אור ברסלב
שות בית יצחק יו"ד ח"ב › סימן קטז

שות בית יצחק· רבי יצחק יהודה שמלקיש

יו"ד ח"ב · סימן קטז

סימן קטו

ואלה דברי חתני הרב הגדול נ"י:

שלום לידידי הרב הגדול מ' משה בערנשטיין נ"י:

א יען כי כבודו העיר בדברי הש"ס סוטה מ"ד ומענין לענין באותו ענין נולד לי ספק בעבר עבירה שוגג אם חוזר עליו מעורכי המלחמה במל"מ פ"ה מסוטה נסתפק בבא עלי' ביאת שוגג אם נקרא מנוקה מעוון והביא דברי התוס' ביבמות נ"ח וקדושין כ"ז דלא מקרי מנוקה מעוון אכן יש לחלק בין סוטה לכאן כעין החילוק שכ' המל"מ בעשה תשובה דכאן גזירת הכתוב הוא דאפי' הושחרו פניו מפני תעניתו אין המים בודקין דלא הקפיד הכתוב אלא על עוון פרטי דביאה אסורה. והנה אם נאמר דבשוגג אין חוזר הי' מקום לישב קושית מהרש"א בסוטה מ"ג דמקשה על הא דמוקי בהרכבת איסור דליקשה הש"ס לריה"ג הרי ירא מעבירות שבידו ולהנ"ל נכון דמיירי בשוגג ואם נאמר דבשוגג חוזר י"ל דוקא בשגג באיסור דאורייתא אבל בשגג באיסור דרבנן לדברי הכל אינו חוזר לפי מה שכ' בנתיבות סי' רל"ד ס"ג דבמכר איסור דרבנן אינו מחזיר לו כלום דבאיסורי תורה אפילו אכלן בשוגג צריך כפרה ותשובת אבל באיסורי דרבנן בשוגג א"צ שום כפרה וכאילו לא עבר דמי והביא ראי' מעירובין מ"ז דבדרבנן עבדינן עובדא והדר מותבינן תיובתא יע"ש וכיון דאין צריך כפרה ותשובה א"כ אינו חוזר מעורכי המלחמה ובאמת יש להעיר על דברי הנתיבות מש"ס חולין ו' ע"א דא"ל ר"ז לר"א ולא חייש מר לתערובות דמאי. וא"ל לאו אדעתא ואר"ז אפשר גזרו על תערובות דמאי ואסתייע מלתא דר"א לאכול איסורא ולדברי הנתיבות מאי מקשה והרי כיון דר"א לא ידע הוה לי' שוגג ובאיסור דרבנן בשוגג אין צריך כפרה ותשובה ומה שהביא הנתיבות ראי' מעירובין כבר כ' בתרומות הדשן סי' מ"ג דשם גם להתלמד לא ברירא לי' דאסור מדרבנן אכ"מ להאריך בזה. אולם הם כנים דברי הנתיבות יש לישב קו' השעה"מ פ"ז דמעילה דמקשה בסוטה מ"ד דמשני הש"ס אפ"ת כריה"ג כדרבא דאמר קידש ולא בעל אינו לוקה והרי לשיטת התוס' יבמות י' עכ"פ מדרבנן ולריה"ג חוזר בעברה דרבנן להנ"ל י"ל דממעט בקידש האלמנה ולא ידע שהיא אלמנה והי' שוגג ובאיסור דרבנן בשוגג לד"ה אינו חוזר ובלאו דברי הנתיבות יש לומר דהתוס' לא כתבו דאסור לקדש רק שמא יבעול ובשוגג לא שייך זה כי אם יודע לו לא יבעול ואולם י"ל דבלא ידע שהיא אלמנה הוה קדושי טעות כיון דהטעתו וכעין שרצ' לומר בתה"ד בפסקים וכ' בסי' קל"ח בלא ידעה שהוא מומר דאדעתא דהכי לא נתקדשה לו וע' בנוב"י מהד"ת חאהע"ז סי' פ' שכ' מהך דכתובות ק"א דח"ל ולא הכיר בה דאפלגי אם יש לה כתובה מוכח דקידושין תפסו ועיין שם שהאריך בזה וע' בתשו' שערי צדק לגאוני קדמאי בשער השלישי סי' ג' תשובה לרב שרירא ז"ל שכ' שהקדושין קדושין בין הכיר בה שהיא גרושה או לא הכיר בה שהיא גרושה וא"כ דברינו בישוב הקושיא של שעה"מ נכונים. (וע' מה שכתבתי לעיל סי' פ"ה, אות י"ג באריכות בדברי השערי צדק):

ב והנה הריטב"א הביא הגירסא בש"ס דסוטה לימא דלא כרבי יוסי וקאי על סתם ר' יוסי לא ר' יוהס"ג וע' בתשו' ב"י חאו"ח למר חותני שליט"א סי' י"ג וקשה לי דלוקמא בכהן גדול שיבם אלמנת אחיו מן הארוסין דביאה ראשונ' מותרת מה"ת ואסורה מדרבנן גזירה ביאה ראשונה אטו ביאה שני' ולר' יוסי באיסור דרבנן אינו חוזר מעורכי המלחמה ורק משום כה"ג מארח את האלמנה אינו חוזר ודא קו' רבתי ואף דבזה לא הוה אירש אשה דיבום נשואין עושה י"ל דמיירי בהערה בה ולשיטת הרמב"ם פ"ח מתרומות דמחלוקת רב ושמואל בפ' הבע"י מיירי בהערה ולא בביאת שוגג וכ' האבני מילואים דבהערה דינה כארוסה וכה"ג אסור בגמר ביאה וא"כ יכול לאוקמא בכה"ג: וראיתי במל"מ נסתפק במכר את ביתו וחזר וקנאו אם חוזר מעורכי המלחמה אי הוה דומיא דמחזיר גרושתו והי:

נראה לי לפשוט ספיקו מש"ס דבכורות נ"ו גבי לקוח פטור מן המעשר קאמר הש"ס כל שנתנו לה וחזר ולקחו והא אפסיל לי' בלקוח ויש לחלק: והנני ידידו הד"ש באהבה:

נתן לעווין:

תוכן העניינים

שות בית יצחק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה