שות בן ימין· רבי רחמים חיים יהודה ישראל
או"ח סימן ז
שאלה ראובן שהיה נשוי עם בת אחיו הבכור ונלב"ע אשת ראובן הנז' והשאירה בן קטן כמשלש חדשים ולא עברו ימים מועטים נלב"ע ג"כ ראובן הנז' ונפלו הנכסים קמי היתום הנזכר והוא היה אמור בנכסים ולראובן הנז' ג' אחים שהם הגדול והוא הבכור שהיה חמיו וב' אחרים ונשאר היתום בבית אחיו הגדול זקנו של היתו' הנז' ובת אחיו וחמיו הנז' מניקה להיתום והן עתה לשא'ול הגיעו אי אריך למעבד הכי להניחו להיתו' בבית זקנו וזקנתה דאיכא למיחש לרציחה ח"ו ובמ"ש ר"ש הנושא דאין מניחין אותו אצל הראוי ליורשו מעשה היה ושחטוהו ע"כ. וכשאני לעצמי נלע"ד דניתן לישאל ויש להם על מה שיסמוכו כיון דרוב הפוסקי' קים להו דיש לחוש לרציחה אף באלו הזמנים וכמו שאסף וקבץ ה' המאסף ז"ל באה"ע סי' פ"ב וה' י"א ז"ל וכבר כתב שם ה' המאסף דאף דיש פוסקי' סוברים דאין לחוש לרציחה אין האחים יכולים לומר קי"ל הכי משו' דהוי מילתא דאיסו' וה"ד ה' י"א שם וגם תמה על ה' פמ"א ז"ל דאיך תפס סברא של מוהר"י ב"ר ז"ל שאין חוששין לרציחה דהוא מילתא דלא שכיח בזמנים אלו לעיקר ולא השגיח בכמה פוסקי' אחרונים ז"ל דסברי דיש לחוש כיון דהוי מלתא דאיסור וסיים וכתב ועיין בס' סם חיי כ' שם גדול א' [והוא המגיה] דכדברי ה' החבי"ב ז"ל נקיטינן ומה גם דרבים הם החולקים עם מוהר"י ב"ר ז"ל ואזלינן בתר רובא ע"כ. גם הביא ה' י"א ז"ל מ"ש ה' ב"ד ז"ל באה"ע סי' מ"ד בנדון שלו דאם אחי זקנו רוצה אותו אצלו אליבא דכ"ע יהיה אצל אחי זקנו ולא עם אמו כיון שיש חשש רציחה אצל אמו בשביל השלשים גרוש ואם תמחול האם התנאי של ל' גרוש ודאי הבן אצל אמו ע"כ. והשתא אם בסכום קל כזה חייש לה הרב ז"ל לרציחה ואף שיש לו' דלאותו זמן הוא היה דבר חשוב כ"ש וק"ו בנ"ד שיש לו להיתו' יותר ממאה אלפים דיש ויש לחוש ולא רחוקה היא ואף דיש לצדד ולו' דלא הוא לבדו הוא הראוי ליורשו כיון דיש לו עוד ב' אחים עמו כנז"ל מ"מ עדיין איכא למיחש מיהא וחזה הוית לה' סם חיי ז"ל בדברי ה' המגיה שכ' וז"ל אם ראה תראה להמבי"ט ז"ל שכ' בשם מוהר"י ב"ר ז"ל דמעשים בכל יום שאין חוששין לרציחה שחששה רחוקה היא וכ"כ ה' פמ"א ז"ל דבזמנינו זה אין לחוש לרציחה וכ"כ מהר"ם מפדאוה ז"ל סי' ג"ן יעו"ש כו' עכ"ל. ואנכי הרואה תמהני ע"ד דאיך עריב ותני למהר"ם מפדאוה ז"ל עם ס' מוהר"י ב"ר וה' פמ"א ז"ל דבזמנינו אין לחוש לרציחה דהרואה יראה דלאו הכי הוא אלא אף הוא מן הכת הסוברים דיש לחוש לרציחה אף בזמנינו ואיך העלים עינא דשפיר חזי לס' המאסף שכתב כן וכ"כ ה' י"א ז"ל וכל האחרונים. ומאי דס"ל למהר"ם מפדאוה ז"ל דאין לחוש לרציחה אינו אלא דוקא בבת אצל האחין משו' עישור נכסי ולא עו' אלא דאף בבת כ' שם ה' המאסף ז"ל ההט"ו או' ט' משם ה' משפטי שמואל ז"ל דאף לדברי מהר"ם מפדאוה בת שירשה חצי הנדונייא אין מניחין אותה אצל האב דדמי לנחלה ויש לחוש לרציחה ולפ"ז הי"א שכ' הטו' שנר' מדבריהם שגם בבת איכא למיחש לרציחה ל"פ עם הר"ם מפדאוה ז"ל דאינהו ז"ל מיירי בבת יורשת חצי הנדוניא עכ"ל וכעת צ"לי. ובכן אחת שאלתי מאה אדוני יודיעני נא דעתו הרחבה בזה ושכמ"ה. הצעיר רי"ח ישראל ס"ט:
וזאת תשובתו אלי: