שות בן ימין· רבי רחמים חיים יהודה ישראל
סימן נא
וזאת תשובתי אליו:
יקרת מכתבו הבהיר האירה במעוני וראיתי כל ראיותיו שכולם מתאימות. אמנם ראיתו האחרונה מדברי הגאון ז"ל בתו"ז סי' ג"ל אות י"ד. הגם שהיא אלימתא ומבוררת כמ"ש אדוני נר"ו. ברם דא עקא כי דברי הגאון ז"ל סתראי נינהו דממ"ש בסו' סי' הנ"ל. וכן הדין אם א"א לעע"ב כו' נראה להדייא מסתמיות דבריו דאי א"א לעע"ב כשרה בכל אופן אף שאין במה לתלות וכגון אם נאבדה הריאה ולא הספיק לבודקה ואילו שם בסעי' ט' היכא שנמצא תחת הנגלד דברים המונעים לעבור הרוח כתב דראוי להטריף דמלבד הטעם דתר"ל. עוד זאת מצד הנגלד עצמו דלא נבדק בנפיחה כו'. דנראה ברור דבמקום שאין במה לתלות טרפה אם א"א לעע"ב והיא גופא ק"ל בדברי מני"ר נר"ו שבתחי' כתב וז"ל תבנא לדיננא דשאני נגלד דהגם דאם המצא ימצא דבר אחר דאינו יכול לעע"ב אי איכא למיתלי תלינן כמ"ש בדברי הראשונים ובסו"ד כ' וז"ל. הרי לך ברור מללו דגבי נגלד לא נאמר האי דינא שכתבו הפוס' דאם א"א לעע"ב טרפה והיינו מטעמא דכתיבנא ע"כ דנר' דאף שאין במה לתלות כשרה. ועל מה שתמהתי אני הדל עליה דמני"ר שיל"א דעדיפא מינה הי"ל לתמוה על הגאון ז"ל דאמאי לא ביאר שאם הסיר' היא ארוכה כו' תמה אדוני נר"ו דהלא בכלל מאתים מנה. וסיים וכ' דאין לו' אלא שכונתי להשיג ע"כ וכשאני לעצמי רוח ה' דיבר בו אך כוותיה ולא מטעמיה. שבאמת כונתי להשיג מפי עליון הוא אדוני נר"ו דין אמת לאמיתו דע"י תמיהתי זאת ביאר דעתו ד"ע באר היטב דבסיר' ארוכה אף שהיה בידו סכין להפרידה מן הצלע כל שברור לו שלא נגע הסכין בריאת יש לנו לבדוק הנגלד כדינו בנפי' ואם בצבץ טרפה דהא ליכא למתלי בסכין אלא שגם בזה אנכי הרואה לאדוני ר"ם כסותר מיניה וביה דבסו"ד כתב דקם דינא דאם סירכא יוצאה מדו"ר לאומה והוכרח להיות שם סכין על אופן שיהיה ונמצא נגלד באומה א"ץ בדיקה כו' דמדבריו אלו שכ' והוכרח להיות שם סכין על אופן שיהיה נר' דדעתו להכשיר בלא בדיקה גם בסיר' ארוכה כיון שהיה שם סכין וזה לא יתכן אך צ"ל שמני"ר אחר מנהג מקומו שהבהמה בארץ סגורה נגרר וכ' כן שאף אם תהיה הסיר' ארוכה איכא למיחש שהסכין נקבה משא"כ בעירנו זאת שהבהמה תלויה ויכול ליזהר בשופי וליכא למיתלי וש' רב מאת נא"ה העבד ישראל. הצעיר ראובן אליהו ישראל ס"ט