שות בן ימין· רבי רחמים חיים יהודה ישראל
סימן נג
וזאת תשובתי אליו:
שפעת שלומים. ישפיע ממרומים. הצור תמים.
לכבוד הרב השלם קופה של בשמים.
כמוהר"ר אברהם ברכה נר"ו. אלהי אברהם יהיה בעזרו כיר"א:
יפעת אורות גלילי ידיו ק' האירו אל עבר פני ואהי כג'וה כל היום ואומר האח אברהם בראש הביא לנו ד' הרשו"ג ז"ל בסי' ל"ו סק"ה ובסי' ט"ל ס"ק ע"ז ובהם בנה יסוד למנהג מח"ק יע"א שמכשירין את הנגלד שתחת הסיר' לדו"ר עם מכה בלתי נפיחה מכח המכה דכיון דנגלד עם בשר בלוי עשה אותם הרשו"ג ענין זה (צ"ל ענין אחד) וכבר כ' דבשר בלוי קרי ליה הר' ימין משה סיר' וה"ה לנגלד דהו"ל סיר' וכיון דדין סיר' יש לו א"כ המכה מציל אותו את"ד מעכ"ת נר"ו. ואנכי הפעוט כמעט שעברתי בד' הרשו"ג דסי' ט"ל הנ"ל תמהתי על המראה במ"ש על הימין משה ז"ל שהחלב בלוי קרי ליה סיר' וקאמר טרפה לפי מנהגו שאינו נוהג בנפי' בשום סיר' כו' דאיך כ' על הימין משה שאינו נוהג בנפי' מאחר שקודם זה סמוך ממש הביא תחילת לשונו וז"ל כפל מתחי' ברייתה ומשם סיר' יוצאת לזולתה כשרה ע"י נפי' במים שאינו רק מחמת. הסיר' ע"כ. הרי דנוהג כפי' בסיר'. וגם על מה שהביא עו' מהימין משה. וז"ל ח"ב בריאה טרפה דמוכחא מלתא. שהיתה סיר' סרוכה כזה החלב למקום אחר וטרפה ע"כ אשתומם כשעא חדא דאיך יתכן דהימין משה יאסור מדנפשיה דבר המותר שהרי מאריה דהאי דינא הוא הרוקח ז"ל הביאו הב"י והמפה ז"ל דאם הריאה תחתיו שלם ויפה כשר אלא דהר' המפה ז"ל כ' דצריך לבדוק הריאה בנפי'. ומה כחו יפה לאסור איס"ר ולו' דטרפה ועו' איך מוכחא מילתא שהיתה סיר' סרוכה בזה הח"ב למקום אחר והלא עינינו הרואות מעשים בכ"י מוכיחות להפך דלא היה שום סיר' מעולם בהחלב בלוי. וזה פשוט וידוע אפי' לריק שבקצבים וע"כ אלין דהוו הוכרחתי לראות הדברים בשורשן ואפנה על ימין משה וימצא כתוב וז"ל חלב דלוי בריאה טרפה כו' (ולא בלוי בב'ית) (ואינם ד' הימין משה כ"א ד' הרמ"ו ז") וכונתו ז"ל שכיון שהוא דלוי כתמונת סיר' ואינו שטוח ע"ג הריאה ככל חלב בלוי מוכחא מילתא שהיתה סיר' סרוכה בזה החלב למקום אחר ונתוסף צערי על הרשו"ג ז"ל דאיך נתחלף לו דל'ת בב"ית ולא נרגש ככל מ"ש בעכותון. ושוב האיר ה' את עיני וראיתי להגאון כמהרד"ח ז"ל בתו"ז ד"ק סעי' ך' שקדמני בקיצור שהביא די הימין משה וכ' וז"ל. ועיין להרשו"ג שהבין בדבריו דהוא חלב בלוי ואינו כן. אלא חלב דלוי ע"כ:
ובכן תמהני על מעכ"ת נר"ו איך לא ראה ד' הר' תו"ז ז"ל ובנה יסוד למנהג מח"ק על מקום רעוע ולא עו' אלא דהוסיף לבנות עליו בנין חדש וכה אמר מר דנפ"מ נאה היכא דנמצא נגלד עם סיר' ובדקו אותו ועשה בצבוץ ושוב ראה שהיה מכה בדופן במקום ההוא דמכשירין אותו וכמ"ש הרשו"ג בסי' ט"ל מחו' מ"ג אומה הסרוכה לדופן כו' ולפי האמור דנפל היסוד ממילא נפל הכל. ומעתה למנהג מח"ק צריך לו' כמ"ש מני"ר עוד דכיון דאין מציאות לעשות נפי' בנגלד אם לא אחרי שמנקים את הסיר' מע"ג הנגלד הדק היטב ואז עושים נפי' בנגלד מה כחנו יפה להטריף ולו' דגם קרום התחתון ניקב הלא איכא למיתלי דמה שבצבץ הוא מחמת חריפא דסכינא בשעה שמנקין את הסיר' כו'. אלא דמני"ר נר"ו אחר שהביא ד' הגאון כמוהרד"ח ז"ל בסי' פ"א אות ל' כ' וז"ל. הרי דכל עיקר סמיכתו של כמוהרד"ח להתיר הכא גבי נגלד היינו משו' דתלינן בסכין כו' דהגם דעשה בצבוץ באותו מקום דתלינן בחריפא דסכינא וכמ"ש הרשו"ג וקאמר דכן הוא מנהג איזמיר כו' כו' ומעתה איכא למימר דמאי דנקט מוהרד"ח ז"ל טעם ההיתר משו' דהבהמה בארץ סגורה לא בא לאפוקי היכא דהבהמה תלויה והסיר' קצת ארוכה אלא שדבר לפי מנהגם כו' והה"ן היכא דהבהמה תלויה והסיר' קצת ארוכה דיש להכשיר מכח ה"ט דתלינן בסכין כשמנקים את הסיר' דזו היא עילה המתרת כיון שנהגו כמ"ש הרשו"ג לתלות בסכין עכ"ל אדוני ש"י. ואחרי המחילה הראויה אליו זה לא יתכן להעמיס כלל בדעת הר' תו"ז ז"ל מאחר דבאיזמיר אינם נוהגים נפי' כ"א הגבהה לבד כידוע. ואינם מנקים את הסיר' מהריאה לא בסכין ולא ביד כדי שיהיו תולין בסכין אלא דבהסתפק להם אם נעשית ההגבהה בפנים כראוי אם לאו בודקין אחר ראש אותה הסיר' ואם ימצא ראשה בריאה קולפין אותה בנחת כמ"ש בסי' ן' סעי' ה'. וזה שכ' מני"ר לא שייך אלא במח"ק דמנקים את הסיר' מן הריאה בסכין וכמ"ש הרשו"ג ז"ל ומ"ש בתורת זבח דתלינן בסכין היינו בשעת הפרקת הסיר' מן הדופן דוקא כמ"ש להדייא בדל"ז אות י"א דאלו מן הריאה אין שם אלא הגבהה ובכי האי גוונא דאין שייך בה הגבהה נוכל לו' דאלו היתה שם הבהמה תלויה והסיר' ארוכה קצת ונגלד תחתיה ואנו רואין שלא נגע ולא פגע בסכין ע"ג הנגלד היו מצריכין לבדוק הנגלד כדינו אחר קליפת הסיר' שעליו בלי סכין כיון שאין במה לתלות וממוצא דבר נלמוד גם לעירנו זאת יע"א דאין אנו מנקין הסירכות בסכין כ"א אנו קולפין אותה ביד דודאי דצריך לבדוק הנגלד כדינו דהרי אין במה לתלות ובכן לדברו הוחלתי להודיעני אם צדקתי בדברי כי לבי דוני על הקולא זאת שאנו עושים פה מבלי סעד וסמך ואני תפלה ה' יצילנו משגיות בשחטות וטרפיות ולא נכשיל את הבריות נסו"א נאם נא"ה המעתיר בעד שו"ט לאל העבד ישראל. הצעיר ראובן אליהו
ישראל ס"ט