אור ברסלב

שות בנין דוד· רבי דוד דוב מייזליש

סימן יב

סימן יא

ב"ה אוהעל יצ"ו:

לכ' אהו' תלמידי ידינ"פ המופלג בתו"י החסיד ויקר ערך מו"ה חיים קרויז נ"י גבאי דפה"ק יע"א:

ע"ד שאלתך בענין שני אנשים שהי' להם יא"צ ביום אחד ובהעיר שני בתי מדרשים גדול וקטן השייכים להקהלה וא' מאותן שני האנשים מתפלל בתמידות בבהמ"ד הגדול ומשלם מס לקהל, והב' מתפלל בש"ק ויו"ט בבהמ"ד הקטן ובימי החול בבהמ"ד הגדול ואינו משלם מס להקהל, ואביו של הב' פרע מס והתפלל ג"כ בימי החול בבהמ"ד הגדול ובש"ק ויו"ט בבהמ"ד הקטן והנה בשחרית יש שם הרבה מנינים באופן שכ"א יכול להתפלל לפני העמוד ולומר קדיש אך במעריב ומנחה הדין עם מי אם יש לאותו שפורע המס ומתפלל בתמידות בבהמ"ד הגדול קדימה להשני עכ"ש:

תשובה:

א) הנה אותו שפורע המס חשוב כתושב ואותו שאינו פורע חשוב כאורח עי' בש"ך ז"ל יו"ד סי' שע"ו ס"ק י"ב ובכנסת יחזקאל מקדוש זקיני מאוה"ג ז"ל חיו"ד בסופו ובעבוה"ג סי' ס"ו דהכל תלוי בפריעת המס, וא"כ הלא מבואר שם בש"ע סעי' ה' ברמ"א דבתושב ואורח תלוי בהמנהג, וכתב בש"ך שם דיש מקומות שנהגו דהתושב דוחה את האורח ויש מקומות ששוין הן, ובכנסת יחזקאל הנ"ל אות א' פוסק דיא"צ תושב דוחה כיא"צ אורח מכל תפלה וקדישים, ובעבוה"ג הנ"ל כתב דעכ"פ במקום שיש מנהג דהתושב דוחה את האורח אין אחר המנהג כלום ע"ש א"כ במקום שהמנהג הוא שהתושב דוחה את האורח א"כ י"ל שלאותו שפורע המס יש לו דין קדימה כיון דהוא תושב ודוחה את האורח:

ב) ולכאורה הי' מקום לומר כיון שאביו של הב' פרע המס יהי' להבן זכות אביו ויהי' לו דין תושב, אך ז"א כמבואר בש"ך שם ס"ק י"ב דאם אותו שמת יש לו בנים בעיר אחרת ובאו לשם אינם נקראים תושבים בשביל אביהם שנקבר שם רק אותן הדרים תוך הקהלה ועי' בעבוה"ג שהביא דברי זקיני שמהר"ם מינץ ז"ל שהגם שיש מפטפטים ואומרים דכיון דאביו הי' שייך להקהלה גם בנין יש להם זכות כבני העיר, לא קיי"ל כן דכיון דחיוב התפלה והקדיש המה חובת החיים, לכן העיקר תלי' בהם אם המה דרים בתוך העיר ע"ש וכ"כ כאן כיון דהוא אינו פורע מס לא מהני מה שאביו פרע ואף שהקהל יש לו הכנסה מאתו ששוחט אצל השו"ב ומשלם דמי השחיטה, עכ"ז כיון דאינו פורע מס ל"ח בכלל תושב דגם בעובדא דעבוה"ג מיירי שסייעו להקהל בבנין בהכנ"ס עכ"ז כתב דאם אינם פורעים מס ל"ח בכלל תושב וכ"כ בנ"ד ל"ח בכלל תושב:

והנה במהר"ם מינץ ז"ל הביא ראי' דהתפלה והקדיש תלוי בהבן מהא דאם יש לא' שלשה בנים ולהב' בן אחד דיש להשלשה בנים חלק לכאו"א בהקדשים והתפלות ואי נימא דתלוי בהאב הי' להם להג' ליקח חלק א' ולהאחד חלק האחר וע"ז השיב העבוה"ג שבמהרי"ל ז"ל מבואר טעם אחר על הדין שיש להשלשה בנים חלק לכאו"א וממילא אינו מוכח דינו של המהר"ם מינץ וגם צירף דעת האומרים במהר"ם מינץ שתלוי בהאב ע"ש ובאמת צ"ע כי גם דעת מהרי"ק שורש ל' כן דתלוי הכל בהבן וכן פסק הש"ך בסי' שע"ו ובמהרי"ל לא מצינו ההיפך ורק שלפי דברי המהרי"ל ליכא ראי' להמהר"ם מינץ עכ"פ אינו מבואר להיפך ודעת האומרים דתלוי בהאב הביא המהר"ם מינץ בשם מפטפטים ולא נודע מי הם ע"כ צ"ע לצרף דעתם וע"כ נראה דהעיקר דתלוי בהבן:

ג) עוד נראה לי ומצאתי שצידד בזה דו"ז הגה"ק ז"ל בשו"ת עמק שאלה או"ח סי' ח' דבמקום שיש שני בתי מדרשים והאחד מתפלל בתמידית באיזה בהמ"ד, והשני מתפלל באותו הבהמ"ד רק בימי החול, ובש"ק מתפלל במקום אחר, אז י"ל דבמקום שהוא מתפלל בש"ק ויו"ט חשוב תושב כי העיקר הקביעות הוא מקום שמתפלל בש"ק ויו"ט. ובפרט שזה העיקר הכנסה להקהל מהכדו"נ שנודרים בש"ק ויו"ט, ועי"כ נחשב תושב במקום שמתפלל בש"ק ויו"ט ע"ש וע"כ כאן דגם אביו לא התפלל בבהמ"ד הזה בש"ק וגם הוא אינו מתפלל רק בימות החול חשוב כאורח לגבי השני ואם כי מבואר בש"ך ס"ק י"א דאף שדוחה החושב את האורח עכ"ז מגיע להאורח תפלה א' וקדיש א' וכן מבואר בפרמ"ג א"א סי' קל"ב ס"ק ב' ע"ש ובכנסת יחזקאל הנ"ל מבואר דדוחה אותו מכל תפלה וקדיש ע"ש אולם בנ"ד דשחרית יוכל להתפלל בלא"ה דיש מנין לכל או"א שפיר דוחה אותו מתפלת מנחה ומעריב לכ"ע ע"כ לפענ"ד דאותו האיש שפורע המס ומתפלל בתמידית בבהמ"ד הגדול הוא חשוב כתושב ודוחה את השני מתפלת מנחה ומעריב:

כ"ד מורך הדושה"ט באהבה רבה ה"ק דוד דוב בעריש מייזליש:

תוכן העניינים

שות בנין דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה