שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש
יו"ד ח"ב · סימן קנח
ב"ה:
פרעמיסלא יום ה' י"ג אדר לשוש לפ"ק:
שלום וברכה לכבוד הרב הה"ג החסיד חו"פ כקש"ת מ' חיים יעקב האבד"ק עיר חדש:
ע"ד שאלתו באבל ב"מ שקרה לו ר"ל ומעולם נוהג לקרות את המגילה בפני הציבור ולהתפלל בשבת ויו"ט ושאל אם יקרא בפורים זה שהוא תוך ז' ויברך שהחיינו הנה כבר הביא דברי הברכ"י דאם הוא ש"ץ מותר להתפלל בשבת ויו"ט וע' בתשו' מאיר נתיבים סי' פ"ד שהאריך בזה והתיר ג"כ ואמנם לענין ברכת שהחיינו עיין בש"ע סי' תרע"א דאבל אל יברך לנ"ח בציבור ובתשו' נוב"י תנינא סי' קמ"א ואמנם עיינתי בתשו' מהר"ם מינץ סי' ל"ג מוצא הדין שכ' הטעם שאין לברך ברכה זו בציבור רק מתוך שמחה ולפ"ז יש חילוק בין חנוכה לפורים דבפורים גם אבל חייב בשמחה והמנהג דאין אבילות בפורים והמג"א כ' דיזהר מלראות בכל מיני שמחה וע' בפמ"ג ס"ק ז' דהא"ר כ' דאינו מוכרח דימי שמחה הם וגם יש לחלק בין חנוכה דאינו יוצא בעצמו בבהכ"נ וחייב לברך בביתו משא"כ בקריאת מגילה דחייב בעצמו ויוצא בברכה זו וע' בתשו' מאיר נתיבים הנ"ל שכ' דלא מצינו כהן אסור בעבודה בימי אבילות רק באנינות וע' לענין נשיאת כפים דס"ל לפר"ח דגם בשבת שבימי אבלו ישא כפיו ע"כ יוכל לסמוך ע"ז לקרות המגילה ולברך בציבור בשגם. דאם לא יקרא יהי' זאת אבילות בפרהסיא וגם ליכא דעדיף מיני' וכבר הביא כ"ת דברי המג"א ס"ק ט"ז לענין תפילין ועיין לענין תפילין בחה"מ ועכ"פ אין לחוש ויכול לברך על קריאת מגילה שוב הראו לי דמהרי"ל הובא באמרי ברוך הגהות על יו"ד סי' שצ"א אסר לקרות אבל המגילה בציבור אולי מיירי דאיכא דעדיף מיני' ומ"מ אחרי שהדבר יצא מפי מהרי"ל על כן אבל תוך ז' לא יקרא המגילה:
והנני ידידו: