אור ברסלב

שות בנין דוד· רבי דוד דוב מייזליש

סימן ו

סימן ה

ב"ה אוהעל

יע"א:

לכבוד אהובי תלמידי רב חביבי הרב הגאון חריף עצום וכו' מו"ה זאב וואלף גינצלער נ"י דומ"ץ ור"מ דק"ק שאלגא-טאריאן יע"א:

אחדש"ת באהבה ע"ד שאלתך באיש אחד מקהילתכם שעזב את אשתו זה שנים רבות, ולא נודע מקומו ואחר הרבה יגיעות השיגו אותו במדינה רחוקה וע"י הרבה השתדלות פעלו אצלו, שישלח גט לאשתו, וכעת נמצא בהגט ריעותות:

א] כי שינוי שם אבי האשה, ששמו דוד שלמה ונכתב בהגט שלמה דוד. ב] שהיודי"ן מהאלפי"ן והשיני"ן אינם נוגעים לגוף האות. ג] שהיודי"ן אין להם עוקצין, וכעת הבעל כבר הלך לו ולא נודע מקומו, והוא מקום עיגון גדול, כי מי יודע אם ישיגו אותו, ואם יוכלו לפעול אצלו שישלח גט אחר, אי יש להתיר למסור הגט הזה להאשה, עכ"ת השאלה:

תשובה:

א) הנה בש"ע אהע"ז סי' קכ"ט קיימ"ל דבשינוי בשם האבות פסול, ומבואר בבי"ש ס"ק י"ז דאפי' להמכשירים בלא כתבו שם האב, עכ"ז שינוי פסול דיאמרו דזה לא גירש, ונודע דעת העבוה"ג סי' נ"ה להכשיר במקום עיגון, אפי' בשינוי שם האבות, אולם לא החליט דעתו, עד שיסכים אתו חמיו הצ"צ, והוא לא הסכים כמבואר בצ"צ סי' כ"ג וכן פסק זקיני בכנסת יחזקאל ובתשו' רעק"א סי' קט"ז וקי"ז ובתורת גיטין מזקיני מאוה"ג ז"ל, וכן הסכימו רוב הפוסקים ראשונים ואחרונים, ועי' בס' דברי הלל בענין הגט ונק' מעזעריטש, בשנת תרכ"ב שהי' שם שינוי בשם האבות, וכ"ק מוח"ז הד"ח ז"ל והג' מהרש"ק והחסל"א ז"ל, ועוד גאונים כולם אסרו למסור הגט אף במקום עיגון ועי' ג"כ בדברי חיים ח"ב אהע"ז סי' קל"ה שהחמיר מאוד בזה, ומתמה על הגדולים שצידדו להתיר עפי"ד העבוה"ג, דהלא כל הפוסקים זולת העיטור מהראשונים והעבוה"ג, כולם אוסרים, וכ' דאין מקום לסמוך להתיר בזה ע"ש, וכ"כ האריך שם בסי' ק"מ בהתשובה לק' מעזריטש לפסול הגט ע"ש, ואם כי בדברי חיים שם בסי' קמ"ג כתב באמצע התשובה וז"ל ואפי' בשינה שם אבי' כשר במקום עיגון, ועיין בת"ה עכ"ל הרי דדעתו להתיר במקום עיגון וכ"כ בדברי חיים עצמו בסי' קס"ה וז"ל, וגם בשם אבי האשה יש להקל בשינה שמו עכ"ל, הלא בסי' קל"ה לא הותר אפי' במקום עיגון אמנם י"ל דלא כתב להלכה להתיר רק לסניף בעלמא, ושם בהשאלה כתבו השם שרגיל בפי כל, ומש"ה הותר ורק שצירף לסניף, דבשינוי שם האבות כשר במקום עיגון, היינו דאיכא דעות שכשר ולא להלכה עיי"ש, והנה בשו"מ קמא סי' ס"ו עומד לימין העבוה"ג וכ' שכן הוא דעת איזה גדולים, לסמוך על העבוה"ג ע"ש, וכן בתשובת חוט המשולש סי' י"ט הביא בשם הגאון ר' חיים מוואלאזין, שהכשיר במקום עיגון ע"ש, עכ"ז להלכה רוב הפוסקים מחמירים, וגם השו"מ עצמו העלה בח"ג סי' כ"ה לפסול הגט בכה"ג ע"ש ועי' ג"כ מזה מה שכ' כ"ק דו"ז ז"ל בעמק שאלה סי' צ' עיי"ש:

ב) ובפרט באם הגט נמסר ע"י שליח גרע עוד יותר, מטעם המבואר בצ"צ ועי' פ"ת שהאריך בזה, ועי' תשו' רעק"א סי' קט"ז וקי"ז מה שפלפל בזה עם הגאון בית מאיר, ודעת הגרעק"א דמש"ה גרע ע"י שליח דיש לומר שלא נשלח הגט הזה מבעלה אלא מאחר ששמו כשמו וחיישינן לכך, כיון דאיכא ריעותא בהגט ואין השליח נאמן על זה ע"ש ואף כי הבית מאיר מדחה סברתו, המעיין בתשו' נוב"י מה"ת סי' ק"ז יראה שגם הוא חושש כזה בגט ע"י שליח בשינוי השם ממש, כסברת הרעק"א ע"ש וגם הגאון ר"ח הכהן בחאהע"ז סי' נ"ז שכתב לצדד להתיר עפי"ד העבוה"ג מודה דע"י שליח גרע, דליכא למימר עדי מסירה כרתי, דאם רואים שנמסר הגט מידו של הבעל להאשה הזאת שייך עכ"פ לומר עדי מסירה כרתי, משא"כ ע"י שליח י"ל דילמא לא שלח הבעל הגט, ומש"ה גם לדעתו פסול כמבואר שם עייש"ה, ואם כי מבואר בתשו' ראנ"ח המובא בג"פ סי' קכ"ט ס"ק נ"ג ומ"ט דיותר יש מקום להקל בשינוי שם האשה מבשינוי שם הבעל, והג"פ מסביר טעמו, דבנערותה אין דרכה לחתום שטרות ואחר הנשואין נקראת על שם בעלה ולא על שם אבי' ומש"ה קיל, אולם להלכה קיימ"ל דאפי' בשם אבי האשה פסול, וגם העובדא בתשו' עבוה"ג הי' בשם אבי האשה, ועכ"ז חלקו הפוסקים עליו, ובכנסת יחזקאל הי' ג"כ השינוי בשם אבי האשה, וכ"כ בתשו' דברי חיים הנ"ל מיירי ג"כ בשם אבי האשה, ע"כ אין מקום לסמוך להתיר בזה אפי' במקום עיגון:

ג) אמנם כל זה בשינוי שם גמור, משא"כ בנ"ד יש עוד לעיין טובא, אי פסול גם בכה"ג ואם כי מבואר בג"פ סי' קכ"ט ס"ק ס"ג, דמי שנקרא ראובן שמעון, וכתבו בהגט להיפך, שמעון ראובן, דהגט פסול, וכן פוסק בדברי חיים שער התשו' בהג"ה על חידושי אנשי שם סי' ל"א ע"ש, והחאנ"ש הביא שם בשם המאיר נתיבים ובית מאיר שפסלו ג"כ בכה"ג בחיכף השמות, אולם מצינו ג"כ פוסקים המתירים בזה, בחדושי אנשי שם סי' קס"א שלהלכה התיר בנידן כזה, וכן הסכים אתו הגאון הישיע"ק והגאון מסטא- ניסלב וכן מבואר בישיע"ק בא' ששמו יודא מנשה וטעו וכתבו משה יודא והכשיר בדיעבד, וכן מבואר בדבר משה תנינא סי' ו' והעלה להתיר בכה"ג ע"ש, ועי' מהרש"ם ח"ב סי' קע"ג דבשינוי קצת בשם האב יש להקל במקום עיגון ע"ש:

ד) והנה בחדושי אנשי שם העלה שם להתיר מטעם דבשינוי שם האב אין כאן פסול מה"ת, ורק חשש לעז, דיאמרו דזה לא גירש, וזה כא הוי רק מדרבנן.

ובדרבנן יש לסמוך להקל דחילף:

שמות לא חשוב שינוי, ואם החשש הי' מה"ת לא הי' מיקל עייש"ה, ובאמת מבואר בתשו' רעק"א סי' הנ"ל דדעתו דהוא מה"ת, וכן דעת הדברי אמת קונטרס גיטין סי' ח' ועי' דברי חיים סי' קל"ה שדעתו ג"כ דהוה מה"ת, ואם כי בחסל"א תנינא סי' נ"ה כ"ו כתב דעכ"פ בשינוי בשם אבי האשה, הוא מדרבנן ע"ש, הלא בדברי חיים הנ"ל מוכח שדעתו דגם באבי האשה הוא מה"ת, אולם עכ"ז יש לצרף לסניף גם השיטות דהוא מדרבנן, דאיכא הרבה שיטות דס"ל דהוא מדרבנן עי' ג"פ סי' קכ"ט ס"ק נ"א מה שתמה על הדברי אמת ועי' בשם ארי' סי' מ"ו ובשד"ח סי' ג' אות ב' עש"ה, ואפי' להשיטות דהוא מה"ת י"ל באם העדים לא ידעו ששמו הוא דוד שלמה, אז ל"ה רק פסול דרבנן, דבכה"ג דהעדים לא ידעו, ל"ש לומר העדים אכולא מלתא מסהדי וממילא ל"ה רק מדרבנן כמבואר בנפש חי' סי' ל"א ע"ש:

ה) ולכאורה לפי המבואר בתשו' ג"מ סי' ו' המובא בפ"ת סי' קכ"ט ס"ק כ"ו וז"ל דכשניתן לו ב' שמות מעריסה, וגם נקרא בפ"כ בשניהם יחד נעשה משניהם מלה מורכבת שם ארוך, ואין לעשות פירוד ביניהם, כמו דמצינו, דאין לכותבן בשני שיטין וכו', ודומה אם הי' כותב שם ראובן, דמתקרי בן, דפסול בלי ספק עכ"ל, ולפי"ז דנעשה משניהם שם אחד ממילא הי' צ"ל, שאם היפך השמות יהי' פסול, דהוה כמו באם כתב ראובן בן ראו, אך באמת בכה"ג לא הוי כשם אחד ממש, ועי' בעטרת חכמים ממוחז"ל חיו"ד סי' כ"א, שהשואל רצה לומר כן, והוא דחה דבר') וכתב שאין השני שמות מורכבים להיות שם אחד, וכל אחד הוא שם בפני עצמו ע"ש ודלא כשו"ת הנ"ל ועי' ג"כ בטו"ג אות ב' דבדיעבד אם כתבן בב' שיטין הב' שמות כשר, וכן משמע בח"ס סי' י"ח ע"ש, וממילא באם חילף השמות אין זה שי גמור כמו בשם אחד שהיפך אותו, וכעת ראיתי באבני נזר אהע"ז סי' קע"ה שכתב. דבר זה לענין חיכף השמות, בא' ששמו מנחם גדלי' ושינוי אותו לגדכי' מנחם, וכ' כיון דאם כתבן בשני שיטין כשר, א"כ כא הוי כשם אחד, והוי רק שינוי סדר השמות וכשר, ואף שכ' שם דכן נ"ל להלכה ולא למעשה ע"ש דמיירי בשינוי בשם המגרש, משא"כ בנ"ד לענין שינוי בשם אבי האשה דעכ"פ קיל ביותר י"ל להקל ג"כ למעשה לדברי האבני כזר ז"ל:

ו) ויש עוד מקום לצדד לפי דברי הטו"ז סי' קכ"ה ס"ק י"ז דבזה"ז שקורעין הגט להקל במקום עיגון, דליכא חשש לעז, ועי' בקובץ על הרמב"ם ז"ל פ"ב מגירושין, שכ"כ בשם הגאון הר"מ בנעט ז"ל, וכן מבואר בחדושי אנשי שם סי' צ"ד ע"ש, וא"כ בנ"ד לפי השיטות דהיא רק מדרבנן, מחמת חשש לעז דיאמרו דזה לא גירש, א"כ הי' מקום להקל בזה"ז ועי' ג"כ במהרש"ם ח"ג סי' רמ"ו שהביא דברי הגאון מקאוונא, שעשה ג"כ סניף לצרף דברי הפוסקים הנ"ל דבזה"ז יש להקל מחשש לעז, אכן כבר מבואר בשער התשובות לכ"ק מוח"ז מרן ז"ל, שהביא דברי החדושי אנשי שם וכ' וז"ל ישתקע הדבר ולא יאמר אפי' לסניף בעלמא, דאין החשש לימים רחוקים רק תיכף כשיראו איזה שינוי בשם הבעל יאמרו הרואים והשומעים קריאת הגט, דאין זה המגרש וכו' עכ"ל ע"כ אין לצרף שי' הנ"ל להלכה ועכ"פ בצירוף כל הנ"ל הי' קום לצדד קצת לה תירא ולמעשה עדיין צ"ע:

ולפי הנ"ל דבזה"ז שקורעין את הגט, ליכא חשש לעז, יש מקום ליישב דברי הלמדן שהפנ"י באהע"ז סי' י' תמה עליו וז"ל ובזה נסתלק מה ששמעתי מפי למדן אחד שיש תקנה בנ"ד שתלך האשה למקום אחר. ושם תקבל הגט ולא יהי' מקום נתינה, זו שבוש וכו' כי מה זה שתקבל במקום אחר, אין הנתינה גורמת, אלא הלעז של מקום דירתה מה שהוחזק שמו כאן וכשתבא לינשא במקום דירתה איכא לעז עכ"ל ע"ש ולפי הנ"ל א"ש דברי הלמדן דהא בזה"ז שקורעין את הגט אין חשש לעז על ימים רחוקים רק חשש לעז תיכף בשעת נתינה, כדברי מנוחז"ל א"כ שפיר אמר הלמדן, שתקבל הגט במק"א שאין נודע מהשינוי דשוב לא יהי' לעז בעת הנתינה, וכשתחזור למקום דירתה כבר נקרע הגט וליכא לעז, והבן:

והנה דודי הגאון האמתי מופה"ד אבד"ק לאסק שליט"א כתב לי בנ"ד לקרב את הרחוקים, דשיטת הג"פ דהגט פסול, ושיטת ההישיע"ק להכשיר הגט, עפי"ד היש"ש גיטין כ"ד דבימים הקדמונים לא נהגו כלל לקרוא את הילד בשני שמות, ועי' בבית אפרים סי' פ"ה דגם בזמן הנחלת שבעה הי' כן ע"ש א"כ י"ל דגם בימי הג"פ שהי' קרוב לאותו זמן לא נהגו ליתן להילד שני שמות רק לאיזה סיבה כשנחלה הי' מוסיפין שם על שמו, ולכן מי שהי' לו מלידה ב' שמות הי' דנין אותם כשם אחד, כגון שם טוב דשם נקרא על שמו של שם בן נח, וטוב נקרא ע"ש אם יגאלך טוב, דהוי שני שמות, מ"מ אם אחד נקרא כן הוי כמו שהרכיבו לשם אחד ומשו"ה אם הפכו את שמו לכתוב בגט טוב שם הגט פסול, דבשם אחד אם מהפכו אינו שמו כלל, אבל בזמן הישיע"ק וכ"כ עתה בזמנינו דרבים נהגו לקרות בשני שמות ביחד, ולפעמים קוראין בשניהם ביחד ולפעמים קוראים באחד מהם, וגם נזדמן שמהפכים השמות ולכן אין קפידא אם הקדים שם המאוחר ועכ"פ בשם אבי האשה דקיל מסתברא להקל ומעשה רב שהעיד החאנ"ש שהישיע"ק והגאון מסטאניסלוב ז"ל הקילו ע"כ הסומך עליהם לא הפסיד עכ"ד הנחמדים:

ז) ואודת שהיודי"ן מהאלפי"ן והשוני"ן אינם נוגעים להאות עי' רמ"א סי' קכ"ה סעי' ט"ז ובש"ע סי' קכ"ו סעי' מ"ז, ודעת הבי"ש שם סוס"י קכ"ו ס"ק א' דגם במקום עיגון אינו כשר רק בדיעבד וכן מבואר בתשובת גבעת שאול סי' ל"ב, וכן מבואר בספר ברכת המים סי' פ"ד אולם מצינו חולקים על הבי"ש ע"י ס"ג וג"פ, ובגט מקושר ובפרי תבואה, המובא בפ"ת סי' קכ"ה ס"ק כ"ח, דבמקום עיגון יש להכשיר אפי' לכתחילה למסור הגט, ובגט פשוט סי' קכ"ו מבואר דמקודם יתניהו בלא תיקון, ואח"כ יחזור השליח ויקח הגט וימסור עוד הפעם להאשה ע"י תיקון, ועי' מה שכ' כ"ק דו"ז ז"ל בעמק שאלה סי' צ"ב שמחמיר בזה וכ' דאם אינו ניכר הפירוד, וגם לא נעשה מתחלת הכתיבה, אז יש מקום להקל במקום עיגון גדול אם יסכימו אתו עוד בעלי הוראה עיי"ש א"כ בנ"ד דנעשה מתחלת הכתובה אין להקל לפי דעת העמק שאלה ועי' בשו"ת פנ"י ח"א סי' ב' שכ' שם בהאלפי"ן והעייני"ן שאין היודי"ן שלהם נוגעים בהאות, דיש להתיר במקום עיגון באם תינוק דל"ח ול"ט קורא אותו יפה ע"ש:

ח) ואודת שהיודי"ן אין להם עוקצין. ידוע דברי הנובי"ת סי' קי"ג שבמקום דחק ועיגון גדול. יש למסור הגט ב' פעמים פ"א בלא תיקון ובפעם שנית ע"י תיקון ואם ידוע בטח דלא יתקלקל האות ע"י התיקון. כתב דיתקנו אותו קודם שימסרו להאשה עייש"ה ועיי' בשם ארי' סי' נ"א שפסק ג"כ:

כן ועי' שו"מ מהדו"ת ח"ג סי' ע"ו בגט ע"י שליח והי' חסר העוקצין וכתב דדוקא הסופר בציווי הבעל יכול לתקן ולא אחר ע"ש ובאמת כפי דברי הנוב"י במקום עיגון יכולים לסמוך שאחר יתקן וכנ"ל, וגם שם הי' העובדא בגט ע"י שליח:

ט) ומה שיש עוד לעיין בזה הוא, כפי מה שחידש השו"מ ח"ג סי' ט"ו דכמו דאמרינן ביו"ד בהרבה מקומות, דתרי קולי לא מקילינן בהפס"מ, כ"כ במקום דמתירין משום עיגון הוא דוקא בחד ריעותא משא"כ ביש הרבה ריעותות וכל אחד מהריעותות אין להתיר רק במקום עיגון, אז בצירוף שני ריעותות אין מתירין אפי' במקום עיגון, וכתב דהמיקל בזה ומגבב קיכית הוא ככסיל בחושך הולך, וסיים דהלב מהסס מאוד להתיר בזה עיי"ש ומובא דבריו ג"כ בשד"ח סי' כ"ט אות י' א"כ לפי"ז בנ"ד דיש הרבה ריעותות דבכל אחד מהריעותות עכ"פ אין להתיר רק במקום עיגון, צ"ע אם להתיר בכה"ג, אמנם המעיין בשו"ת נובי"ת סי' קי"ג יראה שגם שם הי' הרבה ריעותות שלא התיר בכל א' רק מטעם דהי' מקום עיגון עכ"ז סיים להתיר וכ"כ יש לדייק מתשו' עמק שאלה סי' צ"ב ע"ש, ועי' ג"כ בשו"ת פנ"י סי' ב' שהי' שם ג"כ שני ריעותות שבכל אחד לא התיר רק במקום עיגון, ועכ"ז התיר במקום עיגון בצירף שני הריעותו עיין שם:

י) והנה עוד הי' מקום לומר בכה"ג דהוא מקום עיגון, דהסופר מהעיר שכתבו הגט יכתוב כעת גט אחר ויחתמו העדים ויקבלנו השליח לגרש בו ואם כי מבואר ברמ"א (סי' קכ"ה) דאם נמצא הגט פסול. אין הסופר יכול לכתוב גט אחר, עי' מה שהאריך בזה בשו"ת פנ"י סי' ב' ותשו' ב"א סי' צ"ט וכתר כהונה סי' ס"א ובתשו' בנין ציון סי' קמ"ב ובמהרש"ם ח"ב סי' ר"א במפתחות ע"ש ובדברי חיים בסי' ק"מ בהגט בק' מעזריטש לא התיר לכתוב גט אחר וליתנו להשליח עש"ה:

ומעתה הדבר צ"ע למעשה, וכבר מבואר בתשו' מהרי"ם בריסק שבכה"ג עכ"פ צריכים להמתין חצי שנה, ולעשות כל השתדלות לחפש אחר הבעל אולי ימצאו אותו, ואם לא ישיגו אותו, ויהי' מקום עיגון גדול. אז יש מקום לצדד הרבה להתירא אולם מיראי הוראה אנכי, ומחומר האיסר יצרף עמנו עוד גדול מפורסים ואם יסכים להתיר יוכל לצרף גם דברי הנ"ל להתירא. וד' יצילנו משגיאות:

כ"ד מורך אוה"נ בלונ"ח ה"ק דוד דוב בעריש מייזליש:

תוכן העניינים

שות בנין דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה