שהוא לשון הבעל ומסתמא אין איש מבייש עצמו עכ"ד אמנם לפי מה שהבאתי מד"ח שגם בגיטין אין לחוש לזה ממילא נדחה דבריו בזה וגם מצאתי בספר מנחת פתים על או"ח להרב הגאון מטארנא ז"ל בסי' קכ"ח שגם הוא כתב דיש לכתוב פלוני החלל ב"פ הכהן:
ומ"ש השדה יצחק לכתוב שמו לבד בלא שם אביו שזה בודאי כשר וכו' וע"ש שסיים והוא כשר לכל הדיעות ואין בזה שום פקפוק כלל עכ"ד עיין בנובי"ת אה"ע סי' קי"ג הובא בפת"ש סי' קכ"ט ס"ק י"ט שהרבה לתמוה על המחבר שפסק שאם לא הזכיר שם אביו דכשר וכתב שלדעתו אם לא כתב שם האב יש מקום עיון אם להכשירו וע"ש שלא הכשיר רק במקום עיגון עיי"ש וא"כ אין הכרח שיותר טוב להשמיט שם אביו מלכתוב פלוני החלל כאשר כתבתי לעיל:
ב) והנה עד כה דברנו מכהן שהוא חלל דהיינו שהוא בן גרושה אבל בכהן שנשא נשים בעבירה ומבואר בשו"ת הרא"ם סי' נ"ט והסכים עמו החת"ס ז"ל ח"ו סי' י"ב שהוא חלל מה"ת כ"ז שלא כדר הנאה ע"ש במנחת פתים שהעלה שההכרח שידור הנאה מקודם גירושין ואח"כ שפיר יכול לכתוב עליו הכהן דכיון שהדיר הנאה חזר לכיהונו ועיי"ש שכתב בזה פרפרת נאה בהא דאמרינן בגיטין [ל"ה ע"ב] על מתניתין דנושא נשים בעבירה פסול עד שידור הנאה ותני עלה נודר ועובד יורד ומגרש וע"ש בתוס' דבמתני' יש לפרש דעד שידור הנאה היינו לבתר גירושין לכך מייתי הגמ' ברייתא דתני עלה נודר ועובד יורד ומגרש ויש לדקדק בלישנא דנודר ועובד ואח"כ מגרש דמשמע דכך הוא המצוה להיות נודר מקודם ואח"כ יגרש ומאי קפידא יש בדבר הא אדרבה לכאורה טוב יותר שיגרש ואח"כ ידור הנאה כפשטא דמתני' אמנם כתב דהנה בשו"ת הרא"ם הנ"ל האריך להוכיח דכהן הנושא נשים הפסולות לכהונה הוא חלל מה"ת כ"ז שלא נדר הנאה, והביא ראי' מהת"כ אמור לא יטמא בעל בעמיו להחללו באשתו פסולה הכתוב מדבר שכ"ז שהיא עמו הוא חולין ע"ש והנה נראה ודאי דמה"ת סגי בגירושין דהא כיון שגירשה תו אינה עמו רק מדרבנן קנסוהו שידור הנאה ובפסקי מהרא"י סי' ד' מבואר דכבר בימי אמוראים היו רגילין לכתוב בגט ושטרות כהן ואם לא כתב כהן פסול אף שבזמן המשנה לא הי' המנהג לכתוב כהן עי"ש וא"כ בזמן המשנה שלא הי' נוהגין לכתוב כהן שפיר י"ל שמגרש ואח"כ נודר הנאה והא דתני נודר ועובד יורד ומגרש היינו האמוראים שלאחר המשנה שאז הי' כבר התקנה לכתוב כהן ולכך תני נודר ועובד ואח"כ מגרש דאם יגרש קודם שידור א"כ בשעת כתיבת הגט עדיין אשתו היא והוא חלל מה"ת וההכרח לכתוב פלוני החלל דהא אז הוי עוד חלל ואם יכתוב חלל ג"כ:
לא יעלה יפה דהא בעת שנותן הגט לידה בזה הרגע ממש הוא אינו עוד חלל דהא נתגרשה ואינה תו עמו וסגי בהכי מה"ת כמ"ש לעיל א"כ בשעת נתינה הגט מזויף מתוכו שנכתב פלוני החלל והוא כהן לכך מההכרח שידור הנאה מקודם א"כ הוי כהן ושפיר יכול אח"כ לכתוב כהן דחזר לכיהונו ע"י שהדיר הנאה עכ"ד ודפח"ח:
ג) ולפי הנ"ל נראה לי ליישב קו' התוס' שם בהא דאמרינן שם בגמ' דא"צ לפרט הנדר ופריך הגמ' מהא דתנן הנושא נשים בעבירה פסול עד שידור הנאה, ותני עלה נודר ועובד יורד ומגרש, ואי אמרת אין צריך לפרט הנדר ליחוש דילמא אזיל לגבי חכם ושרי לי', והקשו התוס' למה לי' לאתוי' הך ותני עלה הא ממתני' גופי' הי' יכול להקשות דקתני פסול עד שידור הנאה ליחוש דילמא אזיל לגבי חכם ושרי לי' ע"כ:
ונראה בזה דהנה זקני הח"צ ז"ל בסי' ל"א הקשה מה פריך הש"ס דילמא אזיל לגבי חכם ושרי לי' הא כל מה דאפשר לתקוני מתקנינן ושמא לא ילך אצל החכם:
אמנם לפי דברי המנחת פתים הנ"ל הדבר נכון דהא קיי"ל דחכם עוקר הנדר למפרע א"כ אף כשנודר ואח"כ מגרש יכול לכתוב בגט כהן כמ"ש לעיל משום דבעת נתינת הגט לא הי' חלל דהא הדיר הנאה ממנה, מ"מ אם שואל עצמו על הנדר וחכם עוקר הנדר למפרע, א"כ בשעת נתינת הגט קודם שיגיע לידה, הוי חלל ובגט נכתב שהוא כהן א"כ הוי פסול וי"ל דזה הוא קושי' הגמ' דילמא אזיל לגבי חכם ושרי לי' וכיון דאם ילך לחכם, להתיר נדרו יהי' הגט פסול למפרע, שנכתב כהן והוא הי' אז חלל א"כ אפי' אם לא ילך לגבי חכם ג"כ אין זה כריתות דהא בכל רגע יש בידו לעשות דבר שהגט יהי' פסול ושתהי' עוד אשתו, וא"כ מתורץ קו' החכ"צ דהקשה דלעולם א"צ לפרט הנדר והא דקתני שידור משום דכל מה שאפשר לתקוני מתקנינן ודלמא לא ילך אצל החכם להתיר לו הנדר דהא אם נאמר דיכול לילך אצל חכם להתיר לו הנדר אפי' אם לא ילך ג"כ אין זה כריתות, דהא יכול לילך בכל עת אצל החכם להתיר לו הנדר ועוקר הנדר למפרע א"כ הגט פסול, ובזה שפיר מתורץ קושי' התוס' למה לי' להקשות מהברייתא הא יכול להקשות גם מהמשנה דהא בזמן המשנה א"צ לכתוב כהן בגיטין א"כ י"ל דלעולם א"צ לפרט הנדר, והא דהתקינו שידור הנאה הוא כמו שהקשה החכ"צ דכל כמה דאפשר לתקוני מתקנינן, דהא אפי' אם ילך אצל החכם ויתיר לו לא יפסול הגט למפרע דבזמן המשנה לא הי' כותבין כהן בגיטין, אבל מברייתא דאז כבר התקינו לכתוב כהן וא"כ אין לומר כקו' החכ"צ דמה דאפשר לתקן מתקנינן כנ"ל לכן פריך שפיר הש"ס דילמא אזיל לגבי החכם ושרי לי' ודו"ק כי נכון הוא בס"ד, ויש לפלפל עוד בגוף דברי המנ"פ הנ"ל, ועל דברינו דהגט יהי' פסול למפרע אם יתירו לו הנדר, ויען כי הוא רק לפלפולא ע"כ קצרתי דלדינא הדבר ברור דהנושא נשים בעבירה ובא לגרש את אשתו צריכין לכתוב הכהן אף אם לא הדיר הנאה ממנה, דהא מה"ת כהן הוא והא דפסול לעבודה הוא רק מדרבנן מטעם קנס, כמבואר בריטב"א ז"ל יבמות [פ"ה ע"א] הובא ג"כ במנ"פ, וגם מבואר שם דאפילו לשיטת הרא"ם הנ"ל דהנושא נשים בעבירה הוי כחלל כ"ז שלא פירש ממנה, היינו להחמיר עליו דאין לו קדושת כהן, אבל לא להקל שיהי' מותר לטמא למתים א"כ הוא כהן, ע"כ בודאי צריכים לכתוב בהגט פב"פ הכהן ע"ש:
ד) עוד נראה לפענ"ד לתרץ קו' התוס' הנ"ל אמאי לא פריך ממתני' גופי' דקתני פסול עד שידור הנאה, דהנה זקני החכ"צ ז"ל העיר בהא דפריך דילמא אזיל גבי חכם דהא לא הוי חשיד משום דמיירי בכהן שרוצה בתשובה, אלא שעד שיזדמן לו סופר ועדים יכול לעבוד עבודתו בביהמ"ק כיון שקיבל עליו בנדר וכל הנדר הוא רק משום סייג ומשמרת. וא"כ מה דאפשר לתקן לעשות סייג מתקנינן, ואפשר שלא ילך להחכם ומאי פריך דילמא אזיל לגבי חכם עיי"ש שתירץ כיון שבידו להתיר הנדר הוי כמאן דליתא ואין זה תוספת סייג ע"ש:
וע"ד הפלפול נראה בס"ד דהנה בב"ט בשער הכולל ד"ו העיר לפי שיטת התוס' שבועות (כ' ע"ב) ד"ה דכי דהא דנדרים חלין ע"ד מצוה היינו בביטול מ"ע כגון לולב וסוכה, אבל לקיים מצוה כגון שלא לאכול ביוהכ"פ או שלא לאכול נבילות וטריפות אינו חל דאאחע"א, ובש"ע יו"ד רט"ו איכא דיעות בזה ע"ש וא"כ איך קתני נודר הא אאחע"א דנשים פסולות ועיין בעצי לבונה ובנדרי זרוזין סי' רכ"ח ס' ט"ו שהאריכו בזה ובפשיטות נראה לתרץ לפי"ד התוס' בשבועות (כ"ג ע"ב) ד"ה דמוקי דעל ח"ש חל האיסור והסברא פשיטא לפימ"ש רש"י חולין (ק"א ע"ב) דשבת ליוהכ"פ הוי מוסיף כיון דשבת הוי מיתות ב"ד ויהכ"פ הוי ביד"ש, ועיין בטעה"מ בה' א"ב פי"ז ד"ה ועוד הא שהאריך להסביר שיטת רש"י דכיון דמכח איסור השני נתוסף עונש בי"ד וגורם פעולה חדשה מה שלא הי' עונש מכח איסור הראשון, כמו ביוהכ"פ שלא הי' עונש רק ביד"ש ומכח שבת נתוסף עונש בי"ד לכן חשיב איסור מוסיף ע"ש ולא כשיטת הריטב"א הובא ברא"י חולין קי"ג דהוי כולל ע"ש ומכ"ש היכא דמכח איסור הראשון ליכא שום עונש ומכח איסור השני נתוסף עונש מלקות, בודאי חשיב מוסיף. ולהכי האיסור חל על ח"ש כיון דבח"ש ליכא מלקות חשיב איסור השני מוסיף ועיין במהרי"ט בפ"ג דמס' קידושין בהא דבעי שם, בכהן שבא על אחותו וחזר ובא עלי' אם עשתה חללה או כא, והקשה המהרי"ט איך חל איסור זונה על איסור אחותו ותי' דאף דאין אחע"א מ"מ אם התרו משום הלאו הב' ולא התרו משום הלאו הראשון לוקה מכח ב' ועיין בשעה"מ בפי"ז מא"ב מ"ש בזה ולפי שיטת רש"י מובן היטב סברתו דזה מיחשב מוסיף על איסור מכח דלוקין, וא"כ לפי מ"ש הרמב"ם בפי"ז מה' א"ב הל' ב' דקידש ולא בעל אינו לוקה, וא"כ שפיר משכחת לי' דנדר מכל נשים פסולות בעולם מתשמיש, דלגבי כל העולם חל כיון דל"ה רק איסור בעלמא דבעל ולא קידש אינו לוקה, ומכח הנדר איכא מלקות והוי מוסיף, ושוב שפיר חל גם על אשתו מכח כולל אף דליכא מוסיף דבאשתו הוי קידש ובעל מ"מ ע"י כולל (ועי' בשו"ת רע"א סי' קע"א בתשו' בנו שנסתפק בזה אי אמרינן תרי ותלתא מיגו בענין אחע"א, ועי' בשאג"א סי' ע"ב וע"ג דמשמע דבכה"ג אינו חל, אבל מבואר בתוס' כריתות י"ד ע"ב דאיסור אשת אח חל על איסור אחות אשה דקדים לי' משום דהוי מוסיף אשאר אחים, והקשו בתוס' הא גם אשאר אחים היתה אסורה מכח ממזרת, וכ' דכיון דמכח ממזרת הוי מוסיף שפיר חל גם איסור אשת אח מטעם מוסיף אשאר אחים ע"ש ויש לפלפל הרבה בזה וקצרתי): אמנם לפימ"ש התוס' יבמות (ל"ג ע"ב) ד"ה אמר דבקל על חמור אינו חל אף בכולל עיי"ש:
וח"כ כפי המבואר ביבמות דף (ה' ע"א) דנדר חשיב קיל כיון דישנה בשאלה, ועיין נוב"י מהד"ק או"ח סי' ל"ה ומה"ת או"ח סי' קי"ז דנדר קיל מנבילה כיון דנדר ישנה בשאלה, וא"כ שוב הדרא קושי' לדוכתא איך חל נדר על איסור פסולי כהונה מכח כולל הא נדר הוי קיל, אמנם באמת בנדר על דעיר דאין לו הפרה או אם נאמר דצריך לפרט הנדר ולא יתיר לו החכם משום דהוי מילתא דאיסורא, א"כ שוב לא מקרי קיל כיון דאינו יכול לשאול [ואף דמין נדר איתא בשאלה מ"מ בנדר עד"ר דליתא בשאלה אינו קיל וכ"מ בנובי"ק או"ח סי' ל"ה דזונה לבעלה קיל כיון דיכול לשלוח לה גט ולבטל שלא בפני השליח ע"ש ומצאתי מפורש בב"ט שעה"כ ד"ו דנדר עד"ר חל על נדר סתם דקיל הרי מבואר דנדר עד"ר מקרי חמור ע"ש] ושפיר מצי הנדר לחול ולפי"ז שפיר מתורץ קו' הח"צ דקושי' הש"ס הוא דילמא אזיל לגבי חכם וא"א א"צ לפרט הנדר ומועיל שאלה הרי הנדר חשיב קיל ושוב אינו חל אף בכולל א"כ לא מהני הנדר כלל ולא הוי סייג כלל כיון דאינו חל ודו"ק:
וכ"ז במסקנא דקתני בברייתא נודר ועובד יורד ומגרש דבשעת נדר הי' עוד אשתו אבל ברישא דמתני, דקתני הנושא נשים בעבירה פסול עד שידור הנאה י"ל דמיירי לאחר הגירושין ונודר רק מהנאת תשמיש משום סייג ואז שפיר חל על אשתו לחוד בלא כולל רק מטעם מוסיף דבעל ולא קידש אינו לוקה דהא לאחר שנתגרשה יהי' התשמיש בעל ולא קידש וע"י הנדר לוקין וא"כ הוי המלקות איסור מוסיף ובמוסיף אמרינן דחל אפי' בקל על חמור כמ"ש שם התוס' במקומו לחלק בזה בין מוסיף לכולל ע"ש וא"כ שוב נתעורר קו' הח"צ דמה פריך דילמא אזיל לגבי חכם וכו' הא מה דאפשר לתקוני מתקנינן דא"ל דכיון דאפשר בשאלה הוי קיל שוב אינו חל הנדר דהא חל מטעם מוסיף לכן מוכרח הגמ' להקשות מהא דקתני נודר ועובד יורד ומגרש, ומפורש דבשעת הנדר לא גירשה והוי קידש ובעל וע"כ דזה דחל מכח כולל שוב שפיר פריך הש"ס ומתורץ קו' התוס' לנכון ודו"ק וב"ה הוא דבר חריף: ה) ונשוב לנ"ד בכהן חלל בן גרושה, נראה לפיענ"ד לכתוב פלוני החלל בן פלוני הכהן כמו שכ' במנפ"ת הנ"ל ואין דעתי נוחה להשמיט שם אביו כאשר העלה בשו"ת שדה יצחק הנ"ל, ואם כי בשד"ח סי' ג' אות ט' אסף איש טהור הרבה שיטות דבמקום ספק ובשעה"ד יכולים להשמיט שם האב ע"ש, הנה מלבד שהנוב"י ז"ל מפקפק ע"ז דבזה"ז דאין כותבין מקום הלידה בגט אין להשמיט שם אביו בגט כנ"ל גם לדעתי לא הועיל השדה יצחק בזה שלא לכתוב שם האב לפי"מ שפסק הרמב"ם ז"ל [בפ"ו מביהמ"ק ה"י] דחלל בדיעבד עבודתו כשרה וע"ש בכ"מ שכ' דאף דמשמע מהש"ס דרק למפרע עבודתו כשרה בלא נודע שהי' חלל והרמב"ם ז"ל ס"ל דאף לאחר שנודע שהוא חלל עבודתו כשרה בדיעבד ה"ט דמשמע לי' להרמב"ם ז"ל דכיון דלא אשכחן בקרא דחלל מחלל עבודה ואדרבא אשכחן בקרא דאינו מחלל מנ"ל לחלק ולומר שאם עבד לאחר שנודע שהוא חלל דמחלל עבודה ע"כ ס"ל דגם לאחר שנודע אינו מחלל, והש"ס אורחא דמילתא נקט בלא נודע דבנודע שהוא חלל אין דרך לעבוד אבל אה"נ דאם עבד עבודתו כשרה ע"ש ובשעה"מ שהאריך בזה והנה למאן דיליף בקידושין (ס"ו ע"ב) דחלל שעבד עבודתו כשרה מדכתיב והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם בין זרע כשר בין זרע פסול א"כ חזינן דגם חלל נקרא כהן. וכ"כ למאן דיליף מדכתיב הכהן אשר יהי' בימים ההם זה שהי' כהן כשר ונתחלל א"כ הכתוב קראו כהן ולשיטות דאין חילוק בין נודע ללא נודע א"כ אפילו בנודע נקרא כהן אלא אפילו למאן דיליף מקרא דפועל ידיו תרצה, וכן הביא הרמב"ם ז"ל ועי' ג"כ במס' תרומות פ"ח מ"א בר"מ ז"ל ועי' במס' מכות [י"ב ע"א] למד"א בטלה וכ"פ הרמב"ם ז"ל דמשמע דחלל לא נקרא כהן ועי' שם ברש"י ד"ה פועל ידיו וז"ל עבודתיו כשירות, אבל לענין שאר דבריו אינו כהן עכ"ל היינו דלא נקרא כהן לשאר דברים אלא לענין עבודה אבל עכ"פ יש לו עליו תואר כהן במקצת א"כ מה אהני לן בזה אם ישמיט שם האב ולא יהי' נכתב שם כהן הלא עכ"פ יש לו תואר כהן במקצת וכהן חלל מקרי אבל עכ"פ זר לא מקרי ולהרבה שיטות דאם לא כתבו שם הכהן פסול גם בדיעבד ע"כ נראה לפיענ"ד לנכון לכתוב בהגט פלוני החלל בן פלוני הכהן, והנושא נשים בעבירה ובא לגרש צריכים לכתוב פב"פ הכהן כנ"ל, והשי"ת יצילנו משגיאות:
ה"ק דוד דוב מייזליש: