אור ברסלב
שות בן ימין סימן נב

שות בן ימין· רבי רחמים חיים יהודה ישראל

סימן נב

סימן נא

שייך ליו"ד גם מעו'בי שאלוניקי יע"א השיב לי על הנדון הנז"ל מע' הרב הנכבד רב טבחיא כמוהר"ר אברהם ברכה נר"ו וז"ל:

רוב ברכות ושובע שמחות יחולו על מעלת החה"ש כולל אור ישראל מגזע היחס והמעלה זרע ישראל כה"ר ראובן אליהו ישראל יהי אלהיו עמו אלהי ישראל: קדמאה של'ים אנן דסגינן בשלי'מותך ש"ח וש"ן יהא רעוא דהעמוד חי ובריא אולם כל הימים בהני תלת מילי דאמור רבנן כיר"א. עי"טי המדבר קבלתי מכתבך הנעים והנהני ע"ד השאלה אשר שאלת על מה שאתם נוהגים בעירכם דכשהאומה סרוכה לדו"ר ומכה בדופן ובמקום אותה סיר' יש נגלד תחתיה דאתם נוהגים להכשיר בלתי שום בדיקה בנגלד כהוראת הגאון מוהרד"ח ז"ל בס' תו"ז דל"ז אות ג' סי' א' וע"ז שאלת דלפי טעמו של הר' ז"ל משום דא"א לכוין בהיות הבהמה בארץ סגורה א"כ בעירכם שהבהמה תלויה בעת הבדיקה וכשהסיר' ארוכה קצת אינה מהודקת הריאה עם הדופן יכולים להפריד הסיר' מהדופן בלי נגיעה בריאה ואפשר לכוין בשופי שלא יתנקב הריאה נראה ודאי דצריך לבדוק הנגלד כדינו אלא דגם בזה המנהג בעירכם להכשירה בלי בדיקה בנגלד ולא ידעת על מה סמכו להקל בזה ואם יש באיזה פוסק סמך וסעד למנהג זה או אפשר דהוא מנהג בטעות ועו' שחלת לידע איך נוהגים בעירנו בענין זה ע"כ לשון מכתבך:

והנה דין זה דנגלד קרום העליון כ' הרשו"ג בסי' ל"ו סק"ה דטרפות זה היינו שנעשה הקרום העליון כחלב בלוי שהוא קרום עב ע"ג הריאה בלי שום ריעותא בריאה אלא שהקרום נקלף בצפורן כדלקמן סו"ס ט"ל בהגה ולכן צריך לקלוף כל אותו קרום שנקלף ולבדוק אותו בנפ' במים שמא ע"י שלקה הקרום העליון לקה ג"כ קרום התחתון וכשינקבו ב' טרפה ע"כ. ועיין עו' להרשו"ג בסי' ט"ל ס"ק ע"ז דכתב גבי בשר בלוי דמנהג שאלוניקי לבדוק אותו במים כשאר סירכא ולמדו כן מדין נקלף קרום הריאה הנ"ל בסי' ל"ו ס"ב דבדקינן שם במים כמ"ש שם ומשו"ה לא הביאו רבינו בס' הקצר דין זה כיון דכבר כתב דין נקלף קרום העליון דדין זה מדין נקלף נגע בו הרוקח וכיון שכן אם נמצא תחת הבשר בלוי כפל והבשר בלוי הזה מכסה הכפל דיינינן ליה ככפל עם סיר' דאמרינן דכפל בא מן הסיר' ומכשירין אותו בנפיחה גם הכפל ושכן כתב הר' ימין משה דהחלב בלוי הוה ליה סיר' יעו"ש והנה מנהג עירנו יע"א הוי דכשיש סיר' בדו"ר עם מכה ויש נגלד תחת הסיר דאין עושים נפיחה לנגלד אלא מכשירין אותו בלתי נפיחה מכח המכה וכמו שמועיל המכה להציל את הסיר' כן מועיל להציל את הנגלד. והגם דהרשו"ג לא בא על הב"אר להודיע מנהג זה וכדרכו הטוב בכל מקום מ"מ מדבריו אלה יוצא יסוד למנהג זה דכיון דנגלד עם בשר בלוי עשה אותם ענין זה וכבר כ' דבשר בלוי קרי ליה הר' ימין משה סיר' וה"ה לנגלד דהו"ל סיר' וכיון דדין סיר' יש לו א"כ המכה מציל אותו. ועיין להר' תורת הזבח דל"ז אות י"ב ונפ"מ מזה היכא דנמצא נגלד עם סיר' ובדקו אותו ועשה בצבוץ ושוב ראה שהיה מכה בדופן במקום ההוא דמכשירין אותו וכמ"ש הרשו"ג בסי' ט"ל מחו' מ"ג וז"ל אומה הסרוכה לדופן ובדקו הסיר' ועשה בצבוץ ואח"כ ראו בדופן ומצאו שם מכה בדופן במקום הסיר' דמכשירין אותו והביא ראיה מדברי הרמב"ם פ"ז מה"ש שתולה לומר שבשעה שנפרקה מהדופן נקרעת ול"מ אם היתה הריאה דבוקה הרבה במכה שיש לתלות בכך אלא אפי' היתה סרוכה בסיר' ארוכה וחתכו הסיר' מן הדופן ונשארה תלויה בריאה וחתכוה הסיר' מן הריאה בסכינא חריפא כמנהג אפי"ה נוהגים להכשירה דתלינן שבסכין ניקבה שהיו מנקים הסיר' עכ"ד מנהגי מהר"ש יצחקי ז"ל והכי נהגינן מעשי' בכ"י ע"כ וכ"כ בזו"ת שם מחו' ח"ן ועיין למוהר"ש חסון ז"ל הו"ד בס' מקור ברוך סי' ח"ל דכ"ב משם מהרי"ף וכ"כ הר' אשדות הפסגה חיו"ד סי' ב'. והגם דמהר"ח חוצירי שם בסי' ג' פקפק בזה כמו שיעו"ש מ"מ עיין למהריב"ל ח"ג סי' פ"ז דכ"כ ועי"ש ועיין להר' תורת הזבח סי' פ"א או"ת ל':

ומעתה אבא נא לעיק' שאלתך דמה שדקדק מדברי מהרד"ח דלפי הטעם שנתן משום דא"א לכוין בהיות הבהמה סגורה. דבעירכם שהבהמה תלויה בעת הבדיקה וכשהסיר' ר' קצת ארוכה דצריך בדיקה הנגלד שפיר דקדקת ושכן מתבאר מדברי מהר"ש יצחקי הנ"ל. דכתב ול"מ אם הייתה הריאה דבוקה הרבה שיש לתלות במכה אלא אפילו הייתה סרוכה בסיר' ארוכה וחתכו הסי' מן הדופן ונשארה תלויה בריאה וכהכוה הסיר' מן הריאה בסכינא חריפא דתלינן בסכין. הרי דכשהסיר' ארוכה אז אין לתלות בדופן אלא דתלינן דבשעה שהיו מנקים את הסיר' מן הריאה. ומשו"ה הוצרך להתיר מטעם זה כיון דליכא למיתלי בדופן. ומהרד"ח ז"ל כיון דכבר כתב דא"א לכוין בזה משו"ה לא חי' בזה בין היכא דהסיר' היא ארוכה או דבוקה בדופן דבכל גוונא א"א לכוין כיון דהבהמה היא סגורה בארץ. ונוכל לו' דמהר"ש יצחקי דחי' בהכי דמיירי דהבהמה תלויה ברגליה דאז יש לחלק בהכי או היכא דיש בקיאים אפשר לכוין. אלא דמעיקר סמיכתו דמהרד"ח ז"ל לדין זה דאות י"א יוצא ממנו היתר גם היכא דהסיר' היא ארוכה והבהמה תלויה. והוא דשם סיים בה דאין צריך בדיקה וכמו שכן מתבאר ממ"ש לקמן באות נו"ן בנקב בריאה וסיר' עם מכה דמנהגינו להכשיר ומשם בארה יעו"ש. ומ"ש באות נו"ן ט"ס הוא וצ"ל באות ס' והוא בסי' פ"א אות ל' דשם כ' וז"ל. אומה הסרוכה לדו"ר ומכה בדופן ואיתרמי משו' ס' אחר שנפחו את הריאה ובצבץ שם דמד' הרמז"ל מתבאר דכשרה והפר"ח ז"ל בסי' ט"ל הביא ס' הראב"ד ז"ל דחולק על הרמב"ם ואוסר ושכן הסכימו הרב"י בבד"ה והכנה"ג והש"ח והערך השולחן. ברם הרשו"ג מחו' מ"ג כ' משם מהר"ש יצחקי ז"ל דכשרה דתלינן בסכין כדעת הרמז"ל ושכן מנהג שאלוניקי וכן הוא מנהגינו להכשיר ותלינן בסכין. ועיין למוהריב"ל ח"ג סי' פ"ז דחילק בין סכין לסכין ומזה יש סמך למנהגינו להיתר יעו"ש. הרי דכל עיקר סמיכתו להתיר הכא גבי נגלד היינו משו' דתלינן בסכין וכמו שכ' שם להתיר גבי מכה עם סיר' לחוד בלתי נגלד דהגם דעשה בצבוץ באותו מקום דתלינן בחריפא דסכינא וכמ"ש הרשו"ג וקאמר דכן הוא מנהג איזמיר. ומדבריו אלה יש להתיר ג"כ מה"ט כשהסיר' ארוכה וגם דהבהמה תלוייה ויש נגלד תחתיו והוא כשיש סיר' עם מכה בלתי נגלד תלינן בסכין והה"ן כשיש נגלד תחתיו נמי דכל כמיניה דכל כה"ג צריך בדיקה בנגלד מ"מ אין מציאות לעשות נפיחה בנגלד אם לא אחרי ש שקים את הסיר' מע"ג הנגלד הדק היטב שלא ישאר שום סי' שם ואז עושים נפיחה בנגלד ואם אירע שעשה בצבוץ שם מה כחנו יפה להטריף ולומר דגם קרום התחתון ניקב הלא איכא למיתלי ולומר דמה שבצבץ הוא מחמת חריפא דסכינא דבשלמא אם היה נגלד לחוד ועשה בצבוץ כיון דליכא למיתלי בשום דבר ניכר הדבר במה שעשה בצבוץ שניקב גם קרום התחתון. לא כן היכא דעכיפ איכא למיתלי כגון דא יש להכשיר מטעם דכמו דמהני הך תלייה לגבי סיר' זו יהא מהני, גם לנגלד. דאין לומר דכ"ז דמהני הוא בסיר' עם מכה בלתי נגלד דאזי תלינן בסכין. דעכ"פ יש מכה בדופן להגן על הסיר' לא כן כשיש ג"כ נגלד תחתיו דאז צריך לבדוק את הנגלד כדינו דמה יושיענו תליית הסכין הלא הנגלד עכ"פ לא נבדק כדינו והמכה אינו מגן על הנגלד לדידהו זה אינו. דהלא במאי דהתיר מוהרד"ח שם באות י"א מטעם דכיון דמפרקין הסיר' מן הדופן בסכין דלא חליש פומיה וע"י הטורח בהיות הבהמה סגורה דא"א לכוין מס' לתלות בסכין ואין צורך לבדיקה. יש להקשות כן אמאי התיר מה"ט. הלא כיון דצריך הנגלד בדיקה מה יושיענו לתלות דמחמת הסכין ודאי ניקבה הריאה עכ"פ לא נבדק הנגלד כדינו ומה אית לך למימר דכל היכא דאיכא למיתלי תלינן. הה"ן הכא איכא למימר הכי מכל היכא דאיכא למיתלי תלינן כיון דחזינן לדידהו דהשוו תלית הריאה עם תלית הדופן דבכולם תלינן בסכין. ומעתה איכא למימר דמאי דנקט מהרד"ח ז"ל טעם ההיתר משום דהבהמה בארץ סגורה וא"א לכוין. לא בא לאפוקי היכא דהבהמה תלויה והסיר' קצת ארוכה. אלא שדיבר לפי מנהגם דהבדיקה הוי בהיות הבהמה בארץ סגורה. והה"ן היכא דהבהמה תלויה והסיר' קצת ארוכה דיש להכשיר מכח ה"ט דתלינן בסכין כשמנקים את הסיר' דזו היא עילה המתרת כיון שנהגו כמ"ש הרשו"ג לתלות בסכין. ועיין להר' טוב לישראל ד"ה ע"ג שהביא דברי הר' תורת הזבח בזה הלשון. ואם נגלד בריאה ומשם סיר' לדו"ר ומכה בדופן כיון דהדין דמפרקין הסירכא מן הדופן בסכין דלא חליש פומיה א"כ איכא לתלות דמחמת הסכין ודאי ניקבה ואין צריך לבדיקה יעו"ש. הרי דתפס דעיקר טעמו היתה משו' דתלינן בסכין א"כ נוכ"ל דמכח ה"ט נתייסד המנהג בעירכם דגם בכה"ג דהסיר' ארוכה והבהמה תלויה להכשיר בלא בדיקה בנגלד. וגם יש סמך וסעד ממנהג עירנו יע"א שנהגו כן הגם שאינם שוים בטעמם זהו נראה לי להליץ בעד המנהג הגם דאין בו כ"כ כדי שביעה ותל"מ. נאום הדו"ש וטובתך כי נער ישראל ואוהבהו. הצעיר. אברהם בכמוהר"ר יצחק ברכה ס"ט

תוכן העניינים

שות בן ימין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה