אור ברסלב
שות בית יצחק קונטרס אחרון › לחלק או"ח ויו"ד סימן כג

שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש

קונטרס אחרון · לחלק או"ח ויו"ד סימן כג

לחלק או"ח ויו"ד סימן כב

ב"ה פרעמישלא בונה ירושלם לפ"ק:

לידידי כנפשי מחותני הרב החריף המופלג הנגיד היחסן המפורסם מ' יצחק ראפופרט הכהן נ"י כעת בביאלא:

וע"ד אשר שאל עצתי בנידון מוכרי בשר דק' מאחב"י שנודע לאנשי קהלתכם שמכרו בשר טרפה בעד בשר כשר והמה מחללי שבת בפרהסיא וכעת ראשי הקהל לא ירשו לשחוט דבר הטעון שחיטה למוכרי בשר הנ"ל אך למוכר בשר לנכרים והבשר כשר עומד תחת השגחת השו"ב והנה עתה טוענים המוכרי בשר הישראלים הנ"ל שהראשים ירשו לשחוט לצרכם והבשר יהיה תחת השגחת השו"ב כמו הבשר של הזובחים הנכרים אי יאי למיעבד הכי:

א תשובה מה שכ' כ"ת דאין אנו נזקקים לעשות טובה להם כי המה מומרים לחלל שבתות הנה הגאון יעב"ץ כ' בתשובה ח"א סי' ל' וז"ל דהאידנא דאפי' גוים שבחו"ל לאו עע"ז נינהו אלא מנהג אבותיהם בידיהם כש"כ ישראל שהמיר שאינו בחזקת מין גמור עד שיחזיק שאדוק בע"ז הא לאו הכי ודאי תליכן דלטעמא דאיסורא בלחוד קעביד כמו שהוא מדרכן של עוברי עבירה הללו רובן אינן עושין אלא להשביע יצרן בעבירה או לחימוד ממון וכה"ג ומומר כזה פשיטא דאסור להורידן מחיים אדרבה מצוין אנו להחיותו ולהחזיר אבידת גופו ונשמתו כל כמה דלא פקר להכעיס ואביק מיביק לע"ז עכ"ל הגם דבמומרים ממש הפריז על המדה דכיון דבשעה שהמיר עבד ע"ז מה לנו בכוונתו. אך סברת היעב"ץ דאנן פסקינן כרבא דעובד מאהבה או מיראה פטור, ע' סנהדרין ס"א ורמב"ם ה' ע"ז מ"מ בישראלים המחללי שבת בפרהסיא ודאי עושין לתאבון ומצוין אנו להחיותן ואסור להרע להם ועיין בבנין ציון החדשות סי' כ"ג שכ' דרוב פושעי ישראל שבזמנינו יש להם דין אומר מותר והרבה ממחללי שבתות מתפללים תפלת שבת ומקדישים ומודין בשבת ומ"מ מחללין והרבה מהן הם כתינוק שנשבה בין הנכרים אעפ"י שמחללין שבת מעשה אבותיהן בידיהן על כן נמצאו מקילין בהיין שנגעו עיי"ש:

ב מ"מ לעיקר הדין בענין נאמנות אם עדיף נכרי ממומר י"ל לפמ"ש התוס' חולין דף נ' ע"ב דבישראל מומר אוכל נבילות לתאבון ל"מ יוצא ונכנס דאין סבור שיבדקו הסכין אחריו לפי שהוא מחזיק עצמו כישראל לכל דבר. משא"כ בכותי מהני יוצא ונכנס. אולם אם יש שם נאמן ירא ד' שישמור תמיד, ולא יניח רגע מלשמור הבשר והכל יהי' סגור בשני חותמות תחת משמרת הנאמן באופן שתבינו שלא יהי' הנאמן מירתת מפני הזובח יוכל השוחט לשחוט לצרכו. אך באזהרה אחר אזהרה שהנאמן ישמור היטב ולא יסמוך עצמו איוצא ונכנס כמ"ש התוס' וד' ישמור ישראל מכל מכשול ודע דמה שכתבתי לעיל דביוצא ונכנס מהני בעכו"ם ולא בישראל חשוד דלא מירתת כמ"ש תוס' חולין ד' ג' ע"ב הנה בתוס' ע"ז ל"א ע"ב ד"ה דאמר רב חילק ר"ת ג"כ בין ישראל חשוד דלא מירתת מפני שהוא בטוח שיאמינו לו ולא מירתת ובעי ב' חותמות ובנכרי דמירתת לא בעי ב' חותמות עיי"ש וכן פוסק רמ"א בסי' קי"ח. ובפמ"ג יו"ד סי' ב' ס"ק כ"ד הקשה למה להו לתוס' לחלק בין ישראל מומר לכותי דמומר לא מירתת משום שמחזיקין אותו בישראל ותיפוק לי' לפמ"ש זקיני ת"ש דבכותי שייך מירתת בשתים שמא ישראל יבדוק סכין ושמא יתן לו לאכול משא"כ במומר אין שייך מירתת רק שמא ישראל יבדוק סכין משא"כ רתיתה שמא יתן לו לאכול ל"ש במומר דיאכל נבילות לתאבון עיי"ש ול"ק לפמ"ש דתוס' ע"ז ל"א מחלקין ג"כ בין ישראל חשוד לנכרי לענין ב' חותמות וחותם אחד ושם ל"ש סברת הת"ש וע"כ הסברא דישראל חשוד לא מירתת שסבר שיאמינו על כן גם תוס' חולין האמת מחלקין דבישראל חשוד או מומר לא מירתת ודו"ק:

והנני ידידו מחותנו דו"ש באהבה:

תוכן העניינים

שות בית יצחק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה