שות בכל דרכיך דעהו· תשובות הרבנים הגאונים להרב גמליאל הכהן רבינוביץ
הגאון רבי יוסף ליברמן שליט"א - ראש ישיבות שומרי החומות ורב דקהל סדיגורא - מח"ס משנת יוסף - ירושלים · ג - שני אנשים העוברים בין שתי נשים, איך יאחזו זה בזה
בגמ' (פסחים קיא. הנ"ל) איתא שאם שתי נשים יושבות בשני צדי השביל, ומכוונות פניהן זו כנגד זו, ואין לו דרך אחרת, יאחז יד איש אחר וכך יעברו, ואם אין איש אחר, יאמר לחש הנזכר שם. - ויש להסתפק אם צריך בדוקא לאחוז ידו ביד איש אחר, או די שיאחז בו בזרועו או בגבו.
ומסתברא ששני אנשים יכולים לעבור בין ב' נשים, אפילו אם אינם נוגעים זב"ז, דבגמ' אמרו רק שכנגד כשפים צריכים לאחוז ידם זב"ז, דעל שני יהודים הנצמדים ומחוברים יחד בידיהם, אין כח כישוף, ובזה אין לנו אלא מה שמפורש בגמ'. - אבל בכדי שלא לעבור בין ב' נשים, די אם ב' אנשים יעברו זה ע"י זה, שבאופן זה אין כאן מיצוע, כי כל א' עובר בין איש לאשה, ולא בין ב' נשים. - [ואולי עוד עדיף, דאם יאחזו זב"ז כשניהם כאחד הם בין ב' נשים, משא"כ אם הולכים בנפרד, ויל"ע].
וכ"כ הבן איש חי (שנה ב' פ' פנחס יז) ודוקא אם הולך לבדו, אבל אם יש אדם אחר "הולך בצדו בשוה" לית לן בה עכ"ל, הרי דלא מצריך שיגעו זב"ז.
למעשה נהגו העולם לעבור ע"י שיגעו זה בזה אפילו רק בזרועותיהם, ואין מקפידים לתת כף היד זל"ז. - וזה שכיח מאד בהליכה ברחוב להנצל ממיצוע.
בשו"ת שלמת חיים (תשובות מרן הגאון רבי יוסף חיים זונענפלד זי"ע, לשואלו הג"ר שלמה סובל ז"ל) ישנן ט"ז תשובות בנושא זה (מסי' תתנ-תתסה), וארשום בזה פסקיו, עם כמה הערות והוספות בס"ד.