שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש
קונטרס אחרון · לחלק או"ח ויו"ד סימן כה
ב"ה פרעמישלא תרנ"א לפ"ק:
להרב החריף ובקי מוה' אליעזר אייזען נ"י מו"ץ בק' אוסטריק: בדבר השאלה בבהמה שעמדו רגלי' בהליכה ונפלה ונשתברו ב' רגלי' התחתונים בעצם הקוליא שלמטה מהשבר הוא בוקא דאטמא היינו האסיתא והבוכנא בתוכה ובדקו האסיתא והבוכנא והי' שלם ונראה שלא שף מדוכתא והי' הניבין מבחוץ וגם הניב שבפנים שלם ויפה ולא הי' שרטוטין בהבוכנא. והבהמה לא הית' יכולה לילך והנכרי אמר שאחר הנפילה הלכה כראוי:
תשובה מה שנשברו העצמות הקולי' הנ"ל למעלה מהאסיתא כפי הנראה אין בו טריפות דבאסיתא גופי' אם נשבר קצת הטריף הבית יעקב מחשש שמא שף ועיין בלב"ש בפתיחה ס"ק נ"ו שאינו אומר לא איסור ולא היתר אבל למעלה מזה אף שהוא סמוך לא מצינו מי שמטריף ודורש סמוכים. אך בדעת קדושים סי' נ"ה אות ח' מסתפק בעוף אם נשבר סמוך לקולית וצולעת מסתפק אם להטריף מטעם חשש ניבים והיינו בעוף דוקא שאין אנו בקיאים. ומשמע דבבהמ' שאין טריפה מצד בדיקת ניבים דבקיאים אנו אין להטריף מצד גוף השבירה ומה שמסתפק כת"ה שמא הניבים נעכלו למעל' במקום הבשר הבלוי שמצא על העצם הרי יכול לראות אם נעכלו אך אם לא שף ונשמט אף אם איעכל ניבא כשר כרמ"א דלא כפר"ח וכן פסק הלבו"ש ואולי יש ספק אם הי' ניזח או שף ובדבר הספק של הדעת קדושים לאסור בסמוך עיין בלב"ש בפתיחה אות ל"ז ובפנים סימן א' סעיף נ"ג ס"ק א' דאין לנו לחדש בסמוכין לאסור רק מה שמצינו בש"ע. ואמנם בגוף השאלה הנה אם ברור לנו שנפלה פחות מיוד טפחים דעת זקיני התב"ש והחזיק בדבריו יד אפרים סי' נ"ח דיש חשש פסיקת חוט השדרה, וע' נוב"י ק' סי' כ"ג ואף דבמקום השבר שהוא למטה מבין הפרשות אין טריפות בפסיקת החוט מ"מ מחמת נפילה חיישינן שמא נפסק חוט השדרה למעלה ואף דהפמ"ג במשבצות סוף סי' ל"ב כ' דאנו בקיאין בבדיקת חוט השדרה מ"מ כיון שכ' הלב"ש טריפות עצמות ס"ס ט"ו בתשובתו שם דלאחר ג' ימים חיישינן שמא נתרפא על כן כיון שבין הנפילה להשחיטה יש יותר מג' ימים ע"כ ל"מ בדיקה. אמנם כ"ת כ' דהא דצריך בדיקה הוא דוקא כשיש ריעותא שאינה הולכת אבל בנ"ד שיש לתלות מניעות ההליכה ע"י השבירה הנ"ל ל"ה הילוך ריעותא וא"צ בדיקה וזה לא נהירא לי דלומר דהשבירה יהי' מסייע להיתרא ואדרבה השבירה מסייע להריעותא דעיקר ההליכ' הוא ע"י הרגלים התחובין באסיתא ואם נשבר למעלה באיזה צלע או באיזו חוליא אין זה מעכב ההליכה וכעת שנשבר למעלה מהאסיתא ומסיבה זו אינה הולכת רגלים לדבר שהנפיל' הי' בחוזק ונפסק החוט ועי"ז אינה הולכת ואם השביר' בעצמה מעכבת ההילוך אולי השבירה בעצמה טריפות דאולי נתקלקלו היתדות כמו שחשש כ"ת וכן יש לחוש כמו שחשש הדעת קדושים גבי עוף ואולי מה שלא נמצא שרטוטין ל"ה תוכחה כ"כ ואולי הי' שף. עוד יש לחוש בנ"ד שמא נפלה בגובה יוד ואף דהוה ספק והפמ"ג בסי' נ"ח בש"ד מייתי דבשהתה א"צ בדיקה רק מדרבנן א"כ בספק אם נפלה מי' טפחים או מפחות הו"ל ספיקא דרבנן כיון שלא נודע לנו הספק רק אחר מע"ל ששהת' דבשעת נפילה היו יכולין לראות מאיזה מקום נפלה אולם הפמ"ג לא החליט הדבר. ומסוף דבריו נראה דאין להקל מטעם ספיקא דרבנן גם אין לסמוך על העכו"ם שאומר שהלכה ושלא נפלה רק מפחות מיוד כמ"ש דהפמ"ג מצדד דנם בשהתה מע"ל בעי בדיקה מדאור' על כן אין לסמוך אמל"ח על כן נלע"ד דהבהמה אסורה: