שות בן ימין· רבי רחמים חיים יהודה ישראל
או"ח סימן ח
מעלת הרב המובהק ה"ק עולם וחי לעולם כיר"א
מכתבו היקר הגיעני ושו"ש כעל כל הון. מ"ש מר על דין אי חיישינן בזה"ז לרציחה או לא והביא דברי הי"א ז"ל ודברי הב"ד והקשה על הרב סם חיי ז"ל האמת דהוא תימה דהשוה דעת מהר"ם מפדאוה עם מהר"י ב"ר ז"ל ועיין להרב משחא דרבותא ז"ל סי' פ"ב דעמ"ש הכנה"ג ועפ"ז כתב דט"ס נפל וצ"ל ועכ"ז ולא עיין בכנה"ג ח"מ סי' כ"ה כללי הקי"ל שכתב ואפי"ה כו' ופשוט. ועיין להרב ברכות מים ז"ל סי' פ"ב מה שהקשה על ה' ב"ד ז"ל שרצה לומר דחזר בו הר"מ מפי' המשנה לחיבורו ואין לי פנאי להאריך בזה אלא יהיו דברי אלה לענין הלכה ואומר כי הרב פמ"א ז"ל סי' ק"י כתב דלא חיישינן דמלתא דלא שכיחא היא כנודע וכ"ש דהרב המבי"ט ז"ל סי' קס"ה הביא ממהר"י ב"ר ז"ל דלא חיישינן לרציחה והביא מרוב הפוסקי' ע"כ נמצא דמהר"י ב"ר ז"ל העיד על רוב הפוסקים דס"ל דלא חיישינן והרב ב"ד ז"ל לא עלה ע"ד שפתיו תשו' ה' פמ"א ז"ל וגם כתוב בכנה"ג דאם הוא ירא שמים לא חיישינן ועוד דכבר כ' מהר"ם מפדאוה ז"ל ובשאר פוסקי' דהכל תלוי בדיין לתועלת היתום מה שיראה בעיניו. וראיתי כתב א' ששלח זקן היתום לאמו היושבת פה ירוש' ת"ו דשבוע שעברה היה לי ולאשתי צער גדול ודאגה גדולה על היתום שחלה מחולי הנקרא חל'קה בו"אה ולא עבר שינה על עינינו ולא אכילה בפינו מרוב צערינו ועשינו לו מצלאין כו' ושלי"ת עתה הוא מעט בטוב ויה"ר שיחיה מאה שנה ולא ימחה שמו מישראל ע"כ דבר המוכיח כי חפץ חיים ולא במות הילד ב"מ. גם הירושה לא לבדו היא כמו שחילק מר ואהניא לסניף בעלמא כי ע"כ לדידי נראה דכל כי האי לא חיישינן ח"ו ואם נאמר איפכא יש לחוש לצער הזקן וזקנתו דיפלא הדבר בעיניהם לו' איך יתכן דלנכדו ן' בתו הנפטרת בק"ש ימית אותו בשביל ירושת ממונו ולא לבדו. וגם דהילד הזה הוא במקום ב' אחים שמתו ב"מ ויהיה להם צערא דגופא לפי שע"ה לאו דינא גמירי ויהיה הוראה זו תמוהא בעיניהם וכבר העיד בנו האיש מע' הרב המופלא ביצחק יקרא נר"ו [הרב יצחק שיריזלי] שכן עשה מעשה הרב הגדול ח"ד בדרא זלה"ה פה ירוש' תו' כשמת אחיו של ח"ר משה טאגי נר"ו והניחו להיתום אצל קרובו הראוי ליורשו והא ודאי משום דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות בענין כזה. זה נראה לע"ד וה' יצילנו משגיאות נא"ה מצפה חסד אל רפאל יצחק ישראל ס"ט: